הלוח העברי

תנועה זו של כדור הארץ סביב צירו גורמת לכך שכל גרמי השמים – הירח והשמש, כוכבי
הלכת וכוכבי השבת – כולם זורחים ושוקעים בכל יום. למעשה, כל היקום זורח ושוקע פעם
אחת ביום, כי תנועת כדור הארץ סביב עצמו גורמת לכך שנראה את כל גרמי השמים זורחים
.םיעקושו

הירח מסתובב סביב כדור הארץ, סיבוב אחד בכל חודש. נכון יותר לומר: סיבוב שלם של
הירח סביב כדור הארץ יוצר את החודש, או בשמו האחר – את הירח. בגלל מקומו של הירח
ביחס לשמש ולכדור הארץ משתנית צורתו במהלך החודש: בתחילת החודש הירח צר, והחלק
העגול שלו מופנה לצד ימין; באמצע החודש הירח מלא, ובסוף החודש הירח חוזר וחסר,
והחלק השלם הנראה הוא בצד שמאל (בחצי הכדור הדרומי כיוון פגימת הירח הפוך).

מסלול כדור הארץ ביחס לשמש יוצר אליפסה. המישור שכדור הארץ עובר בו ביחס לשמש
."הקלימ" ארקנ

המזלות אינם קבוצה מגובשת של כוכבים. "מזל" יכול לכלול כוכבים הנמצאים במרחקים
גדולים מאוד זה מזה. המזלות נראים לעינינו כאילו הם יוצרים תמונה המזכירה "מאזניים"
.המודכו "ברקע" וא

החודש האסטרונומי הוא הזמן (הממוצע) העובר בין מולד ירח אחד למולד שאחריו. המולד,
כאמור, הוא הרגע שבו הירח מתחיל להאיר לאחר שהיה אפל לחלוטין בסוף החודש.

אורכו של החודש ידוע לנו במסורת חז"ל: 29ימים, 12שעות ועוד 793/1080של שעה ( 44
דקות ו- 3.33שניות). הקדמונים, מטעמי נוחות, חילקו את השעה ל- 1080חלקים, במקום
החלוקה שאנו רגילים לה: ל- 3600שניות. ה"חלק" הוא 3שניות ושליש.

אורכו של החודש בחישובי הלוח היהודי מתאים בדיוק רב לחישובים הידועים היום.

כיוון שהחודש חייב להיות של ימים שלמים, יהיה בדרך כלל אורכו של חודש אחד 29יום,
והחודש שאחריו – שלושים יום. בדרך זו יתווספו 12השעות העודפות על 29ימים שלמים
ליום אחד פעם בחודשיים.

הכרזת המולד בבית הכנסת מתייחסת למולד העולה מן החישוב של האורך הממוצע של
החודש. באופן מעשי, לעתים החודש ארוך יותר ולעתים קצר יותר מן הגודל הממוצע של
החודש. (בלוחות המצויים רשום בראשית כל חודש מתי המולד הממוצע, וכך מכריזים בבית
הכנסת, בסוף הלוח רשום המולד האמיתי, העולה מחישובים אסטרונומיים).

אורכם של 12חודשי לבנה הוא 354ימים.

הנוצרים מחלקים את השנה ל- 12חודשים, מטעמים היסטוריים ומטעמי נוחיות. לחודש בלוח
הנוצרי אין כל משמעות אסטרונומית, ואין הוא אלא 1/12של שנה.

,ידוהיה חולה ומכ אלש לבא .חריה ישדוח סיסב לע ,ידוהיה חולה ומכ ,יונב ימלסומה חולה
אין הלוח המוסלמי מתאים את אורך 12חודשי הירח לאורך שנת החמה. דבר זה גורם לכך,
ששנה בלוח המוסלמי קצרה בערך ב- 11יום משנת חמה. וכיוון שאין חודשי עיבור המשלימים
ימים אלה, נסוגים חודשי המוסלמים על פני עונות השנה בקצב של 11יום לשנה. זו הסיבה
שהחגים המוסלמיים נודדים על פני עונות השנה, ואינם במועד קבוע: באביב או בחורף.

בסוף החודש הירח "דבק לשמש" (זורח ושוקע יחד עם השמש) ולכן אינו נראה. יום לאחר
המולד ישקע הירח 48דקות אחרי השמש. יומיים אחרי המולד הירח שוקע כשעה וחצי אחרי
השמש, ובאותו יום הוא ייראה בדמות סהר דק. בכל יום יאחר הירח לשקוע, ומפני שתנועתו
תביא אותו לכך שכדור הארץ יהיה בין הירח ובין השמש, הוא ייראה גדול יותר.

