עלון הדרכה להוראת פרשת השבוע
עפ"י הגיליונות של נחמה ליבוביץ השנה העשרים ושש (תשכ"ז)
הפטרת בהר
ירמיהו לב ו – כז
הפטרה זו אינה קשורה לפרשה קשה אסוציאטיבי רופף בלבד,
כהרבה הפטרות לפרשיותיהן,
אלא היא קשורה קשה מהותי,
עניני.
(כאשר יתברר בייחוד מלימוד שאלה ב'
בגליוננו)
אפשר לומר:
מה שנלמד בפרשתנו כחוק,
את זה אנו רואים בהפטרה בהתגשמותו במקרה קונקרטי.
אלא שמקרה קונקרטי זה של התגשמות החוק הוא בעל משמעות סמלית.
אי אפשר להבין את הפסוקים שנקבעו כהפטרה לפי (ו'
– כ"ז)
מבלי שנלמד את הפרק כולו,
כי הפסוקים הראשונים הקובעים את הזמן ואת המסיבות שבו בא אליו דבר ה',
ושבו נתקיימה עסקת ה"גאולה"
חשובים ביותר.
(וע'
שאלה א!)
לא עסקנו בגליון זה מצד הטכני של העסקה שהוא ענין גדול לענות בו,
האיך הייתה מכירה זו,
מה הם "ספר המקנה החתום המצווה והחוקים"
ו"ספר הגלוי"
ואם הם כדעת הרד"ק שלושה ספרים או אם הם כדעת שד"ל שני ספרים.
רד"ק
מאריך
בפירושו
זה:
ד"ה
ואקח את
החתום, ר"ל ספר המקנה החתום, כמו שאמר "ואחתום",
ד"ה
המצווה
והחוקים: ר"ל ספר המצווה והחוקים, ו"ספר"
שזכר עומד במקום שנים. וספר זה (=כלומר ספר "המצוה והחוקים")
הוא תנאי המכירה,
כמו "מספר שני תבואות"
שהיא מצוה בתורה,
ו"החוקים"
– מנהגים שהיו נוהגים בזמן ההוא,
בענין המכירה, וכל זה כתוב בספר אחד.
ד"ה
ואת
הגלוי: ר"ל ספר הגלוי,
כי שני ספרים כתב במקנה,
האחד שהיה חתום והאחד שהיה גלוי, כשירצו לראותו לקרותו,
שיעשו כדי שלא יפתחו החתום,
והנה הם שלשה ספרים.
ואילו
שד"ל
מתנגד
לפירוש
זה:
ד"ה
ואקח את
ספר
המקנה; שלא היו אלא שני ספרים (=שטרות)
אחד חתום ואחד גלוי ופתוח ובחתום היו כתובים תנאי המכירה והם הנקראים "המצוה והחוקים".
מה היתה הגאולה הזו,
אם היתה קניה ראשונה ע"י הגואל טרם נמכרה לזר,
או אם היתה זו קניה שניה מיד משהו שלא ממשפחתם אשר לו נמכרה במכירה ראשונה –
והוא הנקרא כרגיל בפרשתנו
"גאולה"?
– גם בזה חלוקות הדיעות.
להבטת שאלה ב נביא את ההסבר לדינא דבר מיצרא כפי שנתן ב"אנציקלופדיה
התלמודית"*
בר מצרא: מי שיש לו קרקע סמוכה לקרקע העומדת למכירה, שיש לו זכות קדימה לקנין אותה קרקע.
הדין וטעמו: המוכר קרקעו לאחר,
יש רשות לחברו שהוא בצדהמיצר שלו (=שהו שכנו, שקרקעו סמוך לגבול קרקע חברו)ליתן הדמים ללוקח ולסלק אותו…משום שנאמר (דברים ו' י"ח)
"ועשית הישר והטוב בעיני ה'",
שהלוקח האחר אינו נחסר כל כך,שיוכל למצוא קרקעות לקנות במקום אחר ואין לו להטריח על בן המיצר להיות נכסיו חלוקים בכמה מקומות.
