אתחיתפ

(ח"כ םירבד) והיו חייך תלואים לך מנגד –

זה שהוא לוקח חטים לשנה (שם) והיו חייך תלואים לך –

זה שהוא לוקח חטין מן הסידקי, ופחדת לילה ויומם –

זה שהוא לוקח לו מן הפלטר. ולא תאמין בחייך –

זה שהוא לוקח לו חטים לשלש שנים. והיו חייך תלואים לך –

זה שהוא לוקח לו חטים לשנה. ופחדת לילה ויומם –

זה שהוא לוקח לו חטים מן הסידקי. ולא תאמין בחייך –

והלוקח מן הפלטר מהו?
אמר להם: לא דברה תורה במתים.

זה שהוא נתון בדיוטי [=כלא] של קיסרין. והיו חייך תלואים לך מנגד –

זה שהוא יוצא לידון.ופחדת לילה ויומם –

.בלצהל אצוי אוהש הז ולא תאמין בחייך –

.תעבט תרסהמ ,תעל תעמ והיו חייך תלואים לך מנגד

בשעה שהכתבים פורחין, ופחדת לילה ויומם

להיות עתידים ליום הזה.ולא תאמין בחייך

בבקר תאמר מי יתן ערב

תאמר מי יתן ערבה של מדי, לבב לש הרקבב

תאמר מי יתן ערבה של יון, ידמ לש הרקבבו

תאמר מי יתן ערבה של אדום. ובבקרה של יון

?המל
מפחד לבבך אשר תפחד, וממראה עיניך אשר תראה.

– בעניות ממעשים טובים.תוינאב

ולמה למצרים? שכיעור ורע יש לעבד כשהוא חוזר לרבו הראשון.

(שמות יד) כי אשר ראיתם את מצרים וגו'. :רמאנש

(דברים יז) וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה. ביתכ

והשביך ה' מצרים באניות.:ביתכד


בשלשתן כפרו, ובשלשתן לקו.

(ישעיה ל"א) הוי היורדים מצרים לעזרה.:רמאנש

מה כתיב בתריה? ומצרים אדם ולא אל.

(ירמיה מ"ב) והייתה החרב אשר אתם יראים ממנה, שםפ תשיג אתכם בארץ :רמאנש

מצרים… ושם תמותו.

ילדה אשתו בליל תשעה באב, והיו כל ישראל אבלים.
.הכונחב דלוה קחשנ
?קילדנ אל וא קילדנ :לארשי ורמא

נדליק, וכל מה דבעי לימטי עלן ימטי. אדליקו:ורמא

אזלון ואמרון לישנא ביש לאשתו של טרכינוס:

אילין יהודאין כד ילידת הוו מתאבלין, וכד מיית ולדא אדליקו בוצינין.
עד דאת מכבש ברבריין, :הלעבל הבתכו החלש

בא וכבוש אילין יהודאין דמרדו בך.
סליק לאילפא וחשב למיתי בעשרה יומין,
ואייתיה רוחא בחמשה יומין אתא,
ואשכחינון דהוו עסיקין בהדין פסוקא
(דברים כ"ח) ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר.
אנא הוא נשרא, דחשיבית למיתי בעשרה יומין אמר להון:

ואייתיתני רוחא בחמשה יומין.
הקיפון לגיונותיו והרגן.

על ידי שלא הקניתם דברי הברית,
.השאין בכם מי קונה דברי חמשה ספרי תורה, מניין של קונ

על ידי שחזרתי על כל האומות שבעולם, ואין מי קונה דברי תורה כיוצא בכם.

אמר רבי שמעון בר יוחאי:

אתם יש לכם קנין באומות העולם.
(ויקרא כ"ה) וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו. :רמאנש

אבל לאומות אין להם קנין בכם.

– על ידי שהקניתם אלה דברי הברית.

.תירבה ירבד הלא ונק אלש ידי לע –

אמר רבי יונתן:

אתם יש לכם פטרונות. ומה הן? אלה דברי הברית.

:אדוי יבר רמא

אתם טמיקא [=רכוש המלך] אתם,
הלוקח לו עבד מן הטמיקא שוב אינו מתחייב בנפשו?!
שכן אחשורוש אומר לאשתו –
(אסתר ח יז) הנה בית המן נתתי לאסתר.

ואמר רבי יודא בר' סימון:

על דפשט ידיה בטמיקא כן הוה ליה.

:קחצי יבר רמא

מעשה בפרוצפיה, באשה אחת שהייתה פודה את השבוים.
.התאדפו הינש ,התאדפו תחא היובש התאב
וכיוון שמטה ידה, ולא הייתה יכולה לפדות, מיד הקיפוה לגיונות והרגוה.
וכל כך למה? כדי לזרז השבאים הבאים.

