יבמות פרק 15
אָמַר לֵיהּ רַבִינָא לְרָבָא: הַמְזַכֶּה גֵט לְאִשְׁתּוֹ בִּמְקוֹם קְטָטָה מַהוּ? כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ קְטָטָה בַּהֲדָהּ, זְכוּת הוּא לָהּ, אוֹ דִילְמָא, נִיחָא דְּגוּפָהעָדִיף לָהּ? תָּא שְׁמַע: דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי: טַב לְמֵיתַב טַן דּוּ מִלְּמֵיתַב אַרְמְלוּ. אַבַּיֵּי אָמַר: דְּשׂוּמְשְׂמָנָא גַּבְרָא, כּוּרְסָהּ בֵּי חָרְתָּא רָמוּ לָהּ. רַב פָּפָּא אָמַר: דְּנַפְּצָא גַּבְרָא, תִּיקְרִי בְּסִיפֵי בָּבָאוְתֵיתִיב. רַב אַשִׁי אָמַר: דְּקוּלְסָא גַּבְרָא, לָא בָּעִי טְלָפָחֵי לְקִידְרָא. תָּנָא: וְכֻלָּן מְזַנּוֹת וְתוֹלוֹת בְּבַעֲלֵיהֶן:
גנזי המלך
דף קיח
טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו (יותר ממה שהאיש רוצה לישא, האשה רוצה להנשא) – [השתוקקות החומר לקבל את הצורה] – דרך חיים 161 (תחילת פרק ד')