גיליונות נחמה – שמות 18

אוגוסט 2, 2026 · מאת נחמה ליבוביץ · גליונות נחמה

גליונות לעיון בפרשת השבוע

ערוכים בידי נחמה ליבוביץ שנה שישית (תש"ז)

יתרו

י'ח אי'ב

א.
שאלות סגנון:

1.
השוה:

יח,
א:
וישמע
יתרו

את
כל
אשר
עשה
אלוקים
למשה
ולישראל
עמו

יח,
ה:
ויספר
משה
….את
כל
אשר
עשה
ה
'
לפרעה
ולמצרים
על
אודות
ישראל

התוכל להסביר את סבת השנוי.

2.
יח
ג
:
גר
הייתי
בארץ
נכריה
,
והלא
כל
גר
הוא
מי
שנמצא
בארץ
נכריה
.

ולמה כפל הפסוק "גר הייתי בארץ נכריה"?

3.
יח,
יב:
ויקח
יתרו

עולה
וזבחים
לאלוקים
.

איתא
במנחות
ק
'י
ע
'א:

אמר ר' שמעון בן עזאי:
בוא וראה מה כתוב בפרשת קרבנות? לא נאמר לא אל ולא אלוקים אלא ה'…

התוכל להסביר מדוע נכתב פסוקנו בניגוד לכלל זה?

ב.
יח,*
י.

ויאמר יתרואשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים.

תרגום אונקלוס:

מידי דמצראי ומידא דפרעהמתחות תרות מצראי.

רש"י:

מתחת
יד מצרים
כתרגומו לשון רידוי ומרות היד שהיו מכבידים עליהם היא העבודה:

מה ראה אונקלוס לתרגם "יד"
בפעם השלישית ("מתחת יד מצרים")
בלשון מרות =
אדנות.

לשאלה זו העזר בדברי רש"י
פרק ה
'
פסוק
ד
' ד'ה
לכו
לסבלותיכם
.)

לכו
לסבלותיכם
לכו למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם. אבל מלאכת שעבוד מצרים לא היתה על שבטו של לוי ותדע לך שהרי משה ואהרן יוצאים ובאים שלא ברשות:

ג.
יח,**
יא

כי בדבר אשר זדו.

ת'א:

כען ידענא ארי רב יי ולית אלה בר מניה ארי בפתגמא די חשיבו מצראי למידן ית ישראל ביה דנינון:

רש"י:

כי
בדבר אשר
זדו עליהם
כתרגומו במים דמו לאבדם והם נאבדו במים:

אשר
זדו

אשר הרשיעו. ורבותינו דרשוהו (סוטה יא) לשון (בראשית כה) ויזד יעקב נזיד בקדרה אשר בשלו בה נתבשלו:

לפרוש
זה מעיר
אברבנאל
:

"ואין ספק כי כפי פירושם זה העיקר "בו נדונו" חסר מן הספר.

1. פרש את דברי ת"א כך, שלא יהיה העיקר חסר מן הספר.

2.
העתק את פסוקנו בסימני פסוק לפי פירושם!

ד.
שאלות ודיוקים ברש"י:

1) א ד"ה וישמע יתרו

דברי
רש
"י
אלה
לקוחים
מזבחים
קט
"ז
עא
:

מה שמועה שמע ובא? ר'
יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע ובאר'
אליעזר המודעי אומר:
מתן תורה שמע ובא, שכשנתנה תורה לעם ישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו;
ר'
אליעזר בן יעקב אומר: קריעת ים סוף שמע ובא שנאמר (יהושע ה') ויהי כשמע כל מלכי האמורי את אשר הוביש ה'
את

a
**מפרשי
רש
"י
כלם
מקשים
: מה הוקשה להם לחז"ל שאמרו "מה שמועה שמע",
הלא בהדיא כתיב בסוף הפסוק "את כל אשר עשה"?

נסה לתרץ את קושיתם!

b מדוע לא הביא רש"י אף את דעת ר'
אליעזר?