ודבר זה תקנת חכמים הוא,
שהתורה הזהירה בדרך כלל להתנהג בהנהגה טובה וישרה עם בני אדם,
ולא צוותה על פרטים, לפי שמצוות התורה הן בכל עת ובכל ענין ולא יתחלפו, ומידות בני אדם והנהגותיהם מתחלפות ופי הזמן והאישים,
וחכמים הם שנתנו פרטים ידועים ואמרו שנכנסים תחת הכלל.
וכתבו ראשונים, שכיון שדין בר מצוא הוא משום "ועשיתה הישר והטוב",
הרי הוא קרוב למצוות עשה…
החשובה שבשאלות גליוננו היא שאלה ג'
הנוגעת במהות הנבואה בכלל.
ולהבנת המילים "ואדע כי דבר ה'
הוא"
יש להשוות את דבר ה'
אל הנביא.
פ'
ו'
הנה
חנמאל…בא
אליך
לאמור:
קנה
לך
את
שדי…כי
לך
משפט
הגאולה
לקנות.
לדברי ירמיהו ה"מצטט"
את דברי ה'
בתפילתו?
פ'
כ"ה:
ואתה אמרת אלי…קנה לך השגה בכסף והעד עדים…
ויש לשאול:
היכן אמר לו כך?
*
אנציקלופדיה תלמודית בעריכת הרב זוין.
ירושלם 1952
כרך ד'
ע'
קס"ח
גליונות עיון לפרשת השבוע
ערוכים בידי נחמה ליבוביץ – שנת העשרים ושבע (תשכ"ח)
הפטרת בהר
ירמיהו לב
גיליון זה הוא המשכו של גיליון בהר תשכ"ז.
עיין שם וצרפהו לכאן.
א.
שאלה כללית.
ר'
משה
אלשיך
מקשה:
טרם נבוא אל ביאור דברי התפילה נשים לב, כי הלוא תשובת מבוקשו אמר הוא אל ברוך בן נריה, והוא כי הנה דברי שאגתו בתפילתו הלוא היא, כי אחר שהסוללות באו העיר והיא ניתנה ביד הכשדים,
ואיך יצוונו יתברך "קנה שדה והעד עדים"? והלוא תשובת הדבר כבר אמר הוא (=ירמיהו)
אל ברוך באומרו:
(פסוק טו) "כי כה אמר ה' צבאות אלוקי ישראל,
עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת"?
ואם כן –
אחר שהוא ניבא על מה שעתיד להיות – מה זו תמיהה?
כי אדרבא, לבל יתייאשו מלשוב אל הארץ הזאת על ידי שהעיר ניתנה ביד הכשדים, על כן הוצרך רמז זה,
שיקנה שדה, לרמוז שעוד יקנו בתים ושדות,
כי תשוב הארץ ותיבנה.
עקדת
יצחק שער
סט
ועל כל פנים צריכים אנו לאמר, כי תפילת ירמיהו קדמה לאומרו (פסוק טו) אל ברוך בן נריה "עוד יקנו בתים",
אלא שבתחילה אמר:
"כה אמר ה':
עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת"
לענין גמר טעם הציווי, שציווה לברוך ליקח הספרים ולתיתם בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים.
ואחר כך ספר העניין כולו היאך היה,
וכמוהו כמה סיפורים בתורה. וקרא מסייע לנו,
שאמר (פסוק טז) "ואתפלל אל ה'
אחרי תיתי את ספר המקנה אל ברוך בן נריה",
כלומר אחר שנתתי לו לבד,
ולא אחר שאמרתי לו "עוד יקנו בתים"
וגו'.
גם כי מאמר "כי כה אמר ה' עוד יקנו בתים וגו'" הוא בפסוק פרשה לפניו ולאחריו.
ואי אפשר להיות בעניין אחר,
כי איך הוקשה עליו העניין אחר שגילה לו סודו?
1.
מהי התשובה בדברי בעל העקדה לקושיית האלשיך?
2.
