בית דין המורכב משלושה דיינים. בית דין כזה מוסמך לדון ברוב בית דין של שלושה: 
.דיחיה יניינע
בית דין שבו עשרים ושלושה דיינים. בית דין של עשרים ושלושה – "סנהדרי קטנה": 
בית דין כזה מוסמך לפסוק גם דין מוות ליחיד.
בית הדין הגדול שבירושלים, בית דין של שבעים ואחד – "סנהדרי גדולה" – "סנהדרין": 
שבו שבעים ואחד דיינים. בית דין זה מוסמך לדון גם בענייני הציבור.
בית דין שמספר הדיינים שבו זוגי. מכיוון שכך, עלול להיווצר בו מצב של בית דין שקול: 
שוויון במספר הדיינים החולקים אלו על דעתם של אלו, וממילא – חוסר הכרעה בדין.
אין עושים בית דין שכזה.
ההחלטה הסופית שמחליט בית הדין באשר לדינו של הנתבע.גמר דין: 
שופטים הדנים על פי דיני התורה, מה יהיה עונשו של מי שעבר על אחד :םינייד 
האיסורים או המצוות שבתורה, או המחליטים מי מתחייב, כאשר קיים סכסוך כספי
בין בני אדם.
בעיות כספיות שהובאו לדיון לבית הדין, וההחלטה בעניינן אמורה להיות :תונוממ יניד 
מי חייב לשלם או פטור מכך.
דיון בדינו של עובר עברה שהעונש עליה הוא מוות. :תושפנ יניד 
שאלות שהדיינים שואלים את העדים לבירור אמיתות עדותם. :הריקחו השירד 
עדות של עדים הטוענים שהעדים האחרים, שהעידו קודם לכן, שיקרו. העדים :המזה 
הראשונים העידו שבזמן מסוים ובמקום מסוים ראו את האירוע שבית הדין דן אודותיו,
השניים, מעידים שהראשונים היו עמם באותו זמן במקום אחר.העדים המזימים, וליאו
ועונשם הוא כעונש שהיה הנידון מקבל "עדים זוממים", עדים שעדותם הוזמה נקראים
אילו הייתה עדותם מתקבלת.
עדות של עדים המתנגדת לפרטי המעשה שבעדות שהעידו שני עדים אחרים :השחכה 
קודם לכן. מאחר שבמקרה זה עומדות לפני בית הדין שתי עדויות סותרות, ואין לדעת
אילו מהן הנכונה – אין מחייבים את הנידון, בגלל הספק.
כאשר הדיינים מגיעים למסקנה שהנידון חייב מיתה, הם חייבים לדחות את הלנת דין: 
קביעת ההחלטה הסופית ליום המחרת.
חפץ שהוקדש לבית המקדש. :שדקה 
אזהרה שמזהירים העדים את האדם העומד לעבור עברה, מפני העונש הצפוי :הארתה 
לו. בדרך כלל אין עונשים אדם שלא התרו בו.
ול ררוב הזראשי תיבות של הפתיחה לפרק השלישי במסכת "סנהדרין", " :א"לבז 
לצורת הרכבת בית דין של שלושה לדון דיני ממונות: כל אחד ,תוררובל יוניכ והז ."דחא
מבעלי הדין, התובע והנתבע, בורר לו דיין אחד, המקובל עליו, ושני דיינים אלו בוחרים
את הדיין השלישי.
כאשר אדם מת בלא בנים, מצווה על אחיו לייבם את אשתו, דהיינו לשאתה :הצילח 
לאישה. אם האח אינו חפץ לעשות זאת, האישה חולצת את נעלו ויורקת בפניו, בנוכחות
בית דין של שלושה, לאות שסירב להקים שם לאחיו (ראה דברים כ"ה, ה'-י').
– "םימכח"כאשר קיימת מחלוקת בין אחד התנאים לבין יחיד ורבים – הלכה כרבים: 
שם כללי לתנאים רבים ההלכה היא, בדרך כלל, כדעת הרבים.
לאחר שמיעת העדויות הדיינים דנים בינם לבין עצמם בעניין :הבוח דומילו תוכז דומיל 
הנדון, ומעלים שיקולים לזכות האדם הנתבע או לחובתו.
