תשרי-כסלו תשל"ז
בית מקרא )סח(
גמולו שלירחה''
(מזמיר קב"ח בתהלים)
ש'
.
מאת
שמואל ורגון
זכרון עולם
לסימה אופוצ'ינסקי ז"ל
בתצבי ודבורה שקדי
שנפטרה בי"א שבט תשל"ג.
מזמור קכוח בתהלים הוא אחד מקבוצת המזמ'ורים (ק"כ-קליד) ,המבונה בשם
המעלות",בטולועגונת"שי,ר המעלות"המופיע בראש כל מזמור בקבוצהזו.1
"שירי
מזמור קכעה מוגדרע"י החוקרים 2כ"מזמהר חכמתי" ,או כ"מומור דידקטי" הבא
ללמדעל גמ,ולו שליראמ' .ננסה לעשו עלמבנהו שלואסונוור,על משמעותהברכה
הכלולהבו,ועלזיקתה של אותהברבהלקללה ולברכהומבספרדברים.
ד"ר משה גרסיאל וד"ר יעקבקליין על הערותיהם המאלפות,
* הנני מודה לחברי
1את הדעות השונות על פירוש השם "שיר המעלות" ומקומם של המזמורים בעבודת הקודש
סיכמו:
גבריהו',שיר המעלות' מעינות ,ב' (תשי"ג) ,עמ' .118–115
חמ"י
ש,ד.גויטיין' ,החומש האחרון של ספר תהלים' ,בספרו ,עיונים במקרא ,תל-אביב ,תשי"ח ,עמ'
,215-186
י.
חקלאי',שיר המעלות' ,הד החנוך,ל"ו,י"ס (תשכ"ב) ,עמ' .10–9
.א.אפרתי',שיר המעלות' ,בשדה חמד,י"ג (תש"ל) ,עמ' 315-34(2 ,255-239
י
שיר המעלות',בית מקרא ,ט"ז (תשל"א) ,עמ' .475–457
,
ה
ל
ו
ס
.
א
'מזמורי
.שויער' ,סמיכות הפרשיות של מזמורי "שיר המעלות"' ,בשדה חמד,י"ו (תשל"ד) ,עמ' .372-367
י
.Eerdmans, "The Songs of Ascents, the psalms Hamma'aloth", Oudestaו8. 1
. 139-161.ע mentische Studiin )1(, )1942(,
.1Lraus, Psalmen 1 11, (Biblischer Kommentar), Neukirchen-Vluyn 1966,נ.א
. xx-%%11.ק
. 1-17.ק .lLeet, Astudy of the Psalms of Ascents, London 1969,ם .ם
ובעירושימשונים שנכתבו על ספר תהלים.
.. 227. 11.Gunkel, 2ע 1.Dahood, Psalms 111, (Anchor Bible), New York 1970,ג
ש . 381ק die Psalmen, G~ttingen 1933,ת] ;Einleitungוביחוד עמ' idem, .396-392
. 556ק .Die Psalmen, G~ttingen 19261גונקל( ,מבוא ,עמ' 381ואילך) ,מחלק את מזמורי
סוגים :א .מזמורי חכמה שעוסקים ברעיון מרכזי ,כך למשל :פרקים א /קב"ה.
החכמה לשנ
יכמה ,שהם אוספי פתגמים שבהם נאספו פתגמים שהקשר וניניהם רופף .כך למשל:
ב .מזמורי ח
ל"ז ,קי"ט .השמה.Weiser, The Psalms, (Old Testament Library), London 1962, :ג
. 89ק; קראוס עמ' .863
112
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ז
בית מקרא )סח(
גמולו של ירא
~]
א מהכליהא
ב יגיעבפיךבי תאכל
1
שי
וששקת
ה'
מלך 1טיכע
ומכריך וסרב לך
בירכתי ביתך
מביב לשלחנך
ג אשתך כמס פרטן
בניךכהחתיליזיתים
ד הנהכי-כןיברך גבר
ירא ה'
ה וראה בטובירושלים
1וראהגתיםלבניך
כלימיחייך
יתרכך ה'כציון
שלום על ישראל.
אצל הפרשגימ והחוקרים ,שדנו במבנהמזמירנו ,מסתמנות שלשגישותעיקריות
ילפיגישה אחתובמזמורשניחלקים:
למבנההמזמור
,
ו
י
פ
כ
י אושר בחוג
הראשון (א–ד) מתאר את ירא ה' ,המתפהנס מיגיע חיחי
משפחתו ,ונהנה מברכת ה' .פסוק ד הוא סיכום "כאילו המידות והמנהגות יבורך
'הגבר ,שהוא קראה'"(רד"ק).
החלק השני במזכיר (ה–י) מוורהענין בפני עצמו .4בחלק זה מאהל המשורר
לבני עמו את ברבתה'.לפי תפיסהזו נחלקאיפואהמזמורלפי תוכנו
יבעל המזמור
בנה אתמזמורוכשניחלקיםשעניעםשונה.
