לבתי ספר ממלכתיים, קיץ תשנ"ז
דומיל תודיחי 2
,הפ-לעבש הרות – תורגב תניחב
חזרה לדף הראשי
|
(תודוקנ 50) "רויגו תורג לע" – תישילש הדיחי |
|
פרק ראשון – שאלות על סוגיה נתונה ( 35נקודות) |
|
בחר באחת מהסוגיות ה-ו שבנספחים, וענה על כל השאלות הנוגעות לסוגיה שבחרת.
|
| 25 'סמ הלאש "…ומודיעים אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות. מאי טעמא? דאי פריש "… שורפנ |
|
| (תודוקנ 3) .ארמגה תלאש תא רבסה | .א |
| (תודוקנ 3) .וז הלאשל ארמגה תבושת תא רבסה | .ב |
| הבושת |  |
| 26 'סמ הלאש "קשים גרים לישראל כספחת ". מנין וכיצד לומד רבי חלבו את החיבור שבין גרים לספחת? ( 3נקודות) |
| הבושת | |
| 27 'סמ הלאש "קשים גרים לישראל כספחת ". קרא את קטע התוספות שלפניך, וענה על הסעיפים א-ג שאחריו :
|
|
קשים גרים – פירש בקונטרס לפי שאינם בקיאים במצוות ומביאים פורענות ועוד שמלמדים את ישראל ממעשיהם וכו '. ויש מפרשים לפי שכל ישראל ערבים זה בזה. ולאו מילתא היא, דהא לא נתערבו בשביל הגרים כשקיבלו התורה, כדאמרינן בסוטה (דף ל"ז): נמצא לכל אחד מישראל שש מאות אלף וג' אלפים (ותק"ן בריתות) שכולן נתערבו זה בזה, אלמלא לא נתערבו מן הגרים שהרי ערב רב עלה אתם . ויש מפרשים דקשין גרים לישראל כספחת לפי שהזהיר הקב"ה עליהם בכ"ד מקומות שלא להונות אותם, ואי-אפשר שלא יצערום . ויש מפרשים לפי שע"י הגרים ישראל בגלות כדאמר (פסחים דף פ"ז:) מפני מה ישראל מפוזרים בכל הארצות יותר משאר עובדי כוכבים כדי שיתווספו עליהם גרים. ולא נהירא, דהא אמר ביבמות (דף מ"ז). עובד כוכבים הבא להתגייר אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר? תדע שישראל דווים דחופים! ואמרי' התם, משום דיפרוש הוא דאמר מר קשין גרים לישראל כספחת, אלמא דבתר שיתגיירו קשים הם . וה"ר אברהם גר פירש לפי שהגרין בקיאין במצוות ומדקדקין בהם קשים הם לישראל כספחת, דמתוך כן הקב"ה מזכיר עוונותיהם של ישראל כשאין עושין רצונו. וכי האי גונא מצינו גבי הצרפית (מלכים א', י"ז) שאמרה: "מה לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את עוני", שמתוך שהוא צדיק גמור היה נראה לה שמזכיר השם עוונה . ור"י פירש דלפיכך קשים שנטמעו בישראל ואין השכינה שורה אלא על משפחה .תסחוימ |
|
לרש"י ולרבי אברהם הגר יש דעות מנוגדות בדבר בקיאות הגרים במצוות. פרט כל אחת מהדעות, והסבר לפיה כיצד יש לפרש את דברי רבי חלבו ("קשים גרים…" וכו'). (תודוקנ 4) |
.א |
|
הסבר כיצד מתקשר הביטוי "כל ישראל ערבים זה בזה" לפירוש הביטוי "קשים גרים (תודוקנ 4) ."תחפסכ לארשיל |
.ב |
|
ציין שני פירושים נוספים שמביאים בעלי התוספות לביטוי "קשים גרים לישראל (תודוקנ 5 ). "תחפסכ |
.ג |
| הבושת | |
| 28 'סמ הלאש "…ומודיעים אותו עוון לקט שכחה ופאה ומעשר עני ". |
|
| הסבר שניים מהמושגים האלה: לקט, שכחה, פאה, מעשר עני. ( 4נקודות) | .א |
| הסבר מדוע צריכים ללמד את הגר דווקא מצוות אלה. ( 5נקודות) | .ב |
| הבושת | |
| 29 'סמ הלאש "ואין מרבים עליו ואין מדקדקים עליו ". ציין את הפסוק שממנו לומדים דין זה, והסבר את הדרשה. ( 4נקודות) |
