|
: מאחר שסופך שתעזוב לאחרים חילך, לכה נא יל רמוא יבלשכו – יבלב ינא יתרמא .א
אנסכה בשמחה וראה בטוב מעמל שעמלת, והנה גם הוא הבל.
שהרי לשחוק אמרתי מהולל – שהרי שמחה של משתה אחריתה תוגה, "מהולל" – אף הוא .ב
לשון סכלות, כמו (שמ"א כא-יד) ויתהולל בידם
תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי למשוך במשתה היין את בשרי, ולבי נוהג בחכמה – .ג
ולאחוז בסכלות – אחזתי בשתיהם בחכמה ובסכלות.
, פתרונו: לבי אמר לי: רצונך לידע מה הפרש בין חכמה רמוגו בוט הז יא הארא רשא דע
לסכלות, אחוז בשתיהם, ותראה מה יקרך כשתאחוז בחכמה ומה יקרך כשתאחוז בסכלות,
וכן עשיתי, הנהגתי ואחזתי ביישובו של עולם, כמו שמפרש והולך.
.'וכו בניתי לי בתים .ד
.תוריפ ינליא :"םיסדרפ"ו ,קרי ינג :"תונג" – עשיתי לי גנות ופרדסים .ה
וגו' (ז) קניתי עבדים וגו' (ח) וסגולת מלכים והמדינות – דברים עשיתי לי ברכות מים .ו
חמודים שמלכים ושרי המדינות מסגלים אותם.
שרים ושרות – בני אדם היודעים בכל כלי שיר, ופתרונו: עשיתי לי: תקנתי לי זכרים ונקבות
לשורר לפני, ויש מפרשים: "שרים ושרות" – מיני כלי זמר הם.
.ז"עלב ש"טירפרויא שנ"קשיא ,"לודגמו הבית הדש" (ה-זט תבש הנשמב) ומכ – תודשו הדש
– פתרונו: חכמתי עמדה לי לעזרה בכל אלה לעשותם.אף חכמתי עמדה לי .ט
היה דבלב הז ,ילמע לכב יתחמש החמש :ונורתפ 'וגו – החמש לכמ יבל תא יתענמ אל .י
חלקי (לאחר השמחה ששמחתי בהם).
– לאחר השמחה ששמחתי בהם, פניתי אני לחשוב בכל מעשי שעשו ידי כבר, ינא יתינפו .אי
ובעמל שעמלתי כבר כדי לעשותם להבא, והנה הכל הבל ורעות רוח, ואין יתרון בכל אשר יעמל
האדם תחת השמש, לפי שהיום עמל בהם ומחר יפטר יניחם לאחרים.
– פתרונו: מה ישתכר האדם בסופו כשעמל בחכמה, ולראות המכח תוארל ינא יתינפו .בי
.תולכסו תוללוהב למעשכ והרקי המ
– פתרונו: לכך נתתי את לבי לחשוב כי מה האדם שיבא אחרי המלך את אשר כבר עשהו
בתחלת המעשה, עד אשר לא עשיתיו, מה יקרני באחריתו, כי מה מועיל לאדם שיעשה
בסכלותו דבר שטות ולא חישב עליו קודם שיעשנו, ויגזור עליו המלך לענשו, מאחר (שכבר)
קנסוהו על אולתו, מה מועיל לו שיבוא אחרי המלך להתחנן לו, אחרי אשר כבר עשוהו, לפיכך
טוב לו שיבין בדבר שתחלת המעשה ולא יבוא לידי עונש, וכן מפרש והולך.
– כי החכם חכמתו וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך .גי
מאירה לו, ומלמדתו מה לעשות, ותורנו דרך שלא יכשל בה, כאדם שהולך לאור היום, והסכל
שאינו מחשב בדבר קודם שיעשה אותו, דומה לזה שהולך בחשך ונכשל, כמו שמפרש
. פתרונו: החכם חכמתו מאירה לו ומלמדתו מה לעשות, כזה החכם עיניו בראשו .די
שמהלך בדרך ישר שלא יכשל בו.
והכסיל בחשך הולך – דומה לזה שהולך בחשך ואינו יודע (הדרך) עד שנכשל לשעה קלה.
ואם תאמר מאחר שגדול כל כך שבחה של חכמה שמאירה לבעליה, אל תגנה בה לומר עליה:
שאף החכמה היא הבל? תשובה לדבריך: וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כולם: ולפי
שמקרה החכם ומקרה הכסיל שניהם שוים, על כן אמרתי: שגם היא הבל, וכמו שמפרש והולך
וגו' ולמה חכמתי אני אז יותר וגו' שגם זה הבל.יבלב ינא יתרמאו .וט
– כאילו אמר: החכם והכסיל שכבר הכל נשכח, שדורות כי אין זכרון לחכם עם הכסיל .זט
האחרונים ישכחו דורות הראשונים.
ואיך ימות החכם עם הכסיל – כאדם שמצטער על דבר, לומר "איך יתכן דבר זה, שימות החכם
עם הכסיל לפיכך
.חור תוערו לבה לכה יכ 'וגו השעמה ילע ער יכ ,ושנאתי את החיים .זי
– לפי שסופי שאניחנו לאדם שיהיה אחרי.ילמע לכ תא ינא יתאנשו .חי
: ויאבד אותו ממון מתוך סכלותיו ומי יודע החכם יהיה – ויתקיים עמלי בידו, או סכל .טי
ךכיפל
וסבותי אני ליאש את לבי על כל העמל שעמלתי שלא לשמוח בעמלי, לפיכך שסופו שאניחנו .כ
לאדם אחר (בכ"י ברסלוי אניחנו לאחרים), כמו שמפרש
כי יש אדם שעמלו בחכמה וגומר לאדם שלא עמל בו יתננו חלקו וגו'. .אכ
– פתרונו: מה הנאה יש לו לאדם בכל עמלו.כי מה הוה לאדם .בכ
– פתרונו: ובחפץ לבו, ודומה שגם רעות רוח (פתרונו) הוא "תאות רוח" וברעיון לבו
תאות-רוח, תאות שטות, ש"רעיון" הוא לשון רצון, רעיונך על משכבך סליקו,
כי מיד האלוהים היא – אדם שהראה את נפשו טוב עמלו אומר אני שמיד האלהים בא לו .דכ
אותו הממון ליהנות ממנו, ורוח המקום נוחה הימנו, והביא לידו עושר ונכסים ליהנות (גם
הוא) מהם.
– פתרונו: מי ראוי ליהנות מנכסי לבד ממני? אני שעמלתי בהם, לי ראוי לכאי ימ יכ .הכ
.םלכואל
– למי ראוי למהר ולאוכלם קודם שיפלו נכסי ביד אחרים? שוחי ימו
– פתרונו: לבד ממני שעמלתי בהם. חוץ ממני
כי לאדם שטוב לפני נתן חכמה ודעת – לאסוף ממון, ושמחה – ליהנות ממנו ולשמוח .וכ
בחלקו, ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס – לידו (לפי שעתיד הקב"ה) להניח ולתת אותו לטוב
לפני האלהים.
|