לפי גישה אתרת 5נחלק ,המזמור לשלושה חלקים הלק ראשון (א) הוא משפט
סתמי ,המכיל הצהרה בדבר אושרו שלירא ה' ,ונבדל ממגפן הפרקבולה שטומר
בלשה נוכה ,ועל כן אוא משמשמעיו כותרת למזמור .החלק הצצי (ב-נד) נאמר
בלשוןוורה .הוא מתאר את מצבו של ירא ה' ,ואת מצב משפחתו .ההלק
עפאהשלישי
שנהים
א מביל ברכות .חלוקה %נקבעה
(ה-י) בשמרבלירון עתיד יע
ת
ל
ד
ב
ב
ר
ו
מ
ז
מ
ה
ר
ת
י
מ
דקדוקיים מפסקה לפסקה.
ה
נ
ו
ע
ה
מ
כ
ה
הפסקה
חלקי
עפעי
,
ר
ו
מ
ז
צ
ש
ד
,
ה
נ
ו
ש
א
ר
ה
ו
ל
י
א
ו
בהמשך
ף
ו
ג
ל
בפסקה
שני
שתי
שנויים מגוף שלישי
הפמקשת האחרונות נבדלות נשיתי הומן :מזמן הווה בפסקה העוניה לומן עתיד
בפסקההשלישית'.נפי שנוכח להלן ,אבחנות לשונקות אלהאינןמדויקותדי הצורך,
ועלכלאינןיכולות לשמשכבוחןעיקרילקביעתחלקיהמזמור.
סבורני ,שעיון בפבנה המזמור צריך להעשות על-פי בללן הפואטיקה ,שבעל
השתמש בהם ,להביע אח אשר כנקש .הצבעה על התופעות השיריות
~l
n
ת תראהכי החלוקה הנכונה של השיר היא ,כפי שרוגמנו את המזמור בראש
בbמyז,מaו
י
3
.287; 1. Sabourin,ע . Eaton, Psalms, (Torch Bible Commentaries), 1967,א7.
-291עש. 2ק ;The Psalms, Their Origin and Meaning, 11, New York 1969,
קראוס ,עמ' 13ש.
.
י
א
מ
צ
ע
ת
נ
ת
י
נ
ה
להמות
ה
כ
ר
ב
ו
ת
ע
ד
ל
ה-ו
ם
י
ק
ו
ס
פ
ב
ת
ו
א
ר
ל
ע
ט
ק
4בודה ,אףהציע
עולי
זוהי
.1).Budde,
הרגל לירושלים.194 .ע Text der Paalmen", ZAW 35 )1915(,
-"Zum
נגד תפיסהזו ,כברהעירגוגקל,פירוש,עמ' .557
5אפרתי ,שם עמ' . 582 ;315-313ק .7.lLissane, The 8001 of Psalms, 1964,צ;
ויזר ,עם ,של.
113
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ז
בית מקרא )סח(
נ]3
שמואל ורגון
המאמר (אי-ג; ד-ו) .היינו ,לפנינו שני יבתי שיר 6המקבילות זה לזה במבנה
תפנימי שלהם.
ומניבתיהשירמתחיליםבאיש"ירא ה'"()בד).
שני 'בתי 'השיר ,הפותחים ,באיש "ירא ה'": ,נאמרים אגוף'שלישי ,ואח"כ
עוברים למשפט יבגוף שני ,לפניה ישיהה (המהוונת באופן בלתי אמצעי) אל
',
,ההגומע.
בכל אחד מוסתי השירישנן מלים חוזרות ,הנגוהות משורש חזהי אשרי.,.
אשריך ,יברך …וברכך.
הברכה הראשונה בכל אחד מבתי השירקירורה בתיבה "טוב"" :אשריך וטוב
לך"(ב) "וראהבטובירושלים"(ה).
מסיימים במוטיבהבנים" :בניך כשתיליזתים( "…ג) "והאה
שני בתי
י
(".ו).
י.
הךש.
בנים לבני
.המקצבהשיריבביתראשון ( )2/3שתה.מזהשבניתהשני.
נראה ,שגם תוכן המנמור יכול לסייע לקביעת הלקי המגמור ,בפי שהצעת,
שכן בתחילתסוני בתי השיר באתנאי לקיום הבהכות ,והוא:היות אותןאיש
"ירא
tffn
ייה מלמד אף הוא על המסגרת
הקשר בין "ירא ה'" לנין ברכת הר א
,השלמה של פר' דע4-ד ,שכן שכר הור אה הואההאניה (כשם שתוצאתהידויה
הלאהוראה ,שמותי"ר ,ל-לא).
לפי ועתנו יש איפוא 'לראות בשמור שתי יתידות4 ,ה2ר בכל יחידה שלושנה
פסוקיםי.