,הגירהל אוה רחמלו רבח ול חקל ימ
.הגירהל איה רחמלו השא ול חקל ימ

לעבדים ולשפחות אי אתם נקנין, אבל אתם נקנין להשמיד להרוג ולאבד.
שכן אסתר אומרת לאחשורוש: "ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו" וגו'.
שכן כתב לנו משה רבנו בתורה:
"והתמכרתם שם לאויביכם לעבדים ולשפחות ואין קונה".
.דבאלו גורהל דימשהל אמש
כיוון שראו הכל התחילו צווחין: ווי, ויהי, ווי שהיה בימי אחשורוש:

.לבבב לא מאסתים

.ידמב ולא געלתים

.ןויב םתולכל

.העשרה תוכלמב להפר בריתי אתם

.אבל דיתעל כי אני ה' אלהיהם

.סונאיספסא ימיב לא מאסתים

.סוניווקרט ימיב ולא געלתים

בימי המן. םתולכל

בימי רומיים. להפר בריתי אתם

.גוגמו גוג ימיב כי אני ה' אלהיהם

וגו' זו בבל, על שם "קדמיתא כאריה". יראה ינפמ שיא סוני רשאכ

זו מדי, על שם (דניאל ז') וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדוב. בודה ועגפו

דא היא דעתיה דר' יוחנן.

.לבב וז על כן הכם אריה מיער ('ה הימרי)
.ידמ וז (שם) זאב ערבות ישדדם

זו יון. נמר שקד על עריהם

זו אדום. (שם) כל היוצא מהנה יטרף

זה יוון שהיה הבית קיים. תיבה אבו

זו אדום. שחנה וכשנו

קולה כנחש ילך. :רמאנש

.לבב וז יתוחא יל יחתפ

.ידמ וז יתיער

.ןויב יתנוי

.םודאב יתמת

שכל ימי יוון היה בית המקדש קיים, והיו ישראל מקריבין בו תורים ובני יונה על גבי המזבח.

:ביתכ
.לבבב (תהלים י"ח) בצר לי אקרא ה'

.ידמב עושא יהלא לאו

.ןויב ילוק ולכיהמ עמשי

יונתי במלכות יון, שכל ימי יוון היה ההיכל קיים,
והיו ישראל מקריבין תורים ובני יונה על גבי המזבח.
במלכות אדום.,וינזאב אבת וינפל יתעושו ,ילוק ולכיהמ עמשי יוה

.רצנדכובנ הז יראה ינפמ שיא סוני רשאכ

.רצשלב הז בודה ועגפו

זה המן שהיה נושף עמא כנחש.ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש


:ביתכד אוה אדה

זה בנו של המן, רחום בעל טעם ושמשי ספרא ('ד ארזע)
.אמנכ אכלמ אתששחתראל אדח ארגא ובתכ (םש)
כען שימו טעם לבטלא וגו'. ומה כתיב בה? (שם)
זו מדת הארץ. הדנמ

זה פרוגינון. ולב

.אירגנא וז ךלהו

ואפתם מלכין תהנזיק.

אפילו דברים שהמלכות מתפתה בהם, כגון בי תיאטראות ובי קרקסאות, היא מזקת.
כיוון ששלח שמע וביטל מלאכת בית המקדש.
וכיוון שראו כך התחילו הכל צווחין: ווי, ויהי בימי אחשורוש.

(משלי כ"ט) ברבות צדיקים ישמח העם, ובמשול רשעים יאנח עם.

– חדוה ושמחה בעולם, – וה וה בעולם, בשעה שהצדיקים נוטלין גדולה

שמלך דוד, הומלך דוד – הו

שמלך שלמה, הומלך שלמה – הו

שמלך אסא. הומלך אסא – הו

אלו במלכי ישראל. במלכי אומות העולם מניין?
שמלך כורשהומלך כורש – הו ('א ארזע) :רמאנש


ווי ואנחה וחרון אף בעולם. ובשעה שהרשעים נוטלין גדולה

ךלמש יומלוך אחאב בן עמרי: יו (ז"ט 'א םיכלמ)
אחאב בן עמרי.
שמלך הושע בן אלה. יומלוך הושע בן אלה: יו

שמלך צדקיהו יומלוך מלך צדקיהו בן יאשיהו: יו

בן יאשיהו.

במלכי אומות העולם –

שמלך אחשורוש. יו
שורושחא ימיב יהיו :רמאנש

(במדבר ל"ג) ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם, והיה אשר תותירו מהם –
.לואשב רבדמ
בשעה שאמר לו שמואל (שמואל א' ט"ו) עתה לך והכית את עמלק –
.יוליע תסחו אבייח תיתיאו האכז תלזא היל רמא

(שם) ויחמול שאול והעם על אגג, והא צמחא קיימא מיניה, :רמאנש

שהוא עושה לכם דברים קשים לשכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם.
ואיזה זה? זה המן שאמר להשמיד להרוג ולאבד.
וכיוון שראו הכל כן, התחילו צווחין: ווי, ויהי בימי אחשורוש: