('ב) הנשמ ,הפ-לעבש הרותב תורגב תניחב

בגרות לבתי-ספר על-יסודיים / יחידת לימוד אחת לכיתה י"א או לכיתה י"ב
מועד הבחינה: קיץ תשנ"ח, / 1998מספר השאלון: 005103

הוראות לנבחן

.עברו העש:א .משך הבחינה

:בשאלון זה שלושה פרקים.ב .מבנה השאלון ומפתח ההערכה

תודוקנ 40 –	(4 x 10) –	פרק ראשון
תודוקנ 40 –	(4 x 10) –	ינש קרפ
תודוקנ 20 –	(4 x 5) –	ישילש קרפ
—————–	_	__	_______
תודוקנ 100 –	כ"הס	__	_______

.ןיא :שומישב רתומ רזע רמוח .ג

.ןיא :תודחוימ תוארוה. ד

תולאשה

פרק ראשון ( 40נקודות)

בחרי באחת משתי המסכתות: "ביכורים" או "שבת".
.הילא תורושקה תולאשה עברא לע ינע ,תרחבש תכסמב

מסכת "ביכורים" – פרק א', משנה ה' עם ברטנורא ועיקר תוי"ט

ר' אליעזר בן יעקב אומר אשה בת גרים לא תנשא לכהונה עד שתהא אמה
מישראל אחד גרים ואחד עבדים משוחררים ואפילו עד עשרה דורות עד שתהא
אמן מישראל האפוטרופוס והשליח והעבד והאשה וטומטום ואנדרוגינוס מביאין
ולא קורין שאינן יכולין לומר אשר נתת לי השם.

ברטנורא למסכת ביכורים פרק א משנה ה

לא תנשא לכהונה. דכתיב (ביחזקאל מד) מזרע בית ישראל יקחו להם נשים,
'רכ הכלהו .ערז תצקמ וליפאו עמשמד לארשי ערזמ הב אנירק לארשימ [המאשכו]
אליעזר בן יעקב לכתחילה, אבל בדיעבד אם נשא אין מוציאין אותה ממנו, ובניה
כשרים אפילו להיות כהנים גדולים:
האפוטרופוס. הממונה על היתומים, בין שמנוהו ב"ד בין שמינהו אבי יתומים.
אפוטרופוס אבי הקטנים, בל' רומי קורין לאב פאטי"ר ולקטנים פוס:
והשליח. שלקטן מתחלה לשלחן ביד אחר אז מצי למשלחינהו אבל לקטן להביאן
הוא עצמו לא מצי למשלחינהו, שכל ביכורים שנראו לקריאה אינן נתנים אלא
:האירקב
והאשה. אבל אם יש לה בעל בעלה מביא וקורא, דכתיב (דברים כו) אשר נתן לך ה'
אלהיך ולביתך, מלמד שאדם מביא ביכורי אשתו וקורא:
שאין יכולין לומר אשר נתת לי. שלא נתחלקה הארץ לנקבות. וכתיב (במדבר כו)
:שיא יאדו היהיש דע וידוקפ יפל שיא

עיקר תוספות יום טוב מצורף גם הוא לטופס המבחן.

אם בחרת במסכת זו, עני על כל השאלות ( 4-1לכל שאלה – 10נקודות).

1 הלאש

מאיזה פסוק לומדים שאסור לכוהן לשאת בת גרים, ומדוע אם אמה מישראל –
?התאשל ול רתומ

1 הבושת

2 הלאש

"אחד גרים ואחד עבדים משוחררים".

למי כוונת המשנה בעבדים משוחררים – לכנענים או עברים? נמקי.

2 הבושת

3 הלאש

"…שכל ביכורים שנראו לקריאה אינן ניתנים אלא בקריאה" (רע"ב, ד"ה: "והשליח").

.ותוא ימיגדהו ,הז ללכ יראב

3 הבושת

4 הלאש

"וכתיב: 'איש לפי פקדיו', עד שיהיה ודאי איש" (רע"ב, ד"ה: "שאין יכולין לומר…").

בקשר לאיזה עניין בתורה נכתב הפסוק שהובא בדברי רע"ב, ולאילו אנשים
במשנתנו מתייחסת דרשה זו? הסבירי את דברייך.

4 הבושת

מסכת "שבת" – פרק ט"ו, משנה ג', עם ברטנורא ועיקר תוי"ט

מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים ומציעין את המיטות מלילי שבת
לשבת, אבל לא משבת למוצאי שבת. ר' ישמעאל אומר מקפלין את הכלים ומציעין
את המטות מיום הכפורים לשבת, וחלבי שבת קריבין ביום הכפורים. ר' עקיבא
אומר, לא של שבת קרבין ביום הכפורים ולא של יום הכפורים קרבין בשבת:

הנשמל ארונטרב

משנה ג מקפלין את הכלים. בגדים שפושטן מקפלין אפילו ארבעה וחמשה פעמים
כדי לחזור וללבשם בו ביום, ולא שנו אלא באדם אחד אבל בשני בני אדם לא,
שנראים כמתקנין. ובאדם אחד נמי לא אמרן אלא בבגדים חדשים שהם קשים
ואינן ממהרים לקמוט, אבל ישנים קיפולן מתקנן טפי ומיחזי כמתקן, ובחדשים
נמי לא אמרן אלא בלבנים, אבל צבועים לא, שהצבועים קיפולן מתקנן ביותר.
ובלבנים נמי לא אמרן אלא שאין לו בגדים אחרים להחליף, אבל יש לו בגדים
אחרים להחליף לכבוד שבת אסור לקפל:
מיום הכפורים לשבת. כשחל יוה"כ להיות בערב שבת, לפי ששבת חמור מיום
:רופכ
ושל יוה"כ אינן קריבין בשבת. דהוי כעולת חול בשבת:
רבי עקיבא אומר. שוין הן ואין קרבנו של אחד מהן קרב בחבירו. והלכה כר'
:אביקע

עיקר תוספות יום טוב כלול בשאלון הבחינה.

אם בחרת במסכת זו, עני על כל השאלות ( 8-5לכל שאלה – 10נקודות).

5 הלאש

"מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמישה פעמים". כתב רע"ב: "…ולא שנו
אלא באדם אחד, אבל בשני בני אדם לא…".

האם לאדם אחד מותר לקפל בשבת כל בגד שהוא? פרטי.

5 הבושת

6 הלאש

האם האיסור על שני בני אדם לקפל בגדים בשבת הוא איסור מהתורה או
מדרבנן? נמקי.

6 הבושת

7 הלאש

האם לפי ר' ישמעאל מותר לקפל בגדים משבת ליום הכיפורים? נמקי.

7 הבושת