|
|
– המשך הפרק –

|
א |

|
,ול אוה בער ותליחת ,בוט רבדב רישע קיזחה ,ינת המתישן בו עשאו למרמס. גם עני, כי דל חלקו, גם עיניו לגבות ממנו חלק שמעיז בו עשיר, .לבה לכהלזה תאווה ולזה תאווה, שניהם שוין לקבר,
א
|

|
בסוף קהלת כתיב:
'וגו אצמל תלהק שקב
|
|
כדכתיב: (ירמיה ט') כי באלה חפצתי נאם ה'
|
|
,המלש אאמר לו הקדוש ברוך הוא: |
|
.תמא ירבד רשוי בותכו
|
| רשיה רפס לע והיתבתכה |
|
(תהלים ל"א) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך
ועוד כתיב: כי תהיו אתם ארץ חפץ. |
| ,הרות לש הרכש לע דומעל שקב דועו |
|
(משלי ח') וכל חפצים לא ישוו בה.:רמאנש
|
|
,תמא ירבד רשוי בותכו ,המלש אמר לו הקדוש ברוך הוא: .רשיה רפס לע והיתבתכה רבכ |
|
הדא הוא דכתיב: (ישעיה ס"ד) עין לא ראתה אלהים זולתך.
|
| בקש קהלת לעמוד על הקץ מתי? |
|
(שיר ב') אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.:רמאנש
|
|
,רשיה רפס לע והיתבתכה רבכ אמר לו הקדוש ברוך הוא: |
|
(ישעיה ס"ג) כי יום נקם בלבי וגו'.
|
|
רבי שאול דנווה מתני לה בשם ר' שמעון. אם יאמר לך אדם מתי קץ הגאולה? |
|
כי יום נקם בלבי. כתיב.:ול רמוא יווה
|
|
ר' יהודה בר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי:
שלשה סימנים סימנתי לך, וסיימתי לך בקבורתו של משה. |
|
(דברים ל"ד) בגיא, בארץ מואב, מול בית פעור.
|
| ואף על פי כן, |
|
"ותרובק תא שיא עדי אלו"
|
|
לבא לפומא לא גלי פומא למאן גלי?
א
|

|
.תונב לש רודככ מה כדור זה מתכדר מיד ליד ואינה נופלת לארץ, כך, |
|
.'וגו דחא רבד לפנ אל (גכ עשוהי)
|
|
מה כדור זה מקלעין בה בידים ואינה נופלת, כך משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לכנסת הגדולה וכו'. :רחא רבד כדרבן זה שמכוין את הפרה, כדי לחרוש, ,תונוברדכ |
|
,ןברד
,דמלמ .עדרמ |
|
.הרפה תא דמלמ אוהש ,דמלמ .הרפל העד הרומ אוהש ,עדרמ ,הימלתל שורחל ידכ ,הרפב הניב רייד אוהש ,ןברד ליתן חיים לבעליה. והלא דברים קל וחומר, מה לפרתו אדם עושה דרבן, ליצרו שמסיתו מן העולם הזה ומן העולם הבא, על אחת כמה וכמה! לא איצטריך הדה קרייה למימר, אלא "כאילנות נטועים" וכמשמרות נטועים, :רחא רבד מה המסמר הזה, אף על פי שאת עוברו ממקומו, וכמשמרות נטועים, :רחא רבד כל ימיו של רבי אליעזר היו העם נוהגין, כרבי יהושע. וכמשמרות נטועים, |
|
אשר אנכי מצוך היום. :רמול דומלת
|
|
ולא כשמעו מפי חכם, אלא כמפי חכמים. דברי חכמים כדרבונות, :רמאנש ולא כשמעו מפי חכמים, אלא כמפי סנהדרין. |
|
(במדבר יא) אספה לי שבעים איש.
|
|
ולא כשמעו מפי סנהדרין, אלא כשומע מפי משה. ,השמ הז ."דחא העורמ" ונתנ :רמאנש ולא כשומע מרועה משה, אלא מפי הקדוש ברוך הוא. "מרועה אחד" ואין רועה, אלא הקדוש ברוך הוא. :רמאנש |
|
(תהלים ס"ה) רועה ישראל האזינה. :רמאנש
|
| ואין אחד אלא הקדוש ברוך הוא. |
|
(דברים ד') שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. :רמאנש
|
|
תמן תנינן: לא יצא האיש בסנדל המסומר ולא ביחיד, בזמן שברגלו מכה. כמה מסמרות יהיו בו?
ר' יוחנן אמר:
.הרות ישמוח השמח דגנכ ,השמח
ר' דוסא בן חנניה אומר:
.תבשה ימי העבש דגנכ ,העבש
:רמוא אנינח 'רו
.הדילה יחרי העשת דגנכ ,העשת
אמר ר' יוסי בן חנניה:
הכלבוס, אינו ממנין מהמסמרות.
ר' זעירא בשם ר' אבא בר זבדא:
מהו ליתנם על גבי מנעל בשבת? ר' חייא נותן אחד עשר מכאן, ושלשה עשר מכאן, כנגד עשרים וארבעה ספרים.
א
|

