|
|
– המשך הפרק –
כד. רבי יוחנן פתח:
|
משא גיא חזיון (ישעיה כ"ב) – |
|---|
|
גיא שכל החוזים מתנבאים עליה. גיא שכל החוזים עומדים ממנה.
דאמר ר' יוחנן:
כל נביא שלא נתפרש שם עירו ירושלמי היה.
(שם) מה לך איפוא כי עלית כלך לגגות
:יול יבר רמא
.חורה יסג ולא |
|
|
|
,האלמ תואושת (ב"כ היעשי)
אמר רבי אלעזר בן יעקב:
הלשון הזה משמש שלשה לשונות: צרות, מרגשות, אפלה. |
|
|
|
,הימוה ריע (ב"כ היעשי)
.אתבברעמ אתרק
,הזילע הירק
.אתייחד אתרק
חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה,
ומה הן? מזי רעב ולחומי רשף.
כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו,
מקשיותם נמסרו למלכיות. :רחא רבד
כל קציניך נדדו יחד. מקשת אסרו,
כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו,
|
|
.יל הארנ 'ה קוחרמ (א"ל הימרי) כמאן דאמר
|
|
(ישעיה כ"ב) על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי.
:שיקל שיר רמא
בשלשה מקומות בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא, ולא הניחן.
בדור המבול, ובים, ובחורבן בית המקדש.
(ישעיהו כ"ב) כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לה' אלהים צבאות.
.רהה לא עושו ריק רקרקמ
(ישעיהו כ"ב) ועילם נשא אשפה
:רמא בר
הדא קיבוץ דגירי
(שם) ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן.
(ישעיהו כ"ב) ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב.
:רמא בר
כמלא עומקה של מי ים.
והפרשים שות שתו השערה
ויגל את מסך יהודה.
ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער.
תני רבי שמעון בר יוחאי: כלי זיין היה לישראל בסיני, והיה שם המפורש חקוק עליו. וכשחטאו נוטל מהן, |
|
(שמות ל"ג) ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב.:ביתכד אוה אדה
|
|
כיצד נוטל מהן?
ר' איבו ורבנן ר' איבו אמר:
מאליו היה נקלף. ורבנן אמרי: מלאך היה יורד ומקלפו.
(ישעיה כ"ב) ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו וגו'.
ואת בתי ירושלים ספרתם, ותתצו הבתים לבצר החומה.
|
|
(ישעיה כ"ב) ולא הבטתם אל עושיה ויוצרה מרחוק לא ראיתם.
|
|
(ישעיהו כב) ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד.
אמרו מלאכי השרת לפניו: רבש"ע, כתיב (תהלים צג) הוד והדר לפניו, ואתה אומר כדין? אמר להון: אנא מליף לכון, (ב"ל היעשי) :רמאד אוה ונייה פשטה ועורה וחגורה על חלצים. כך תהיו מספידי. על חורבן ראשון ועל חורבן שני.על שדים סופדים, ,ונייה הדשכ ותוא יתישעש יתדמח תיב לע ,דמח ידש לע הוא דאמר (מיכה ג') ציון שדה תחרש. :רמא תאד המכ .לארשי ולא על גפן פוריה, |
|
(תהלים פ') גפן ממצרים תסיע.
|
|
:רחא רבד
(ישעיהו כב) ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד.
|
|
(שם מ"ב) אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי וגו'
|
|
?הזה ארקמל חרק ינב והורמא ימ דגנכ .לארשי תסנכ דגנכ אלא והורמא אל שאמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע זכורה אני בטחון ושאנן ושלוה שהייתי שרוייה בו :וינפל הרמא דועו .ישפנ ילע הממש ע"שבר |
|
(איכה ה') על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו.:ביתכד אוה אדה
|
|
,יל ומרג יתונועש השעא המ אלא ונביאי השקר שהיו בתוכי שהתעו אותי מדרך חיים לדרך המוות. |
|
לכך נאמר: אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי וגו'.
