בחינת בגרות בתלמוד

יחידת לימוד אחת, שאלון מספר – 6104קיץ תשנ"ו 1996

1 הלאש

ראובן נהג לאכול קרקרים מרוחים בחמאה בלא נטילת ידיים. יצחק נהג לטבול ביסקוויטים
בתה או במיץ תפוזים טבעי (בלי תוספת מים), בלא נטילת ידיים. שמעון העיר להם כי עליהם
ליטול ידיים מדין "דבר שטיבולו במשקה ."

מדוע סבור ראובן שלא צריך ליטול ידיים במקרה זה ?.א


האם נהג יצחק כדין או לא? נמק ..ב

2 הלאש

ולטנש
שרה הגישה לאורחים מנה עיקרית בשר מבושל עם שזיפים ומשמשים מיובשים, לאחר
ידיים ובירכו ברכת "המוציא". שרה עצמה, בהיותה צמחונית, קבעה סעודתה על

שזיפים ומשמשים לא מבושלים, לאחר שנטלה ידיים ובירכה ברכת "המוציא ."

האם האורחים צריכים לברך ברכת "בורא פרי העץ" על השזיפים והמשמשים המבושלים.א

    או לא? ציין שלוש דעות בעניין זה ואת ההלכה למעשה. נמק את דבריך .

האם שרה צריכה לברך ברכת "בורא פרי העץ" על השזיפים והמשמשים בכל מקרה ?.ב

    ציין שתי דעות, וכתוב את ההלכה למעשה. נמק את דבריך .

3 הלאש

חיים אכל סעודה עם פת, שלמה אכל עוגות, יוסף אכל ענבים ויחיאל אכל אפרסקים. לאחר
שהגיעו לבית-הכנסת נזכרו שעדיין לא בירכו ברכה אחרונה .

האם ארבעתם צריכים לחזור למקום שבו אכלו כדי לברך ברכה אחרונה או לא? ציין את.א

    דעות הפוסקים בעניין זה ואת נימוקיהם.

מרן המחבר מציג שתי דעות שונות. כיצד הוא פוסק בעניין זה? נמק את דבריך ..ב

4 הלאש

דוד, יעקב, דני ויונתן אכלו ארוחה קלה: דוד אכל אורז, יעקב אכל ענבים, דני שתה כוס מיץ
ענבים טבעי ויונתן אכל עוגות. כולם בירכו ברכת המזון כברכה אחרונה .

מהי הברכה האחרונה שכל אחד מהם צריך לברך ?.א



האם יצא כל אחד מהם ידי חובה בברכת המזון שבירך או לא? נמק..ב

5 הלאש

יצחק טעה ביום החמישה-עשר לעומר וספר "היום שישה-עשר יום לעומר" ולא נזכר עד
. הלילב תרחמל

חיים לא זכר אם ספר את ספירת העומר באחד הלילות .

כיצד ינהג יצחק בשאר הלילות לעניין ספירה וברכה? נמק את דבריך ..א



האם יכול חיים לברך על הספירה בשאר הלילות או לא? נמק ..ב

6 הלאש

בחג השבועות בישלה חיה לכבוד האורחים ריבת שזיפים, וכן סחטה ענבים במסחטה
להכנת מיץ ענבים. את מיץ הענבים הגישה קר לאחר שסיננה אותו מהחרצנים .

האם מותר לחיה לבשל ריבת שזיפים בחג השבועות או לא? נמק ..א



האם מותר לחיה לסחוט ענבים ולסנן את המיץ בחג השבועות או לא? נמק ..ב

7 הלאש

ראובן שהיה "בעל תוקע" נהג להסתובב בראש השנה במחלקות בית-חולים כדי לתקוע בשופר
עבור החולים, לאחר שהוא עצמו יצא ידי חובת תקיעת שופר בבית הכנסת .

תחילה בירך ותקע במחלקת יולדות, לאחר מכן תקע במחלקה פנימית לגברים, ולא בירך על
. ולא תועיקת

חיים העיר לו שלא נהג כדין כשתקע עבור הנשים ובכך שבירך עבורן. כמו כן העיר לו שלא נהג
כדין כשלא בירך עבור הגברים .

מדוע סבור חיים שאין לתקוע לנשים, והאם הדין עמו? נמק ..א



האם ראובן נהג כדין כשבירך עבור הנשים ולא בירך עבור הגברים? נמק ..ב

8 הלאש

בגלל תקלה במערכת החשמל בביתם, נאלצו יחיאל ודוד לאכול בסוכה בלילה הראשון

מיד לאחר השקיעה ולפני צאת הכוכבים. יחיאל לא בירך ברכת "לישב בסוכה" ודוד בירך .

האם יצאו יחיאל ודוד ידי חובה באכילה זו? נמק ..א



כיצד עליהם לנהוג לאחר צאת הכוכבים לעניין אכילה וברכה? נמק ..ב

9 הלאש

יצחק קנה אתרוג גדול מאוד לאחר מכן מצא אתרוג מהודר ביופיו יותר מהראשון .

