גיליונות לעיון בפרשת השבוע
ערוכים בידי נחמה ליבוביץ שנת העשרים ושתיים (תשכ"ג)
הפטרת ויקרא
ישעיה מג, כא – מד,
כג
א.
שאלה כללית
השווה:
|
ירמיהו ו, |
ישעיה מג, |
|
למה זה לי לבונה משבא תבוא |
פסוק |
|
וקנה הטוב מארץ מרחק |
ולא הוגעתיך בלבונה |
|
עולותיכם לא לרצון |
פסוק |
|
וזבחיכם לא ערבו לי |
וחלב זבחיך לא הרויתני |
מלאכי א' פס'
ז':
מגישים על מזבחי לחם מגואל ואמרתם בטח גאלנוך? באמרכם שולחן ה'
נבזה הוא.
מלאכי
א, פס'
ח':
וכי תגישון עוור לזבוח אין רע, וכי תגישו פסח וחולה, אין רע? הקריבהו נא לפחתך,
הירצך,
או הישא פניך?
אמר ה' צבאות.
מלאכי
א, פס'
י':
מי גם בכם ויסגור דלתיים,
ולא תאירו מזבחי חינם, אין לי חפץ בכם, אמר ה' צבאות ומנחה לא ארצה מידכם.
1.
הסבר מה הדמיון ומה השוני בין שלושת המקומות האלה.
2.
כיצד תיישב את הסתירה שבין תחילת פרק כד בישעיה ובין תחילת פרק כ בירמיהו?
ב.
שאלות מבנה
1.
השווה בחלוקת פסוקי הפטרתנו את שלוש התפישות הבאות:
שמעון ברמן בפרושו לישעיהו "אור בהיר"
ווילנא תרס"ד
חלק ראשון:
מג,
כב–כה
חלק שני:
מג,
כו–מד
נבואה חדשה:
מד,
ו–כג
מ.צ.
סגל נביאים אחרונים [מהדורה ספרותית]:
חלק ראשון:
מג,
כב–כח
חלק שני:
מד,
א–ה
עניין חדש:
מד,
ו–כח
אברבנאל: מג,
כב–מה,
ד
מד,
ו –
מד,
כ
3.
התוכל להסביר מהו טעמו ונימוקו של כל אחד מן הפרשנים?
איזה מן החלוקות נראית לך?
4.
לפי דעת שלושת הפרשנים דלעיל שייך הפסוק הראשון של הפטרתנו לעניין הקודם.
[וכן דעת אבן כספי "אדני כסף":
עם זו יצרתי לי:
דבק עם מה שקדם].
5.
התוכל להסביר מה הניע את מסדרי ההפטרות לפתוח את הפטרתנו בפסוק כד ולא בפסוק כב?
ג.
פסוק כב:
ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל
פסוק כג:
לא הבאת לי שה עולותיך וזבחיך לא כבדתני.
ראב"ע:
ולא אותי קראת:
הטעם כי זאת הטובה שאעשה עם עמי איננה חיוב,
כי אפילו ישראל בבבל לא בקשוני.
כי יגעת: אפילו לא קראת אותי עד שתיגע בשבילי
לא הבאת לי:
עולותיך בבבל.
אברבנאל
ולא אותי קראת:
עתה יבאר הנביא שהגאולה והישועה הזאת לא יזכו אליה ישראל בזכותם,
כי הם לא קדמו פני בוראם כראוי,
אבל יעשה אותה ה' יתברך למען שמו לבלתי היות מחולל בגויים וכדי שבני אדם יכירו וידעו, כי יש אלוקים שופטים בארץ,
יעשה ה' התשועה והתחייה אשר זכר וזהו אומרו: "ולא אותי קראת יעקב". רצה לומר: לא למענכם אני עושה בית ישראל, ולא בעבור מעשיכם הטובים, כי אפילו בעת צרותיך לא קראת אותי ולא התפללת אלי.