,הבהנעיין בפירושו הבמשמעותו של החלק הראשון (א–ג) ונראה מהטיב האחסר
אה."/
השמורי"יר
המושג "ירא ה'" במקראאינו מוגדר בשפן תומשמעי 8ועלינולהבין את המושג
בכל מקום לפי ההקשר ,שבו הוא מש,תלב'בכתובים .בעל המזמור מגדיר כאן את
האיש עירא זך" בצלע הפקבילה" .ירא ה'" דכא האדם שההולך בדרכיו" -אדם
שאמונתו מתבטאת בחייו המעשיים .לבאן יש להשוות את הכתוב בספר דברים,
מי-מש רקע לשוגי 'להבעת בעל המגמור …" .מה ה' אלהיך שאל מעמך,בי אם
ליראה את ה' אלהיך ,ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ,והעבו את ה' אלהיך בכל
לבבך ובכל נפשך.להימד את 'מצוות ה' ואת הקתיו אשראנכי מצוךהיום ,לטוב לך"
(דבריםי',יב-יג) .9הצדהמעשי שליראת ה'הואשמירתמצוותיו סן,,הדברשמביא
6כך :צ"פ חיות ,ספר תהלים( ,סדרתא.כהנא) זיטומיר תרס"ג .גדפט מחדש ירושלים ,תש"ל,
עמ' 1273מולה ,שם עמ' Aes
7על מבנהו ,שלמותו ואחידותו של כל אחד מחלקי השיר בדרך שונה מזו שהצגנו ,עמד כבר
סולה במאמרו .שם ,עמ'–465י .46השווה :סוטה ל"ט ע"ש מ'ע"א.
.היימן'יראה,יראת ה"אינצקיופויה מקראיתג' ,עמ' -728ימ.77
8ראה:י
9השווה:דברים ה' ,בו; ו' ,כדועוד.
10השימוש במושג "יראת ה'" במשמעות של שמירת חוקי התורה ומצוותיה הוא יחודו של
114
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ז
בית מקרא )סח(
גמולו של ירא
[א
ה'
את
האדם .שמית מצתי והאה',יראת ך" .עא י" ,ןא ששם ,שהי כלויש
,בהרגשה
,ובתחושה של נובחות
תמיד" (תהלים ט"ז ,ח) .11
לאחר הקביעה הכללית "ומצרי כל יבא ה'" עובר המשוררללגיון נוכח ,לפנדה
אישית ,ישירה לשומע. .מי ושמקיים את התנאי של הליכה בדרכי ה' ,ג'מולו רב.
"יגיע כפיך כי 12תאכלאביריך וטוב לך" .13וכתוב מפגיש ,כי אתיגיע כפיך,
אכן ,אתה תאכל ולא אחרים4י .ההרחם החמור ,שהיה לישראלי ,שעסק 'בחקלאות,
הוא,כי את פרי יגיעו יאכלוהאויבים,כפי שמספר הכתוב עלדמיגדעון ,בתקופת
השופטים" :והיה אם זרע השראל ועלה מדין ועמלק…וישחיתו את יבול
'הארץ…ולא ישאירו 'מחיה" (שופ,טים ו' ,ג-ד), ,וכפי וננבא ירמישו על בית
ישראל -הנני מביא עליכם גוי שמהחק ,בית ישהאל …ואכל קצירך ,ולחמך,
יאכלובניךוגנותיך,יאכל צאנך ובקרך,יאכל גפגך ותאנתך ("..,ירמ ה',
יהו טו-
יז) ,כתשר ,מבקש בעל מזמור ק"ט מאת אלהיו,כייעניש את הפוגעגו ,ועא מבקש
הוא הש מה שאומר המשוהר "שויתי ה' לנגדי
" …ויבזוזרים יגיטו"(יזק.
נראה שלקללה הבמזמור ק"ט ,לערכה שבמזמורנויודזיקהברורה לספר דברים.
ר לאידעת" (דברים כ"ח,לג).15
בתוכחה נאמר"פרי אדמתךוכל יגיעךיאכלעםאיע
,
,
ם
י
ר
ב
ד
והוא מבטיה את
נדמה,בי לנגדעיני בעל חמזמור עומדת התוכחה שבספר
ברכת השפע,ואי-פגיעתם של אהבים,בניגוד לקללה שבספרדברים .מפהקכאח ,לח
ואילך הולך זמונההכתיב" :זרע רב תוציא השדה ,ומעט תאסף,כי יהסלנוהארבה.
כרמים תטע ועבותויין לא תשתה ולא תאגר,כי תאכלנו התלעת .זיתיםיהיו לך
בכל גבולך ושמן לא תסוך,כיישלזיתך .בנים ובנות תוליו ,ולאיהיו לך,כיילכו
ספר דברים ,שכן יראת ה' בספרי התורה האחרים יש לה משמעוה שונה (ראה,מ.תינפלד "זיקתו
של ספר דברים לחכמה" סברהיובללי.קויפמן,ירושלים תשכ" 4עמ' קז-קח).