|
מהומה, שכל המכניס בתוך ביתו יותר מעשרים וארבעה ספרים, .ותיבב סינכמ אוה המוהמ כגון ספר בן סירא, וספר בן תגלא, ,ונתינ תוגהל ,רשב תעיגי הברה גהלו .ונתינ ,רשב תעיגיל אלו
א
|

|
סוף דיבורו של אדם, הכל משמיעין את מעשיו, "כשר היה פלוני זה", "ירא שמים היה פלוני זה". אתון ושאלון לשלמה: ?המ הלוכד היפוס סוף דבר. אמר להון:
:יול 'ר רמא
למה קורין אותו "דבר"? דדביר טבין עם בישין. כד דמך ר' לוי בר סיסי עאל אבא אבוי דשמואל, סוף דבר הכל נשמע.ואפטר עלוי הדין קרייה: |
|
למלך שהיה לו פרדס והיו בו מאה גפנים,
והוא עושה ממנו מאה חביות יין. והיה אותו פרדס חביב עליו מכל פרדסים שיש לו. עמד על תשעים והיה עושה מאה חביות, עמד על שמונים, עמד על שבעים, עמד על ששים, עמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשרה, והיה עושה מאה חביות של יין. עמד על אחת והיה עושה מאה חביות של יין. אמר המלך: חביב עלי זה הגפן מכל פרדסים שיש לי. |
|
חביב עלי הוא ככל העולם. כך אמר הקדוש ברוך הוא: כי זה כל האדם.וכיון שמת, אמרו:
א
|

|
רבי הוה פשיט הדין קרייה. וכיון שהיה מגיע לאחד מששה מקראות הללו, ואלו הן: |
|
(עמוס ד') כי הנה יוצר הרים וגו'.
|
|
ואפילו דברים שאין בם ממש, ולא חטא, נכתבין לו על פנקסו. ומי כותבן? |
|
(שם ) עושה שחר עיפה.
ועוד (צפניה ב') בקשו את ה' כל ענוי הארץ וגו'. .'וגו בוט ובהאו ער ואנש ('ה סומע) |
| והדין פסוקא: |
|
.'וגו השעמ לכ תא יכ
(משלי י"ט) גם בלא דעת נפש לא טוב. |
|
:יביב יבר רמא
לאחד שהיה למוד לשמש מטתו עם הנץ החמה, ושכח ושמש מטתו קודם הנץ החמה, .תויונח ינש וינפל ויהש דחאל ,הלבנ רשב תרכומ תחאו ,הטוחש רשב תרכומ תחא |
|
ואץ ברגלים חוטא.
|
|
רבי יוחנן פתר קרייה לענין שבת. אחד שפוי ואחד מלא קוצים וצרורות, רבי יוחנן וריש לקיש פתרי קרייה.
רבי יוחנן אמר:
בנדרים ונדבות אסור, בחטאות ואשמות מותר.
:רמא שיקל שירו
בנדרים ונדבות מותר, בחטאות ואשמות אסור.
רבי יהודה ברבי סימון אמר:
.בוט אל ,עדוי אלב תחא הריבע רבועה המ
על כל נעלם אם טוב ואם רע.
:רמא לאומשו
.סאמנו וריבח ינפב קרה הז
,יאני יבר יבד ירמא
זה הנותן פרוטה לעני בפרהסיא,
:ירמא אליש יבר יבד
זה הנותן צדקה לאשה בסתר, דמייתי לה לידי חשדא רבא.
(אם טוב ואם רע).
|