מדין תורה יכולה בת להתקדש ולהינשא לאיש על פי שיקול דעתה רק בהיותה :ןואימ 
בוגרת, בת דעה. קודם לגיל מצוות, בהיותה קטנה, אין היא יכולה להינשא מיוזמתה,
אופא הלוכי הניא רטפנ היבאש הנטק .שיאל האישהל ותוכמסבש הז אוה היבא אלא
להינשא, עד שתתבגר. ואולם, חכמים תיקנו, שאמה ואחיה של יתומה שכזאת רשאים
להשיאה. מאחר שתוקפם של נישואים אלו אינו מן התורה אלא מדרבנן בלבד, זכאית
לחיות עם בעלה, ובכך לבטל את נישואיה למפרע, כאילו לא היו כלל, ןאמל הנטק התוא
בלי שתזדקק לקבל מבעלה גט. אך אם גדלה ולא מיאנה, קיבלו הנישואין תוקף מדין
.הרות
זהו אחד מסוגי המעשרות שיש להפריש מן הפירות. בעל הפירות מפריש :ינש רשעמ 
עשירית מהם, מעלה את המעשר לירושלים, ואוכלו שם.
.יעבר עטנב השענ רבדהש יפכ ,םתודפלאם הבאת הפירות לירושלים קשה לו, הוא רשאי
פירות העץ בשנה הרביעית לנטיעתו. יש להעלות פירות אלו לירושלים :יעבר עטנ 
(=להחליף) את הפירות בכסף, להעלות את הכסף תודפלולאכלם שם, או, לחלופין,
לירושלים, לקנות בו פירות ולאכלם.
זוהי הלכה המובאת במשנה ואין חולק עליה. גם אם ידוע ממקור אחר סתם משנה: 
שקיימת מחלוקת בנושא – ההלכה נפסקת בדרך כלל כ"סתם משנה".
שני אנשים או יותר האומרים לדיינים את שראו בקשר לנושא הנדון לפני בית :םידע 
הדין. בדרך כלל אין אפשרות להטיל עונש או לחייב מישהו בתשלום ללא שיקבלו בית
הדין עדות בעניין, לבירור העובדות.
."המזה" הארעדים זוממים: 
השהיית ביצוע גזר דין מוות מעבר ליום שבו הוחלט שמן הדין לקיימו. אסור עינוי דין: 
לענות את דינו של הנידון.
אחת מהצורות של תרומת כסף למקדש: האדם מחייב את עצמו בנתינת סכום :ןיכרע 
כסף השווה לערכו או לערך אדם אחר. הסכום שעליו לתת הוא קבוע, בהתאם לגילו
ולמינו של האדם הנערך, והוא מפורש בתורה, בפרשת "בחוקותי" (ויקרא כ"ז, א'- ח').
העברת הקדושה של מעשר שני או פירות השנה הרביעית ("נטע רבעי") לכסף. :ןוידפ 
בכסף קונים מאכלים, ואוכלים אותו בקדושה שנדרשה מן המעשר או נטע רבעי.
אנשים שעדותם אינה מתקבלת בבית הדין בשל היותם רשעים, כגון גנב. :ןילוספ 
קרבן חטאת שמביאים הסנהדרין, כאשר אירע מקרה שבו הם פר העלם דבר של ציבור: 
הורו לעם בשוגג לעשות דבר שהעונש עליו הוא כרת אם הוא נעשה במזיד.
קרובי משפחה של התובע או של הנתבע. אנשים אלה אינם רשאים להעיד :ןיבורק 
לטובתו, או אף לרעתו, או לדונו.
מי שדורש מחברו תשלום באמצעות בית הדין. :עבות 
מי שחברו דורש ממנו תשלום באמצעות בית הדין. :עבתנ 
בארמית – החכם הראשון. כאשר המשנה מביאה מחלוקת, ואינה מציינת :אמק אנת 
את שמו של מי שאמר את הדעה הראשונה, מכונה מי שאמרה בשם הסתמי "תנא
."אמק
הבאת דעה בלי לציין את שם אומרה מורה בדרך כלל שההלכה במחלוקת היא כמותו.
|