11קראוס( ,עמ' )863מגדיר את המושג "ירא ה'" במורה דומה ,אך בניגוד לדעתנו ,הוא
סבור שזהו מושג של "יראת ה'" -בתקופתהביתהשני.
12המלה "כי"אינה משמשת בפסוק זה מלתתנאיאו מלתסיבה ,אלא מלתחיזוק :אמת הדבר,
אכן .כמו" :זעקת מדום ועמורה כי רבה" (בראשית י"ח ,כ)" .משא אדוש כי בליל שדד מואב"
,חקרי המקרא ,איות ,ירושלים תרצ"ו ,עמ' ,11
(ישעיה ט"ו ,סו) ,ועוד .כך ,קיט ,עמ' .63ד.ילין
טעות לפרש ,אם תאכליגיע כפיך ולא תבקש מאחרים אז אשריך וטוב לך,כי הפרקאינו עוסק
בנושא שבח העבודה ,אלא בגמול האישהירא אתה.,
13אפרתי רואה בפסוק זה תאור פרנסתו שלירא ה'" :מרגמתו של ירא ה'מיגיע כפיוהווו.
אין לו עבדים ושפחות ,ודוקא משום כך הוא מאושר ,כי המרבה עבדים מרבה גזל ,והמרבה
שפחות מרבה זימה ,והקונה עבד עברי קונה אדון לעצמו" (שם ,עמ' )314בך הבין את הפסוק,
כנראה ,ר' חייא בר אמי משמיה רעולה ,שדרש" :גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאילו
גבי ירא שמים כתיב "אשרי איש ירא את ה'" (תהלים קי"ב ,א) ואילו גבי הנהגה מיגיעו כתיב:
"יגיע כפיךכי תאכל אשריך וטוב לך" (תהלים ק'כ"ח ,ז) "אשריך" בעולם הזה "וטוב לך" בעולם
ן (שם ,עמ' .)202
הכא (ברכות ח',ע"א) .גישהמעיןזומזכיר גםגויטיי
14כך צ"פ חיות ,בפירושו למזמור,ד.ילין ,שם ,שם .גונקל ,תהלים ,עמ' ;556קרוים ,עמ'
;863קיט ,עמ' .65
15קללה זו כתובה גם בספר ויקרא "צרעתם לריק זרעכם ,ואכלוהו אויביכם" (נ"נ ,טז),
אך ניסוח הברכה במזמור מנוסח כניסוח אנטיתטי לדברים .השמה :מיכה ו' ,טו;איוב ,ל"א ,תו
קהלת ו'-~4 ,ב.
115
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ז
בית מקרא )סח(
שמואיל יויגון
[]5
.
בשבי .18,גם במזמורה "וזרים,המוטיבים של הכרם ("בגפן פוריה") הזיתים
("כשתלי זיתים") תע מוטיב הבנים ,כל אלה ,שהם פרייגיעו של ירא ה',יהיו
ברשותו ,הוא ולא אחריאכל אתיגיעכפיהבניו לאילכובשבי ,הם לאיהיו "3תונום
)
לעם:אחר" (דברים כזח ,לב) ,אלאישבו וביב לשולחנו של "ההלהבדרכיו".
הברכה השניה לה זונה ירא ה' היא :בהמת המשפחה .בנישה ברבה זו.,נזקק
המשורר לדמווי הגפז וודית ,שהם "זוג" מטפורות שכיה בספרות המקראיתי.1
בתובהה במברים כתובה קללה ,שהאשה תלקט מבעלה naa" ,תארש ואינו אחר
ושגלנה* ,ממלו המשה-רריבדך אתירא ה' בברכה שהוא מנוגדת לקללהזו4" ,מ2תך
כגפן פוריה .18בירכתי בועך .19אהותך תשאר בבית שלך ,אחרים לא יקחוה ,ברכה
י ברבתפריון האשה ,המדומה לגפן פוריה.20
זו בנרחבת במזמורנועל-יד
הברבה השניההיא ברבתהבנים .21בתוכחה בספר דבריםנתיבה הקללות"בניך
הבנותיך נתנים לעם אחר "…לכ"ח ,לב) "בנים הבנותתוליד ולאיהיו לךכיילכו
בשבי" (שם ,מב) וכנגד קללה זו ,בה יקולל האדם ,אם לאיישמע בקול ה' אלהיו
" …להומור לעשות את כל מצותיו וחקתיו" לשם ,ט"ו) הרי מבוכך ההולךבדרביו
ב"בניך כשטלרגיתים סביב לשלחנך" -שלך.בניו לאעילכו בשבי" ,הם לאיהיו
נתונ~ם(לעם אחר .כאן מקבל מוטיבהבנים הרחבהבדימוישתיליהזיתים .בהזדתם
מצמוח הזית משרשיו ,מביב געו ,נצרים רבים ,המישמשים שתילי רבוי .22לכך,
.כנהאה,,נתכווןבעלהמזמורכשיהוא מתאר אתבניו שליראה'.