|
|
:רחא רבד
(ישעיהו כב) ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד וגו'
|
|
(שם ב) השיב אחור ימינו מפני אויב.:ביתכד אוה אדה
|
|
באותה שעה נכנסו אויבים להיכל ושרפוהו. וכיון שנשרף אמר הקדוש ברוך הוא: שוב אין לי מושב בארץ, אסלק שכינתי ממנה ואעלה למכוני הראשון. |
|
:ביתכד אוה אדה
.ינפ ושקבו ומשאי רשא דע ימוקמ לא הבושאו הכלא ('ה עשוה) |
|
באותה שעה היה הקדוש ברוך הוא בוכה ואומר: ?יתישע המ יל יוא ,לארשי ליבשב הטמל יתניכש יתירשה ועכשיו שחטאו חזרתי למקומי הראשון? ח"ו שהייתי שחוק לגוים ולעג לבריות. באותה שעה בא מטטרון ונפל על פניו, .הכבת אל התאו ,הכבא ינא :ע"שבר וינפל רמאו אם אין אתה מניח לי לבכות עכשיו,:ול רמא אכנס למקום שאין לך רשות ליכנס ואבכה. |
|
שנאמר (ירמיה י"ג) ואם לא תשמעוה, במסתרים תבכה נפשי מפני גוה וגו'
|
|
אמר להן הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת: בואו ונלך אני ואתם, ונראה בביתי מה עשו אויבים בו. מיד הלך הקדוש ברוך הוא ומלאכי השרת, וירמיה לפניו, וכיון שראה הקדוש ברוך הוא את בית המקדש, אמר: בוודאי זהו ביתי וזהו מנוחתי, שבאו אויבים ועשו בו כרצונם. באותה שעה היה הקדוש ברוך הוא בוכה ואומר: ,יתיב לע יל יוא בני היכן אתם? כהני היכן אתם? אוהבי היכן אתם? מה אעשה לכם? התריתי בכם ולא חזרתם בתשובה. אמר הקדוש ברוך הוא לירמיה: |
|
אני דומה היום לאדם שהיה לו בן יחידי
ועשה לו חופה ומת בתוך חופתו, ואין לך כאב לא עלי ולא על בני, לך וקרא לאברהם, ליצחק וליעקב ומשה מקבריהם, שהם יודעים לבכות. |
|
רבש"ע, איני יודע היכן משה קבור.:וינפל רמא לך עמוד על שפת הירדן והרם קולך וקרא:אמר לו הקדוש ברוך הוא: בן עמרם, בן עמרם עמוד וראה צאנך שבלעום אויבים. מיד הלך ירמיה למערת המכפלה ואמר לאבות העולם: עמדו, שהגיע זמן שאתם מתבקשין לפני הקדוש ברוך הוא. ?המל :ול ורמא .עדוי יניא אמר להם: מפני שהיה מתירא שלא יאמרו בימיך היתה לבנינו זאת. הניחן ירמיה ועמד על שפת הירדן וקרא: בן עמרם, בן עמרם עמוד, הגיע זמן שאתה מבוקש לפני הקדוש ברוך הוא. מה היום מיומים שאני מבוקש לפני הקדוש ברוך הוא?:ול רמא .עדוי יניא :הימרי ול רמא הניחו משה והלך אצל מלאכי השרת שהיה מכיר אותן משעת מתן תורה. משרתי עליונים, כלום אתם יודעיםאמר להם: מפני מה אני מתבקש לפני הקדוש ברוך הוא? בן עמרם, אי אתה יודע שבית המקדש חרב וישראל גלו? :ול ורמא והיה צועק ובוכה עד שהגיע לאבות העולם. מיד אף הם קרעו בגדיהם, והניחו ידיהם על ראשיהם, והיו צועקים ובוכין עד שערי בית המקדש. כיון שראה אותם הקדוש ברוך הוא, מיד – |
|
ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק.