מדוע לא הזכיר גם כאן את קריעת ים סוף?

2) ** א ד'ה את כל אשר עשה

מה קשה לו?

3) * " " כי הוציא ה'

מה קשה לו?

4) ב " אחר שלוחיה

מפרשי
רש
"י
מקשין
: והלא מלת "איש"
היא כנוי לכל אדם, ויותר מזה הנה מצינו (ב)
"ויאל משה לשבת את האיש"
ומוסב על יתרו?
ענה על קושיתם!

5) ** ז " וישתחו וישק לו

מה קשה לו?

6) ח " ויספר משה לחותנו

הרא"ם
שואל
: למה מנה כאן רק אלו ולא הזכיר כאן קריעת ים סוף ועמלק, כמו שהזכיר למעלה?

7) ט " על כל הטובה

מקשה
בעל
דברי
דוד
: ולמה כתב רש"י זה כאן ולא לעיל (פ'
א')
גבי "כי הוציא ה'
את ישראל ממצרים",
דהוזכר גם שם מעלת יציאת מצרים?

נסה לענות על קושיתו!

8) * " " על כל הטובה החל מן "הרי עד עכשו"

השאלות המסומנות *
הן קשות והמסומנות ** קשות יותר.

גליונות לעיון בפרשת השבוע

ערוכים בידי נחמה ליבוביץ שנה (תש"ח)

פרשת יתרו

י"ח

גליון זה הוא המשך גליון יתרו תש"ז,
שעסק בחלקו הראשון של פרקנו,
עיין שם!

א.
שאלה כללית בזמן ביאתו של יתרו.

נחלקו חכמינו ופרשננו בזמן ביאתו של יתרו וכן נאמר

במכילתא יתרו א':

"וישמע
יתרו
"מה שמועה שמע ובא? מלחמת עמלק שמע ובא, שהיא כתובה בצדו – דברי ר' יהושע.
ר'
אליעזר אומר: מתן תורה שמע ובא, שבשעה שנתנה תורה לישראל, זעו כל מלכי האדמה בהיכליהם שנ' (תהל'
כ"ט):
"ובהיכלו כולו אומר כבוד"…

*
התוכל להביא נימוקים לכל אחת משתי הדעות בקביעת זמן בואו של יתרו – מתוך פרקנו ומתוך מקומות אחרים בתורה?

לדברי ר' אלעזר,
שאחר מתן תורה בא, יש לשאל: אם כן מה נכנסה פרשה זו הנה ולמה לא נכתבה במקומה לאחר מתן תורה?

נסה לענות לשאלה זו. העזר בשמואל א'
ט"ו!

ב.
שאלה כללית:

התוכל להסביר את החילופין בין השמות "ה'"
ו"אלוקים"
בפרקנו זה?

יח,
א':
את
כל
אשר
עשה
אלוקים

כי
הוציא
ה
'…

יח,
ח':
את
כל
אשר
עשה ה
'…
ויצילם
ה
'

יח,
ט':
ויחד
יתרו
על
כל
הטובה
אשר
עשה
ה
'

יח,
י':
ויאמר
יתרו
ברוך
ה
'

יח,
יא:
כי
גדול
ה
'
מכל
האלוהים

יח,
יב:
ויקח
יתרו
עולה
וזבחים
לאלוקים

מכאן ואילך רק השם "אלוקים"!

(השוה גליון יתרו תש"ז א3. וארא תש"ח)

ג.
שאלות ודיוקים ברש"י:

a. מה קשה לו?

b. היכן מצינו בתורה שמוש לשון כזה?

1) ט"ו ד"ה כי יבוא

a. מה קשה לו?

b. ** מפרשי
רש
"י
שואלים
: מה ראה רש"י להוסיף בפרושו הא הידיעה למלה "דבר"?

2) ט"ז " כי יהיה להם דבר

a. ** מה הצריכו להביא בזה את תרגום אונקלוס ובמה ברור הארמי יותר מן העברי?

b. השוה למקומנו את המקומות הבאים ברש"י:

בראשית כ"ט ג' ד"ה וגללו

" "
ח'
" וגללו;

בראשית ל"ב י"ד " למי אתה;

שמות א' י"ז " ותחיינה את הילדים;

מה יש ללמוד מן המקומות האלה לדרכו של רש"י בהבאת תרגום אונקלוס?