ואמנם אומרו "כי יגעת בי ישראל" פירשו בו המפרשים:
כל שכן שלא יגעת בי ישראל. ויותר נכון לפרשו מלשון "דילמא",
שמא יגעת בי ישראל בהיותך בארץ? באמת אינו כן,
כי אתה לא הבאת לי שה עולותיך וגו'.
וכיוצא בזה פירש רבנו שלמה,
אלא שפירש "כי"
בניחותא,
מלשון "אשר",
יאמר:
ולא אותי קראת יעקב בפנותך אחרי העבודה זרה שיגעת מהר מעבודתי,
לא הבאת לי שה עולותיך כי אם לעבודה זרה והעולות הם התמידים בבוקר ובערב והזבחים הם השלמים,
וגם בדברים לא כבדתני.
וכבר היה זה בזמן אחז שסגר דלתות בית ה'
ויעש מזבחות בכל פינה בירושלים ובכל ערי יהודה לזבוח ולקטר לאלוהים אחרים.
או יהיה פירוש:
"וזבחיך לא כבדתני"
– ובזבחיך ויחסר הבי"ת בכתוב.
וכבר התוודה המלך חזקיה בנו על זה [דברי הימים ב',
כט,
ו–ז]
"כי מעלו אבותינו…
ויסבו פניהם ממשכן ה' ויתנו עורף, גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות וקטורת לא הקטירו ועולה לא העלו בקודש לאלוקי ישראל".
שד"ל:
ולא אותי קראת:
עכשיו מדבר עם העולים מן הגולה ומוכיחם,
כי אף על פי שגאלם לא נאמנו לו, כי לקחו נשים נכריות ולא העמידו העבודה על מכונה בבית המקדש,
כי ראינו כי נחמיה [י]
הוצרך להביא את העם בשבועה ללכת בתורת משה ולהספיק מעות לצורך העבודה, ולתת התרומות והמעשרות והבכורות והביכורים.
והמפרשים פירשו על עבודה זרה שעבדו קודם החורבן או בימי אחז:
אמנם אין כאן שום רמז של עבודת אלילים.
1.
איך מתפרשת על פי דברי הנ"ל ה–
וי"ו של "ולא אותי קראת"?
2.
מה היחס בין שני חלקי פסוק כב לפי שני הפירושים המוזכרים באברבנאל,
ומהי חולשת הפירוש השני?
3.
מה ההבדל בין שלושת הפרשנים בפרוש פסוק כג?
4.
מה ההבדל בין שני פירושי אברבנאל לפסוק כג,
העתק אותו פעמיים וסמנו בסימני פיסוק בהתאם לכל אחד מפירושיו.
5.
שד"ל דוחה בסוף דבריו את דברי רש"י ["אמנם אין כאן שום רמז על עבודה זרה"].
התוכל למצוא בלשון הכתוב סעד לדברי רש"י?
6.
מה רצה אברבנאל להוכיח בעזרת הפסוקים מדברי הימים ומה רצה שד"ל להוכיח בעזרת הפסוקים מנחמיה?
ד.
שאלות סגנון
פסוקים כג –
כד:
לא–הֵבֵיאתָ לִּי שֵה עלתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לא כִבַּדְתָּנִי לא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה:
לא–קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לא הִרְוִיתָנִי אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטּאותֶיךָ הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲונתֶיךָ:
1.
געזעניוס מוצא בפסוקים אלה צורת לשון נופל על לשון.
היכן?
2.
קניג מוצא בפסוקים אלה ביטויי אירוניה.
היכן?
ה.
פסוק כג:
וזבחיך לא כיבדתני
לפי דעת ר'
דוד ילין חקרי מקרא [חלק ב':
ישעיהו]:
…כל המאמר הוא על דרך [ישעיה א, ג]:
"ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע,
עמי לא התבונן".
1.
הסבר מהו הקשר,
ובמה פסוקינו הם "על דרך"
הפסוק ההוא?