לאלו מסיפורי התורה יתכוון בעל העקדה באומרו "וכמוהו כמה סיפורים בתורה"?
3.
מהי חולשת תשובתו של בעל העקדה?
4.
התוכל ליישב את קושית האלשיך בישוב אחר?
ב.
ל"ענין תפילתו".
ר'
יוסף
קרא ירמיה
פרק לב
פסוק יז
לא יפלא ממך כל דבר.
כל דבר הנעשה בשמים ובארץ אין נכסה ממך לפי שאתה עשית הכל בכחך הגדול ובזרועך הנטויה, וידוע לך מה שנעשה בהן.
ולפי שאין דבר נעלם ממך ואתה רואה את העתידות,
אין לבשר ודם לדון אחר מידותיך, שיאמר לך: מה תעשה?? שאם היה חנמאל אומר לי מדעתו: "קנה השדה אשר לי בענתות",
הייתי גוער בו ומשיבו: "מי לך השדה אשר בענתות,
אם יתנו לי ענתות כולה בדינר, לא הייתי לוקח,
שאני רואה שכשדים נלחמים בעיר ולוכדין אותה והארץ תשאה שממה". אלא לפי שהוא בא בדבריך ואמר לי שאקנה שדהו,
אין לשנות ולהשיב על דבריך,
שאתה רואה את הנולד. ואף על דבר זה שנבוכדנצר נלחם על ירושלים ולוכד אותה ויוליך אותם בגולה,
אין לריב על משפטיך, שכל משפטיך אמת,
כמו שמפרש והולך בעניין, שכל דינין שדן את ישראל מיום שיצאו ממצרים עד שחרבה ירושלים הכל במשפט,
כשם שמתחיל לספר בעניין:
ירמיה
פרק לב
פסוק יט:
גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות…
ואשר שמת אותות … עד ותקרא אותם את כל הרעה הזאת.
ואם אני משיב על מה זה אמר לי לקנות שדהו אשר בענתות איני כמשיב על דבריך: "הואיל וסופנו לגלות מה צורך לקנותו?" ולא כמריב על מידותיו לומר:
"על מה עשה ה' לנו את כל הרעה הזאת?"
אלא כאדם התוהה על הדבר שהוא רואה לפניו ואינו רואה אחריתו של דבר.
ומי שיפלא ממנו,
הולך ומחזר אחר חכם הרואה את הנולד ושואל אותו דבר תימה,
שהוא רואה מה יהיה באחריתו.
רד"ק
ירמיה
פרק
לב פסוק
יז:
אהה… אתה עשית את השמים ואת הארץ.
…וחשב ירמיהו, כי אולי שב אפו מהם מרוב חסדיו,
וזכר להם חסדי אבות הראשונים,
לפיכך אמר: "עושה חסד לאלפים".
שאם לא כן – למה אמר שיקנה השדה והעיר קרובה להיכבש,
וזהו עניין תפילתו.
1.
מה ההבדל בתפישתם את "עניין תפילתו" של ירמיהו?
2.
מי משניהם נראה לך קרוב יותר לפשוטו של מקרא?
ג.
פרק לב, יז:
אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול וזרועך הנטויה, לא יפלא ממך דבר.
רש"י
ירמיה
פרק לב
פסוק יז:
לא
יפלא. לא יכחד, ויודע אתה שסופנו לגלות, ולמה אמרת לי לקנות שדה?
רד"ק
ירמיה
פרק לב
פסוק יז:
אהה אתה עשית את השמים ואת הארץ.
וכיון שעשית אותם,
לא יתכן שיפלא ויעלם ממך כל דבר הנעשה בהן,
בין בשמים בין בארץ. ואם תינתן העיר ביד הכשדים,
אתה ידעת.
שד"ל
ירמיה
פרק לב
פסוק יז:
לא
יפלא. לא יקשה, אין דבר למעלה מכוחך. כלומר:
ידעתי כי הכל בידך, ואף על פי שהעיר קרובה ליפול ביד הכשדים, אם אתה רוצה שלא תיפול – לא תיפול. וזה דרך התנצלות קודם שיתרעם על ה'.