3) כ"ב " ושפטו

a. מה פירוש "לשון הוה"?

וע'
רש"י שמ' ח'
י"א ד"ה והכבד

" "
" כ'
ח'
" זכר

b. מדוע אין רש"י מפרשו כל'
צווי?

4) כ"ב " והקל

* בעל
לבוש
האורה
שואל
: מנא ליה לומר כן, ולמה לא יפרש "העם הזה" על בעלי הריב הבאים אליו?

ענה לשאלתו!

5) ** כ"ג ד"ה וגם כל העם הזה

ד.
השוה את:

עצת
יתרו
(כ"א):
ואתה
תחזה
מכל
העם
אנשי
חיל
יראי
אלוקים
אנשי
אמת
שוני
בצע

להוצאתה
לפעל
(כ"ה):
ויבחר
משה
אנשי
חיל
מכל
ישראל

רמב"ן יח, כא

וטעם
אנשי חיל
אנשים ראויים להנהיג עם גדול,
כי כל קבוץ ואוסף יקרא חיל, ואיננו ביוצאי צבא המלחמה בלבד,
וכן חיל גדול מאד (יחזקאל לג ו),
ובארבה,
חילי הגדול (יואל ב כה),
ובממון,
כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה (דברים ח יז),
ישאו על כתף עירים חיליהם (ישעיה ל ו),
ובפירות,
תאנה וגפן נתנו חילם (יואל ב כב)
והנה יקרא איש חיל במשפטים,
החכם הזריז והישר ובמלחמה הגבור הזריז היודע מערכות המלחמה,
ותקרא גם כן האשה אשת חיל (משלי לא י)
בהיותה זריזה ויודעת בהנהגת הבית:

והנה יתרו דבר בכלל ופרט,
אמר שיחזה אנשים ראויים להנהיג העם הגדול במשפטים, ופרט,
שיהו יראי אלהים אנשי אמת ושונאי בצע,
כי לא יהיו אנשי חיל במשפט בלי מדות הללו ולא הוצרך להזכיר חכמתם ובינתם, כי הדבר ברור שהוא בכלל אנשי חיל וכאשר נאמר למטה ויבחר משה אנשי חיל, הנה הכל בכלל,
שהיו יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע וחכמים ונבונים ועוד, שאמר מכל ישראל

חזקוני:

ד"ה
אנשי
חיל
: אלו יכול היה משה להכיר,
אבל מדת הלב כגון יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע אין בשר ודם יכול לראות רק לפי אומד הדעת,
לפיכך לא הזכירם כאן וגם במשנה תורה לא הזכיר משה רק חכמים ונבונים וידועים, לפי שכל כך יש ביד אדם להכיר בחברו, אם הוא חכם אם לאו,
אבל ירא שמים אינו יכול להכיר.

ספורנו יח, כה

ויבחר
משה אנשי
חיל

אחר שבקש ולא מצא אנשים שיהיו בהם כל המעלות שהזכיר יתרו בחר באנשי חיל בקיאים וחרוצים לברר וללבן אמתות דבר ולהביאו אל תכלית,
יותר מיראי אלהים בלתי אנשי חיל, כאמרם ז"ל (שבת פרק במה אשה יוצאה)
אם תלמיד חכם כנחש חגרהו על מתניך,
ואם עם הארץ חסיד הוא אל תדור בשכונתו:

(שים לב בחומשי חורב – שוקן נפלה בדבריו טעות דפוס וצ"ל:
"אם תלמיד חכם

נוקם ונוטר כנחש הוא"…)

1. מה קשה לכולם?

2. מה הם דרכיהם לתירוץ הקשי?

3. מי לדעתך מותר הקשי בדרך הפשט?

⬇ הורדת הגיליון כקובץ Word