16גם(ישעיהו ,בנחמתו לירושלים ,נזקק למוטיבים שבפרשת התוכחה" .ובנו בתים וישכו
ונקעו כרמים ואכלו פרים .לאיבנו ואחר ישב ,לאיטעו ואחר יאכל …לאיגעו לריק ,ולאילדו
לבהלה( " …ס"ה ,כא–בג) (קימן ,עמ' .)583גם בעל מזמור ק"ט מקלל את הרשע …" :פקדתו
יקח אחר,יהיו בהויתומים ואשתו אלמנה…ויעזוזריםיגיעו" (ח-ט,יא) .השווה:ירמיהו ה',יז.
17ראה :הושע י"ד ,ז-ט .על שימושם של זוג מטפורות אלה השווה מ.גרסיאל ,המקבילות
ן ספרירמיהו וספר תהלים (דיסרטציה ,אוניברסיטת תל-אביב) תשל"ג ,עמ' .141-140
בי
ש
י
"" 1פוריה" בינוני נסתרת של שורש "פרה" -כמו :בוכיהצופיה,הומיהועוד .והגפן
מסמל במקרא את-הפוריות(יואל ב' ,הושעי"ד,ז).
בק
19בחלק האחורי של הבית ,בחכל
י הנמצא עמוק בפנים הבית .כיוצא בו" :ירכתי הספינה"
(יונה א',,ה).,החלק האחורי,הפנימי של הספינה (השווה :שמות כ"ו ,כב ,כג ,כז; שופטיםי"ס ,א;
.שמוא כ"ד ,ד;ישעיהוי"ד ,סו;ירמיהו ו' ,כב; יחזקאל ל"ב ,כג; עמוסו',יועוד .תיבהזו מקבילה
למלה.האכדית (WJ'arkatumשפירושה ירך ,החלק האחורי .בניגוד לכניסה לביץ ,שהיא בחלק
הקדמי שלהבית.Delitzsch, Assyrisches Handw~rterbuch, Leipzig 1896 )1968(, .ע
(
.242ע.
20חז"ל למדו מתוך פסוק זה על צניעות האשה"' :אשתך כגפן פוריה" .אימתי אשתך כגפן
פוריה ,כשהיא צנועה בירכתי ביתך -אז גניך כשתילי זיתים ,וכן אתה מוצא בשרה "ויאמר:
הנה .באהל ,ויאמר :שוב אשוב אליך"' (ילקוט שמעוני ח"ב ,רמז תתפ"א) .כעקבות חז"ל הלכו
פרשנים שונים .הביטוי "ירכתי ביתך" אינו מתיחס לגפן,כי היא אינה גדלם בחלקים הפנימיים
שלהבית ,אלא למדומה לאישה,שהיא נמצאת'בירכתיביתך'.
21האידיאה ,שצדיקים -זוכים בברכת בנים ,הוזרת במקומות שוגים במקרא .דברים ד' ,יג;
' .
כ"ח ,ד;איוב ה' ,כהועוד
.פליקס ,עולם הצומח במקרא ,ת"א תשי"ז ,עמ' ;25ברכה זו של בנים סביב לשולחנך
22י
נובעת ,כנראה ,מתוך תפיסה של חוג ,שאינו חפץ ביציאת הבנים מהבית ,שכן תפקיד הבנים
להיות.בחוג המשפחה ,לדאוג להשתרשות והמשכיות המשפחה ,,ולדאוג לעשות פירות במקום בו
מושרשת.המשמחה .נדמה ,שזוהי גם התפיסה הבסיסית באיום של שמואל במשפט המלך" …את
116
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סח(
ש]
תשרי-כסלו תשל"ז
גמולו של ירא
ה'
החלקעיףגבוערפותח במשפט כל ,4אשרבומדיש המעורר אתתמי
י
כ
ר
ב
ה
שהואהיות אותו איש "-יראה'" .הברכות בחלקזה של המבכוו ,שאף הן נאמרות
בלשון נרכת,אינן עוסקות בטוב,האישי ,הפרטי השמות לירא ה' לבזה עסקדקיק
הראשון) ,אלא בטוב הבלל ,ה~צב 21שכן הטוב הפרטי ,האישי קשור בטוב הבלל.