יצחק הסתפק אם עליו להוסיף עד שליש ולקנות את האתרוג המהודר יותר או לא .

מרן המחבר הביא שתי דעות, בכל אחת מן הדעות יש חומרא וקולא. מהי החומרא.א

    הקולא בכל אחת מן הדעות ומהי ?

. קמנ ?הז הרקמב השעמל הכלהה יהמ .ב

מהמושגים האלה:השולש הרצקב ראב

כמאכל בן-דרוסאי.א

ת"רשת .ב

יאמד .ג

פת הבאה בכיסנין.ד

הריטנו המיקנ .ה

11 הלאש

"יחץ" – מה עושים בליל הסדר בשלב זה, ומדוע ?

17 הלאש

לפניך ארבעה מקורות. קרא אותם בעיון, וענה על הסעיפים א-ב שאחריהם .

.הלא תודימ עבראמ תחא לכ ראב .ב

מהו המכנה המשותף של מונחים אלה ?.א



באר כל אחד מהם, וציין אימתי משתמשת הגמרא בכל אחד מהם ..ב

מי הם האמוראים שערכו את התלמוד הבבלי, ומי הם האמוראים שערכו את התלמוד .א

? ימלשוריה    

ציין שני הבדלים עיקריים בין התלמוד הבבלי לבין התלמוד הירושלמי , הנוגעים לסגנון .ב

. הכירעלו    

    אותם עם בשר, כתבו כמה אחרונים שצריך לברך עליהם ברכת בפה"ע בפני עצמם ואינם
    טפלים לבשר, וברכת המוציא אינה פוטרת אותם. מאידך הח"א כתב שהפירות טפלים לבשר

    ואינם מחייבים ברכה בפני עצמם .גם בספר "יד קטנה" כתב שאין לברך על הפירות מטעם
    אחר – כיוון שמבשל את הפירות עם הבשר, הרי שעיקרם למזון ולסעודה ולא לקינוח והווי
    כשאר תבשילין שמלפתין בהן את הפת שלא מברכים עליהם בפני עצמם. ההלכה למעשה –
    המ"ב הביא דעת "יד קטנה" שכתב שכדי לצאת ידי ספק, ייקח תחילה פרי חי ויברך עליו
    ברכת בפה"ע, ויוציא את הפירות המבושלים. ואם אין לו פרי חי, יאכל את המבושלים עם פת
    תחילה וסוף, ולא יצטרך לברך עליהם בפני עצמם .

    הסעודה ואין לברך עליהם בפני עצמם. ולכן, אם שרה אוכלת אותם עם פת, לא צריכה לברך
    עליהם לכו"ע. אבל אם אוכלת אותם בתחילת הסעודה בלי פת, מרן המחבר הביא בזה שתי
    דעות: לדעה אחת, אין לברך עליהם ברכת בפה"ע כיוון שקבעה סעודה עליהם ברכת המוציא
    פוטרתם. ולדעת "יש חולקין" כיוון שאוכלת אותם בתחילת הסעודה בלא פת, אינם טפלים
    לסעודה, ועליה לברך ברכה בפה"ע. ההלכה למעשה – כתב המחבר שטוב שתאכל בתחילת
    הסעודה פירות עם פת כדי לצאת ידי ספק, ואח"כ תוכל לאוכלם גם בפני עצמם בלא ברכה
. ע"וכד אבילא תדחוימ    

    יחיאל שאכל אפרסקים והתחייב בברכת "בורא נפשות" אינו צריך לחזור למקום שאכל לכו"ע ,
    ויברך ברכה אחרונה היכן שנזכר. כיוון שאין חשיבות כ"כ בפירות אלו שאינם משבעת המינים,
    לא הטריחוהו לחזור למקום שאכל. שלמה שאכל עוגות והתחייב בברכת "על המחיה", יש
    מחלוקת בין הפוסקים. הרמ"א הביא דעה שאומרת שדווקא בפת חוזר למקום שאכל.אבל אם
    אכל מזונות, לא חייב לחזור למקום שאכל. המחבר הביא דעה שאומרת שבמזונות יחזור
    למקום שאכל (כמו בפת), כי גם הם מזון חשובים וברכתם מעין שלש לכן יחזור למקום שאכל.

    יוסף שאכל ענבים, שהם משבעת המינים, והתחייב בברכת "על העץ ועל פרי העץ", גם בזה יש
    מחלוקת. המחבר הביא דעה שגם בהם חייב לחזור למקום שאכל כיוון שברכתם מעין שלש
    דינם כמזונות. אך מהדעה שהובאה ברמ"א שדווקא בפת חוזר, משמע שבשבעת המינים אינו
. תפכ יבישח אלד רזוח    

לדעת המחבר – מלבד פת שחייב לחזור למקום שאכל לכולי עלמא – גם במזונות חוזר.ב

    למקום שאכל. שכתב המחבר "י"א שכל שבעת המינים טעונים ברכה לאחריהם במקומם וי"א
    דחמשת מיני דגן דוקא". ועל-פי כללי הפסיקה יש ויש הלכה כיש בתרא, דעת המחבר היא
    לחזור בחמשת מיני דגן למקום שאכל, אבל בפירות שבעת המינים אינו חייב לחזור למקום
    שאכל וכן פסק הגר"א .