| הבושת | |
|
'ו היגוס אם בחרת בסוגיה ו', עיין בנספח ו', וענה על חמש השאלות . 30-34 נספח ו': מסכת יבמות, דף מ"ו, ע"ב . מהמילים: "דתניא: הרי שבא" ועד "גר בלילה" ופרש"י. |
| 30 'סמ הלאש |
|
|
הקטע פותח בברייתא. ציין את המילה הראשונה ואת המילה האחרונה של הברייתא . (תודוקנ 4) |
.א |
|
".יתלבט אלו יתלמ רמאו אבש ירה" מהו הדין במקרה זה לפי רבי יהודה, ומה הדין לפי רבי יוסי? ( 4נקודות) |
.ב |
| הבושת | |
| 31 'סמ הלאש |
|
" לפיכך מטבילין גר…" (תודוקנ 4) ?אתיירבה לש הז עטקב רבודמ בצמ הזיאב |
.א |
|
לפי מי שסבור שצריך גם לטבול וגם להימול כדי להתגייר – מדוע נאסרה טבילה (תודוקנ 5) ? תבשב |
.ב |
| הבושת | |
| 32 'סמ הלאש |
|
| מדוע אומרת הגמרא "פשיטא" על כך שרבי יהודה מתיר טבילה בשבת? ( 2נקודות) | .א |
| מדוע בכל זאת צריך היה לומר בפירוש שרבי יהודה מתיר טבילה בשבת? ( 3נקודות) | .ב |
| הבושת | |
| 33 'סמ הלאש |
|
| מדוע אומרת הגמרא "פשיטא" על כך שרבי יוסי אוסר טבילה בשבת? ( 2נקודות) | .א |
| מדוע בכל זאת היה צריך לומר בפירוש שרבי יוסי אוסר טבילה בשבת? ( 3נקודות) | .ב |
| הבושת | |
| 34 'סמ הלאש "אמר רבה: עובדא הווה… ונטבילנך ". |
|
| כתוב בלשונך את המעשה בגר. ( 3נקודות) | .א |
| התלמוד לומד ממקרה זה שלוש הלכות. כתוב מה הן. ( 5נקודות) | .ב |
| הבושת | |
(תודוקנ 15) "רויגו תורג לע" הדיחיהמ תויללכ תולאש – ינש קרפ |
| 35 'סמ הלאש . תולאש יתש ם"במרה תא לאש רגה הידבוע מה היו שתי השאלות? כתוב את תמצית תשובתו של הרמב"ם לכל אחת מהן . |
| הבושת | |
| 36 'סמ הלאש |
|
|
.לפניך שלושה סוגי גרים: "גרי אריות", "גרי חלומות" ו"גרי מרדכי ואסתר ". הסבר כל אחד מהם. ( 9נקודות) |
.א |
| מהי המחלוקת בנוגע לסוגי גרים אלה? ( 6נקודות) | .ב |
| הבושת | |
|
|
|
|
|
|
|
המגודל תובושת רחבמ |
|
|
|
|
|
|
| 25 'סמ הבושת |
|
|
מדוע מלמדים אותו גם מקצת מצוות חמורות? או: קצת מצוות? או: גם מצוות קלות וגם מצוות חמורות ? |
.א |
| שאם יתחרט על רצונו להתגייר, מוטב שיעשה זאת עכשיו . | .ב |
| האבה הלאשה | |
| 26 'סמ הבושת |
|
|
החיבור נלמד מפסוק א', בישעיה, י"ד: "ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב ." הפסוק עוסק בגר, והתקשרותו עם עם ישראל, בית יעקב, מתוארת במילה "ונספחו ". |
|
| האבה הלאשה | |
| 27 'סמ הבושת |
||
|
רש"י סבור שהגרים אינם בקיאים במצוות, ואילו רבי אברהם הגר סבור שהגרים בקיאים ומדקדקים במצוות. פירוש הביטוי לפי כל אחת מהדעות: לפי רש"י ,קשים גרים לישראל כספחת – מפני שאינם בקיאים מביאים לפורענות שגם ישראל לוקים בה וכן הם מלמדים את ישראל לנהוג כמוהם. לפי רבי אברהם הגר ,קשים גרים לישראל כספחת, מפני |
.א | |
|
לפי אחד הפירושים, קשים גרים לישראל כספחת – משום שכל ישראל ערבים זה בזה, ולכן אנשים מישראל אחראים למעשיהם של הגרים . |
.ב | |
| יש לציין שניים מהפירושים :1-3 | .ג | |
|
קשים גרים – מפני שיש אזהרות רבות בתורה שלא לפגוע בגר, וקשה למלא אחר כולן .