|
|
.ורמואל רשפא יא ,בותכש ארקמ אלמלאו והיו בוכין והולכין משער זה לשער זה, כאדם שמתו מוטל לפניו, והיה הקדוש ברוך הוא סופד ואומר: אוי לו למלך שבקטנותו הצליח, ובזקנותו לא הצליח. אמר רבי שמואל בר נחמן: ,שדקמה תיב ברחש העשב |
|
(ירמיה י"ד) המאוס מאסת את יהודה ואם בציון געלה נפשך וגו':ביתכד אוה אדה
|
|
.שונא בשח אל (ג"ל היעשי)
אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: אפילו כדור אנוש שהיו ראש לעובדי עבודת כוכבים, ?לארשי תא תבשח אל באותה שעה נזקק הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת. מה לכם קושרין מספד בענין הזה שורות שורות?אמר להם: :וינפל ורמא רבש"ע, מפני אברהם אוהבך, שבא לביתך וספד ובכה, מפני מה לא השגחת עליו? מיום שנפטר אוהבי מלפני לבית עולמו, לא בא לביתי, אמר להם: ?יתיבב ידידיל המ וישכעו אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מפני מה הגלית את בני, ומסרתן בידי האומות, והרגום בכל מיתות משונות, והחרבת את בית המקדש מקום שהעליתי את יצחק בני עולה לפניך? אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם: בניך חטאו ועברו על כל התורה, ועל כ"ב אותיות שבה. |
|
(דניאל ט') וכל ישראל עברו את תורתך.:ביתכד אוה אדה
|
|
אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע מי מעיד בהם בישראל שעברו את תורתך? תבא תורה ותעיד בהם בישראל.:ול רמא מיד באה תורה להעיד בהן. בתי, את באה להעיד בהן בישראל שעברו על מצותיך,אמר לה אברהם: ואין לך בשת פנים מפני? זכרי יום שהחזירך הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא רצו לקבלך, עד שבאו בני להר סיני וקבלו אותך וכבדוך, ועכשיו את באה להעיד בהם ביום צרתם?! כיון ששמעה תורה כך, עמדה לצד אחד ולא העידה בהן. אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם: ,הרותה לע ורבעש לארשיב דיעהל ף"לא האב אמר לה אברהם: אל"ף את ראש לכל האותיות באתה בי"ת להעיד בהם בישראל, ,ינב לע דיעהל תאב תא ,יתיבואמר לה אברהם: |
|
(בראשית א') בראשית ברא אלהים. :ביתכד אוה אדה
|
|
מיד עמדה בי"ת לצד אחד ולא העידה כלום.
.לארשיב דיעהל ל"מיג התאב ?הרותה לע ורבעש ינבב דיעהל תאב תא ,ל"מיג אמר לה אברהם: |
|
(דברים כ"ב) גדילים תעשה לך. :ביתכד אוה אדה
|
|
מיד עמדה גימ"ל לצד אחד ולא העידה כלום.
וכיון שראו כל האותיות שהשתיקן אברהם, מיד פתח אברהם לפני הקדוש ברוך הוא ואמר: רבש"ע למאה שנה נתת לי בן, :רמאו קחצי חתפ רבש"ע, כשאמר לי אבא (בראשית כ"כ) אלהים יראה לו השה לעולה בני, :רמאו בקעי חתפ רבש"ע, לא עשרים שנה עמדתי בבית לבן. :רמאו השמ חתפ רבש"ע, לא רועה נאמן הייתי על ישראל ארבעים שנה, |
|
,יל בוט אל ינודא בוטמ
יל ער ותערמו |
|
:הימריל השמ רמא העש התואב לך לפני שאלך ואביאם, ואראה מי מניח ידו עליהם. |
|
(תהלים קל"ז) על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו. :ביתכד אוה אדה
|
|
כיון שבא משה אצל אבות העולם מה עשו האויבים בבנינו?:ול ורמא :רמאו השמ חתפ בות ווי על זיוך מקדשא היכי חשך, :רמאו השמ חתפ בות שבאי אי בחייכון, :וינפל רמא דועו רבש"ע, כתבת בתורתך (ויקרא כ"ב) ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה: רבש"ע, גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה, מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר: בשבילך רחל, אני מחזיר את ישראל למקומן. |
|
(ירמיה ל"א) כה אמר ה': קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים
רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו. וכתיב: כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך וגו' וכתיב: ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם: |