    "על הגפן ועל פרי הגפן". יונתן – ברכת מעין שלש "על המחיה " .

דוד – לא יצא ידי חובה שהרי כתב המחבר בסעיף י"ז שברכת המזון אינה פוטרת דבר שברכתו.ב

    "על המחיה", כל שכן אינה פוטרת "בורא נפשות", כפי שכתב ה"משנה ברורה", סעיף קטן
    ע"ז. ומאחר שהברכה האחרונה של אורז היא "בורא נפשות", כפי שכתב המחבר בסעיף
    ז', לכן דוד לא יצא ידי חובה. יעקב שאכל ענבים לא יצא ידי חובה, ברכת המזון אינה פוטרת
    ברכת מעין שלש, כפי שכתב מרן המחבר בסעיף י"ז ומשנה ברורה, סעיף קטן ע"ז. דני יצא
    ידי חובה בברכת המזון על מיץ הענבים הטבעי, כיוון שיין מזין וסועד את הלב, ברכת המזון
    פוטרתו. לגבי יונתן יש מחלוקת בין הפוסקים. לדעת המחבר בסעיף י"ז, ברכת המזון אינה
    פוטרת מזונות שברכתן "על המחיה", אבל ה"משנה ברורה" מביא פוסקים שתמהו על
    המחבר וכתבו שמזונות מזינים לא פחות מתמרים, וכשם שברכת המזון פוטרת תמרים,
    כיוון שמזינים ,כך גם ברכת המזון פוטרת מזונות .

חיים יכול להמשיך לספור בשאר הלילות בברכה מצד ספק ספיקא. ספק אם דילג או לא.ב

    דילג, ואפילו אם נאמר שדילג שמא הלכה כאותם פוסקים שאומרים שכל יום הוא מצווה בפני
    עצמה, וכיוון שזה ספק ספיקא, יכול לברך לדעת ה"משנה ברורה " .

לאחר צאת הכוכבים חייבים לאכול עוד כזית פת בסוכה, כיוון דספיקא דאורייתא לחומרא ..ב

    לעניין ברכת "לישב בסוכה", יחיאל שלא בירך בבין השמשות יברך לאחר צאת הכוכבים, כדין
    מי שאכל ולא בירך כל עוד עסוק באכילה .

    דוד שבירך בבין השמשות, שהוא ספק יום ספק לילה, לא יברך שנית דספק ברכות להקל .

    לדעה שנייה – החומרא היא שאם בא לקנות ולפניו שניים, חייב לקנות את המהודר אף
    שהאחד אינו מצומצם. הקולא היא שאם כבר קנה, אין צריך להחליף אף אם הראשון מצומצם .

לדעת המחבר בלישנא קמא יצחק לא צריך לקנות את המהודר יותר, מפני שעל-פי דעה זו.ב

    רק באתרוג שיש בו כביצה מצומצמת, שיש חשש שיתמעט מן השיעור במהלך החג, מצווה
.הליחתכלמ לודג היה קחצי לש וגורתא לבא ,רתוי רדוהמב ופילחהל    

    גם ללישנא בתרא לא צריך יצחק להחליף את האתרוג. לפי דעה זו, רק אם בא לקנות אתרוג
    ולפניו שניים שאחד מהודר מחברו, מצווה לקנות את המהודר עד שליש מדמיו. אבל אם קנה

    אתרוג ורק לאחר מכן מצא מהודר יותר, אין עליו מצווה לקנות את האתרוג המהודר יותר .

תשר"ת – תקיעה, שברים תרועה, תקיעה – לעניין תקיעות דראש השנה ..ב



דמאי – פירות שנלקחו מעם הארץ, ספק אם הם מעושרים או לא (ספק טבל )..ג



פת הבאה בכיסנין – מיני מאפה שברכתם "בורא מיני מזונות "..ד



נקימה – מי שגומל לחברו רעה בגלל שחברו עשה לו רעה, עובר על "לא תיקום ." נטירה –.ה

אל" לע רבוע ,ותרזעל קקזנ אוהשכ תאז ול ריכזמו ול השע ורבחש הערה תא ובלב רמושש ימ    
." רוטית    

בערב יום טוב ראשון של פסח של השנה הרביעית והשביעית יש לבער את המעשרות .

פרט הכלל בא ללמד על עניין מסוים, ועניין זה אינו חל על עצמו בלבד אלא
אציש
על הכלל מן כולו .

מתקיף – קושיא של אמורא אחד על אמורא אחר מכוח הסברא..ב

    ורמינהו – קושיא שבאה לציין סתירה בין שני מקורות עם מעמד זהה, כגון סתירה בין שני

    מקורות תנאיים.
.יארקמ רוקממ וא יאנת רוקממ רחא ארומא לע ארומא לש אישוק – יביתימ