משום כך הגרים גורמים בנוכחותם ה"הלכתית" לישראל לחטוא . |
.1 | |
|
קשים גרים – השכינה שורה רק על משפחה מיוחסת, הצטרפות הגרים מפריעה לכך . לארשי לע הניכשה הרשתש |
.2 | |
| קשים גרים – ישראל גולים כדי לגייר עוד גרים. נוכחות הגרים גורמת לגלות . | .3 | |
| האבה הלאשה | ||
| 28 'סמ הבושת |
|
|
יש להשאיר לעניים שיבולים בודדות שלא נקצרו .– טקל יש להשאיר לעניים תבואה שנשכחה בשדה לאחר איסוף היבול .– החכש יש להשאיר את קצה השדה שנותר לא קצור לטובת העניים .– האפ עשירית מהיבול הניתן לעניים בשנים מסוימות .– ינע רשעמ |
.א |
|
בן נח נהרג על גזל בערך של פחות משווה פרוטה בלי אזהרה. מודיעים לו מצוות אלה כדי שלא יחשוב שלקיחת מתנות עניים הם גזל ושדין זה חל גם על אנשים מישראל ויפגע בעניים ש"יגזלו" אותו בלקט שכחה ופאה . |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 29 'סמ הבושת |
|
|
התעדב השוחנ תורש התאר ימענ :"הילא רבדל לדחתו התא תכלל איה תצמאתמ יכ ארתו" להתגייר (על-פי תפיסת הדרשן) "ותרא כי מתאמצת היא" – וחדלה מלהרבות עליה ." הילא רבדל לדחתו" – הילע קדקדלמו |
|
| האבה הלאשה | |
| 30 'סמ הבושת |
|
| המילה הראשונה – "הרי." המילה האחרונה – "מטבילין ". | .א |
|
לפי רבי יהודה, מטבילים אותו ובכך הוא מגויר. לפי רבי יוסי , אין מטבילים . ריוגמ וניא אוהו ותוא |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 31 'סמ הבושת |
|
| אדם שנימול בפני בית דין ולא טבל ורוצה לטבול בשבת . | .א |
|
הטבילה בשבת נאסרה מפני שהיא פעולה של תיקון האדם המקבילה לפעולה של תיקון . תבשב הרסאנש ילכ |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 32 'סמ הבושת |
|
|
מפני שאם רבי יהודה סובר שאחת משתי הפעולות – מילה או טבילה – מספיקה כדי להתגייר, ואותו אדם מל בפני בית דין, אזי אין צורך בטבילה כדי לגייר את האדם , ולכן טבילתו בשבת אינה פעולת תיקון . |
.א |
|
היינו יכולים לחשוב שאמנם רבי יהודה מסתפק רק בפעולה אחת, אך פעולה זו היא טבילה, ולכן אדם מגויר רק בטבילה וברישא דרש דווקא טבילה. לכן היה אוסר בשבת מפני שיש בטבילה תיקון . |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 33 'סמ הבושת |
|
|
כיוון שרבי יוסי סובר שצריך שתי פעולות כדי להתגייר – גם טבילה וגם מילה . הטבילה מהווה פעולת תיקון בשבת, ולכן ברור שרבי יוסי יאסור טבילה בשבת . |
.א |
|
היינו יכולים לחשוב שרבי יוסי סובר שאמנם צריך שתי פעולות, אך הפעולה העיקרית היא המילה, וברישא לא הסתפק במילה, משום שלא היתה בפני בית הדין. אבל המקרה שבסיפא היה מסתפק במילה, ואז הטבילה אינה פעולת תיקון ורבי יוסי היה מתיר אותה בשבת . |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 34 'סמ הבושת |
|
| לפני חכמים בא גר שמל ולא טבל. אמרו לו שישהה עד למחרת ואז יוטבל . | .א |
|
שלוש ההלכות הן: – גיור דורש שלושה חכמים – כדי להתגייר צריך למול ולטבול – אין מטבילין גר בלילה |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 35 'סמ הבושת |
|
|
נסבה על התנהגות רבו של רבי עובדיה הגר שלא הסכים לדבריו שישמעאליםתחא הלאש אינם עובדי עבודה זרה ובייש את ר' עובדיה. תא תופירחב הניגו רגב העיגפ לש השעמה תרמוח תא הבחרהב ריבסה ם"במרה . הידבוע יבר לש ובר השעש המ היא כיצד על הגר לנהוג בתפילה – האם עליו להשתמש בביטויי הייחוסהיינש הלאש |
|
| האבה הלאשה | |
| 36 'סמ הבושת |
|
|
– גרים שבדומה לכותים, התגיירו מפחד האריות בארץ, מתוך הנחהתוירא ירג שהגיור ישמור עליהם . – גרים שחלמו שעליהם להתגייר (או שבעל חלומות הורה להם להתגייר).תומולח ירג – גרים שבדומה לאנשים שהתגיירו בימי מרדכי ואסתר, מתגיירים רתסאו יכדרמ ירג |
.א |
|
לפי דעה אחת, אינם גרים עד שיתגיירו מתוך הכרה. כנגד דעה זו יש דעה שסוברת כי כולם גרים . |
.ב |
