אריה פלהיימר
פרשת כי תבא
| 1 |
מי הוא זה אשר מסר הוראה המזכירה… "עבודת רס"ר". השלב השני, סמוך לעבודת הצבע דומה אף הוא לעבודת הצבא. ההבדל בין השניים הינו ייעודי – האחד חול, משנהו יהודי. |
 |
| 2 |
"שש – שש" מציין ראייה טובה, מעוינת טוב ללוותה בשמיעה מצוינת. בפרשתנו קלטו התריסר באופן שווה שכן באו הלויים לעמק שווה. |
|
| 3 |
מה הקשר בין "ערוץ שבע" לבריחה שלא בדרך טבע? |
|
| 4 |
המלים "אין מחריד" בסוף פסוק, על פי הרוב פירושן – אין סוף והפסק למצב הטוב. היכן יש למליצה זו הוראה של לא לטובה, כי אם לרעה? |
|
| 5 |
המוציא מלים מהקשרם שוגה משוגה – מצווה התורה על אדם… להיות משוגע. |
|
| 6 |
שני חומרי בנייה בגוף יחיד על הבל ואפסיות הדבר יעיד. ואם מוזכרים הם בריבוי היעדר אוזן קשבת משמעות הביטוי. |
|
| 7 |
"מוכרים בלבד" בעולם הבורסה, כשהמצב פאטאלי מתאים, לדברי ה', לכל אשר חטא לי. |
|
פתרונות
| 1 |
הכוונה לאבנים שאותן יש לסוד בסיד ולאחר מכן להעלותן להר עיבל ולהקימן שם. המלאכה הראשונה חביבה במיוחד על הרסרי"ם, והשנייה הינה לחם חוקם של טירונים, הנענשים כפעם בפעם בהקמת גלי אבנים על כל גבעה ותחת כל עץ רענן. האבנים בפרשתנו מיועדות לשמש כלוח שעליו יש לכתוב "את כל דברי התורה הזאת באר היטב" (כז, ב-ח). |
 |
| 2 |
שנים עשר שבטים עמדו על ההרים גריזים ועיבל במעמד הברכה והקללה – שישה על כל הר. "ראייה מעוינת" – בעינים. כל השבטים קלטו בעיניהם ובאזניהם באופן זהה, שכן הכהנים והלויים עמדו בעמק, בין שני ההרים. (כ"ז, יב, וראה רש"י למקום). |
|
| 3 |
כח, ז: "יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים (= ערוצים) ינוסו". |
|
| 4 |
כח, כו: "והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד". |
|
| 5 |
כח, לד: "…והיית משגע (ממראה עיניך אשר תראה)". |
|
| 6 |
א. כח, סד: "והפיצך ה' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן". ב. …"דבר אל העצים ואל האבנים" – קולו היה "קול קורא במדבר". |
|
| 7 |
כח, סח: "והשיבך ה' מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה". |