אין אדם ,מאושר בחייו הפרטיים ,אלא אם כן באהיחד עם הצלח,תו הפהטית גם
הצלחת ,האומה כולה ,שכן המעגל ד"צשפחתי בלבד אין בו די ,כיון שהוא מעוגן
'במעגלהגדוליותר ,מעגל האומה.23
ירא ה' מבורך ,שיראה בטוב ירושלים -כלימיהייו .בעל המושר נקט בשם
העצם " -טוב" ,שהוא nieybiמהדגכללי וקשור בברכותרב-יוניות .24אם נראה
ברכהזו כהמשך החלק הראשון ,שעסק בברכות ההמריות ,וכברכה על ורךהניגוד
לקללה.בדברים,הריינפרש אתהתיבה "טוב"כמכוונת לשפעהכלכלי שלירהילים,25
אנתויזכהלראות"ירא ה'" '-ולימיחייו".
המזמורמסתיים בברכה "שלום על ישראל" .28ברכת השלוםהיא גםסיום לברכת
הכחגים "וישם לך שלום" (במובר 'ו' ,כו) .גם התיבה "שלום" כתובה בהקשרים
שונים ,ומכאן גם במשמעויות שונותז .2ברכהזו קשורה בהומור לברכתבניהבנים
בניכם יקח …ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים" (שמו"א ח' ,יא-יב) .מה מרתיע בטיעוןכי
הבן יהר; "שר אלף" במקום אכר ?! כאן ,לפנינו תפיסה של אנשים שרגילים למשטר שבטי -
משפחתי .הגבר המאושר הוא זה שאשתו בביתו ופוריה ,ובניו ,שהם סמל המשכיות הדורות,
סביב לשולחנו .אם לאדם מאושר זה יבטיחו,כי לבנויהיה כל טוב ,אבל הואיהיה רחוק מביתו,
הואירתע "מאושר" מפוקפקזה .הואאינו חפץ בפיזור מ י ש על כן מזהיר שמואל; שהמלוכה
תגרוםלפיצול המשפחה ,הפוגעת באושר המשפחהבבית,ושינויסדריהחיים.
23גישתנו זו ,דומה לגישתו של קראוס (עמ' )863הסבור שמזמור זה עוסק באושרו של
האיש 'ירא ה" אלא שהתנאי המוקדם לאושר זה ,ולהתמדתו הוא 'טוב ירושלימ' ,שכן ירושלים
היא "יסוד החיים ומקור החיים של כל פ.רט" .היא מקור הברכה "-יבהכך ה' מציו"1י קראוס
דוחה את גישת שמירט ))11.Schmidtנ IY1wnשבמזמור זה "הרגש הלאומי המשותף" מקבל
עדיפות על אושרו של הפרט.
24שם העצם 'טוב' במקרא בא בהקשרים שונים במשמעויות שונות :יופי (הושע " ,יא;
זכריה ט',יז) ,שמחה (דברים כ"ח ,מז;ישעיהו ס"ה,יד) ,וכן עושר ושפעכלכלי (בראשית כ"ד,י;
דברים ו' ,י–יא; ירמיהו ב' ,ז) .בתהלים עיקר הוראת תיבה זו -טובות רוחניות (כ"ש ז;
ל"א ,כ-כא; ס"ה ,ה ,קמ"ה ,ז) .ראוי לציון הפסוק בתהלים ,המראה גם הוא -נוסף על
מזמורנו -כייש קשרביןיראה וזכיה בטוב .מה רב טובך אשר צפנת ליראיך( …ל"א,כ).
25כך.י8.1(.1עמ' .375השווה:איוב כ' ,כא; ב"א,טזרעוד.
26כך מסתיים גם מזמור קב"ה .מלבד שני כתוביםאיה
,אין עוד ברכה של "שלום" " 4-על"
במקרא ,אלא פעם אחת בדבהי"א "כי שלמה יהיה שמו ,ושלום ושקט
ן
ת
א
י ישראל בימיו"
(כ"כ,ט) .ראה :אבי הורביץ',אימתי נטבע בעברית הצרוף "שלום על ישראל"'?עלשוננו ,כ"ז–כ"ח
(תשב"ר) ,עמ' .302–497וכן יצחק אפה2טייו' הגיוני לשון ,ת"א תש"ז ,עמ' ;55—46ישנם
חוקרים הרואים בסיום" :שלום על ישראל" " -ברכה ליטורגית" (קיט ,עמ' % )68וינוסח סיום
פטריוטי" ,בו מסיימים ארוע חגיגי ,אף שאין .לנוסח הברכה קשר לענין המזמור ).N~tscherו,
לפי קראוס עמ' .)864קראוס דחהדיעהזו ,ובצדק.