וכמו שעשה ירמיהו למעלה…
ובתחילה הייתי דוחה זה הפירוש והייתי בוחר בפירוש יונתן ורש"י ורד"ק ואברבנאל שפירשו:
לא יתכסה, לא יעלם. שהיה נראה לי,
כי איננו מעניין המאורע לומר,
כי הכל ביכולת האל, אלא לומר כי הכל גלוי לפניו. ולמה אם כן ציווהו להשליך כספו אחר שהעיר עתידה לנפול ביד האויב.
ותלמידי דח"א דחה טענתי,
ואמר:
כי ירמיהו איננו נכנס מיד לדבר מעניינו של יום,
אבל האריך בסיפור גדולת האל בפסוק זה ובפסוקים שלאחריו.
ואם כן נכון הוא שיהיה "לא יפלא" נאמר על עוצם יכולת האל.
1.
כמה פירושים ניתנו בשלושת המפרשים לביטוי יפלא?
2.
הבא ראיות מפסוקי המקרא לכל אחת ממשמעויות "לא יפלא" הניתנת לה בפירושים הנ"ל?
3.
מה יש לומר לזכותה של כל אחת מן התפישות הנ"ל?
4.
לאיזה מקום בירמיהו יכוון שד"ל באמרו "כמו שעשה ירמיהו למעלה"?
5.
היכן מצינו גם בתהילים דרך זו של "התנצלות קודם שיתרעם על ה'"?
ד.
פרק לב, כ:
אשר שמת אותות ומופתים בארץ מצרים עד היום הזה.
רד"ק
פרק לב
פסוק כ:
עד
היום
הזה. פירוש:
עד היום הזה הנם ידועים בבני אדם.
אהרליך בפירושו "הערות שולים" (בגרמנית),
מביא ראייה לפירוש זה מבראשית לח, יז:
שמואל א', א,
יא:
מלכים ב', יד,
ז.
הסבר במה מוכיחים פסוקים אלה את צדקת פירושו של רד"ק לפסוקנו?
ה.
פרק לב, כ:
אשר שמת אותות ומופתים בארץ מצרים עד היום הזה ובישראל ובאדם.
1. אלשיך
ירמיה
פרק לב
פסוק כ:
אשר
שמת אותות
ומופתים
בארץ
מצרים נזכרים עד היום הזה וישראל שהיצלת מידם. ולא בלבד מה שעשית על ידי עצמך כערוב וכדבר וכמכת בכורות,
כי אם גם "ובאדם",
שהוא מה שעשית על ידי משה ואהרון…
מלבי"ם
ירמיה
פרק לב
פסוק כ:
אשר
שמת אותות
ומופתים
בארץ
מצרים. בעת יציאת מצרים
עד היום הזה.
שלא סרו האותות והמופתים בכל דור ודור,
בין בישראל בין באדם בשאר האומות שכולם השיגו נפלאותיך.
1.
מניין לאלשיך הבדל זה בין מכות ערוב דבר ובכורות ובין שאר המכות?
2.
במה שונה האלשיך מרד"ק בפירוש "ובישראל ובאדם"?
3.
במה שונה המלבי"ם מרד"ק ומן האלשיך בפירוש "עד היום הזה"?
4.
במה שונה המלבי"ם גם מן רד"ק וגם מן האלשיך בפירוש המילים "בישראל ובאדם"?
5.
איזה משלושה הפירושים למילים ו"בישראל ובאדם" נראים לך פשוטו של מקרא?
פרק לב, כ:
ובישראל ובאדם.
אהרליך (בספרו הנ"ל):
כמו בראשית פרק ג פסוקים ב–ג,
וכמו שמואל א'
פרק יג פסוק ה, וכמו דברי הימים ב', פרק יג פסוק ג.
1.
מה קשה לו בביטוי זה?
2.
מה עוזרים שלושת הפסוקים הנ"ל להבנת הביטוי?