27במלה העברית 'שלום' נתאחדו כנראה שתי מלים שמיות שונות בעלות שתי משמעויות
שונות1 – :ממש 5%11שפירושו בריאות ,שלמותו- Salimum -שפירושו שלוםבניגודלמלחמהי
;. 1143ק Wiesbanen 1972-1974,
0" Soden, Akkadisches Handw5rterbuch,ץ,.ל)
.)1015במקרא אנו מוצאים 'שלוש במשמעות של בריא.ות ,שלמות (בראשית כ"ט ;1 ,מ"ג,
117
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ז
בית מקרא )סח(
ש מואל ורגון
ש]
"עאה בנים לבמךק כלתוה תמשורר חולה את ענק שילום בריבף הבנים ובם
א 'ה' ולמשפחתו "עטרת
הבגים .28ברבתבני הבניםאינה רקענין של נתתרוחייר
וקנים saQiבגים" (משליי"ז ,ו) ,אלאבני הבנים מוסיפים לחוזקה ,לעמה ולמעמדה
.29במשטר שבטי חיזק רבוי הבנים את
של המשפחה בטיבט בפרט ,ובעם
י
ל
כ
ב
מעמדוהחברתי וההגנתי שלאבי המשפחה,ומכאן'מובנת הדגשת ספרדבריהימיםא
כיבני אולם משבט בנימיןהיו גבורי חיל" ,דרכי קש,ת ומרבים בנים ובני בנים
מאה והמשים " …רח' ,מ) ,a,oאם בצלע הראשונה של החהוז מדרבר על עוצמתה
וכהח,ה של ,המזעפתה,הרי הגמז.הכתוב לשלוםירושלים -שלוםבניגוד למלחמהי.8
חיזוקלפיהושזהניתן לראות ,בפרשתהתוכחה ששמשהרקעלמזמורנו.ברבד;זובאה
כניגוד לקללה"בניםובנותתוליו ולאיהיו לך,כיילכו ,בשבי" (הברים כ"ח,מיק
רזותי ,הברכה המהבטחת "ונתתי שלום בארץ …והרב לא תעבור בארצכם" (ויקרא
כ"ו.320 ,
,
ה
נ
ו
ר
ח
א
ה
שבה מבורך "ירא ה'" במזמורנו היא:
נימן להמר איפוא ,ומהברכה
כי יזכה לראות בהיזרקה והטתעפרתה 2ול משפחתו ,שהיא הלק מעם ישראל כולו,
וכי לא יראה בימיו מלחמה שבאה על ישראל .ברכות אלו קשורותזו בזו ,שבן
כשאין מלחנהבירושלים,הרי"כי תולידבניםובניבנים" הם לאילכו בש'בי,
הםישארובביתך -הםיהיוסביבלשולחנך.
כפי שנאמרלעיל ,מנמורנו מהגדרעל-י,די החוקרים כ"מזמור חכמתי"או כ"מזמור
דידק'טי" .כבר עממו על כך 88שהפסוקים האחרונים ב'מומור מעידים ,שהם נועדו
לשמש ברכה לעולי ההגל הבאים בשערי ורושלים .ביון שבמומוהנומצוייםשני
המרביבים :המרכיב הדידקטי והמרכיב הליטורגי ,ושניהם כלולים במזמור אהד,
על שני חלקיו כפי מ ש לעיל,הרי שעלינו להנצח,כי ,המוטיבים של מזמורי
כז-כח; שמו"ע י"ח ,לב; מל"ב ד' ,בו ועוד) .ואילו בכתובים אחרים מנוגדת תיבה זו ל'מלחמה'
(מיכהג' ,ה;תהלים ק"כ,ז; קהלתג',ח).
28כשם שיש קשרבין הבר,כה "ה'עז לעמו יתן" לברכה "ה' יברך את עמו בשלום" (תהלים
י המלחמה,
כ"ט,יא) .העוז המצוי בעםבממלבחטמיהח,את השלום .שמא ניתן גםלפרעי,כי השלום,א
האז" ,וראהבניםלבניך".
יביא לכךשהבגים לאימותו
29ברכת בני הכגיח היא גם ברכת ההמשכיותהגיניאולוגית ,כך ,דברים ד' ,כה; משליי"ג,כב.
30השווהליסור משפחת השופט עבדון בן הלל הפרעתוני (שופטיםי"ב,יד).
31בערך "שלום" ב-י 81(1מפרשים את המונח כמביע שלום עם ה' ,שה' לאיכעס על עמו,
ושמא הכוונה ,שאם ה' לא יכעס על עמו ,הקללות בתוכחה לא תתקימנה .נראה ,שכאשר המלה
שלום מוסבת אל העם,היאאינה מכוונת אלא ,לשלום ,שהואבניגוד למלחמה.
32הרודוטוס מספר על בקורו של סולון ,החכם והמחוקק מאתונה ,אצל קרויסוס מלךלידיה.
עבדי קרויסוס הוליכו את סולון דרך האוצרות והראו לו כל דבר יקר ונחמד .לאחר שראה זאת
שאל המלך את סולון "האורח מאתונה '(ה)אם ראיתבין כלבני אדם את המאושר בהם?" כתשובה
נקב סולון גשמו של פלוני בשם טלוס מאתונה .ולשאלת המלך "במה אתה חושב את טלוס
להמאושר" ? ענה" :יען כי ראשית לטלוס היו בנים טובים וישרים בעת הצחת העיה,ילכולם
(ולדו בזים וכולם ,נשארו בחיים( …כתבי הרודוטוס (שור אלכסנדר מתרגם) ,ירושלים תרצ"ה,
ספר ראשון ,30 ,עמ' .)13-12
33כך ,בודה (ראה בהערה )4ראה בפסוקים א-ד ,מזמור חכמתי מובהק שאין לו קשר
לפססקיםשלאחריו .השווה:וייזר ,עמ' ;769וכן תהלים ל"ד,יאואילך.
118
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ז
בית מקרא )סח(
ש]
גמולו של ירא
החסמה תצאו את מגרמם בשירה הפולחנית .34לאמור :לפסנו מזמור פולחבי-
י בעל
דידקטי ,שאמר המשורר בפני העולים לרגל ,כשהגיעו לירושלים'5ידבי
המזמור לירא 'ה' 'מנבטת גמול כלכלי ,ואושר משפחתי .38ירא ה' -הו 14האדם
המרגוש בכל רגעבהייו את נוגהות אלהיו ,אינו ירא מגורמיט אחרים ,אין הוא
פותר שזרימ יאכלו אתפרייגיעו .הוא זוכה והתשה בשלמות משפחתו הגדולה
ה'
יהגמולווי
השכרו.
בביתהשני'מובטחלירא 'ה' ,שה'יברכובעתיד כך,שיזכהלראות,בטובירושלים
כלימיחייו,וכיזבה לראותבניםלבניוכי,ון שכלימיחייויהיהשלוםעלישראל.כדי לפרט את הגמול המובטחלירא ה' ,גוקק המשורר למוטיבים הלקוחים מדברי
במליצות ובתכנים ממק,ומדת
התוכהה שבספר אברים ,אםכי לא נמנע
י
צ
מ
ת
ש
ה
ל
מ
אחרים בתורה .לשימוש במוטייבים של התוכחה במברי המזמיר דושולחני-דידקטי,
נשעה של אסיפה ,ישנה,היכפין רבה ,שכן העולים לרגליודעים היסב את הקללות
הכתובות בספר דברים ,הכגשר ,רוצה המשויר להורות ,שראוי לו לאדם להיות
"ירא ה'",הוא משתמש באותםמוטיביםהידעים לקהל ,והשומעיםזוכרים מהעלול
יקהות "אם לא המגמע בקול ה'.,.יבאועליך כל הקללות האלהרהשיגוך" (דברים
כ"ח,סו).
ישלציין',כי למרות שהמזמור הוא סולחני' ,הקשור בעליה לרגל,איןהמירורר
מבליט את נושא הקרבנות או העליה עצמות אלא הוא פותת בברכות האישיות
המשפתתיות,שהןקרובותללבו שלהעולה,ורקבביתהשני,מרא מדברעל
הטוב האיש,י,שקיצורבטובירושלים,ובצילוםעלישראל.
,
ר
ש
ו
ע
ל
בראה ,שלקח חשוב נמצ?מור הוה חהתניה לאהור ו
ם
י
ח
ת
ו
פ
שבהם
שני
.
ת
ו
ב
ז
ו
א
ל
ל
'
ם
בתי המזמור .אין הקנ-נים המרבטהים ,במזמור ניתני
תאמץ
התנאי
לאותםהקניניםהוא:יראתה' -הלינהבדרכיו.
34השווה:וייזר ,עמ' ;89וכןתהלים ל"ד,יאואילך.
י כהן בירושלים בתורת "ברכה" לעם שעלו לרגל
35קראוס סבור ,שהמזמור נאמר עליד
או שנוכחו בפולחן (עמ' .)863–462
36בתורה ובספרי החכמה האמידות והטובות הכלכליות הס גמול אלהים ליראיו .על כך
מעידים :הן הסיפורים על האבות בספר בראשית והן ההבטחות לישראל "ארץ זבת חלב ודבש"
(שמות ג' ,ח) .שכרם של ישראל הוא :גשם ,שובע ,הוב בניט ,בתים ,כרמית' בקר וצאן ,כסף
וזהב (ראה :ויקרא ב"ו ,ג-י; דברים ז' ,יב-יג; ח' ,ז–יג; י"א ,יד-:טו; כ"ח ,ג–יב ועוד).
במסרות בבל אנו נתקלים בברכות דומות' כזוגמא" :השתחוו לאשתר אלת עירכם ,והיא תתן
לכם בנים (פרי בטן) והיא תתן דעה על בהמותיכם ,ותזכור את כל נטיעות האדמה".
. 108 : 13-14ק .);.Lambert, Babylonian Wisdom Literature, Oxford, 19601ץל
119
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il