הציור הבא מתאר את גודל הירח בכל יום מימות החודש, ואת מקומו ברקיע בשעת שקיעת
.המחה

היום השלושים של החודש יכול להיות היום האחרון שלו, או היום הראשון של החודש הבא.
לכן יום זה הוא ראש חודש. אם החודש שנסתיים הוא בן 30יום, יהיו שני ימי ראש חודש: היום
השלושים לחודש המסתיים, והיום שאחריו, שהוא הראשון לחודש המתחיל.

כדי למנוע מצב שבו לא יהיה לוח אחיד לעם ישראל, עברו לחישוב לוח על פי חשבון קבוע
מראש. כל אדם יכול לחשב את הלוח לפי חשבון זה. תוקפו של הלוח אינו בגלל החשבון, אלא
בגלל העובדה "שבית הדין הגדול שבארץ ישראל כבר קבעוהו זה היום ראש חודש או יום
.(ג"נק השע תווצמה רפס ,ם"במר) "בוט

ט"יק 'ד תנשמ לחה חולה תונובשח תא בשיח אוה .ירבעה חולה דסיימכ בשחנ ינשה ללה
.(תירצונה הריפסל 360) האירבל (4119)

וזו שיטת החישוב: אנו יודעים מתי היה מולד הלבנה הראשון, זהו המולד שהיה בששת ימי
הבריאה. המולד היה ביום ב', שעה ה', ר"ד חלקים (ובקיצור: בהר"ד). מולד זה קרוי "מולד
תוהו", כי באותו יום הייתה הארץ עדיין תוהו. המאורות נבראו ביום הרביעי. מולד בהר"ד
הוא מולד תיאורטי, וממנו מתחילים את חשבון הלוח.

לפי התאריך הנוכחי אפשר לחשב כמה חודשים עברו מאז מולד בהר"ד, ולפי נתון זה מתי
.יחכונה הנשה שאר לש דלומה היהי

בודקים אם המולד חל ביום א' ד' או ו', או אם הוא חל אחרי השעה .12במקרים אלה דוחים
את ראש השנה ליום המחרת. (לפעמים דוחים ביומיים: אם המולד חל אחרי השעה 12של
יום ג', נדחה ראש השנה ליום ד' וממנו ליום ה'). מחשבים את המולד של ראש השנה של
השנה הבאה, וקובעים באיזה יום בשבוע יחול ראש השנה. לפי מספר הימים שבין שני ראשי
השנה אפשר לדעת אם השנה צריכה תוספת של יום אחד, או שהיא שנה רגילה, או שיש לחסר
ממנה יום אחד. מספר הימים בשנה יהיו, אפוא, .353-355שנה בת 353ימים היא שנה
"חסרה", שנה בת 354הוא שנה "כסדרה", ואילו שנה שיש בה 355ימים היא שנה "מלאה".

דוגמה: אם תקופת תשרי תחול ביום א' בתשרי, בשנה שאחריה תחול התקופה ביום י"ב
תשרי, ובשנה שלאחר מכן ביום כ"ג תשרי. הסיבה לכך הוסברה: שנת חמה ארוכה ב- 11ימים
משנים עשר חודשי לבנה. סטייה זו בין אורך שנת חמה ולבנה פותרים בעזרת עיבור השנים.

אנו יודעים בדיוק נמרץ את אורכו של החודש. כדי לדעת בכמה קצרים 12חודשי ירח משנת
חמה, יש לדעת בדיוק נמרץ את אורכה של שנת חמה. אבל דבר זה לא היה ידוע לחכמים.
רמב"ם (קידוש החודש ט) כותב כי יש מחלוקת בדבר זה אף בין חכמי יוון ופרס.

בחישוב מקורב הדבר נעשה כך: שנת חמה אורכה 365יום ורבע (בערך). שנת לבנה אורכה 354
יום. אם נצרף את ההפרש המצטבר מ- 19שנים, נקבל סכום של 209ימים (209= .) 11X19
מספר השווה לשבעה חודשי לבנה (7.08= .)209:29.5כלומר, כדי להתאים את השנים הבנויות
על חודשי ירח לאורך שנת חמה, עלינו להוסיף 7חודשים בכל 19שנים. חודשים אלה הם
חודשי העיבור. בשנים גו"ח אדז"ט (שלישית, שישית, שמינית, אחת עשרה, ארבע עשרה, שבע
עשרה ותשע עשרה) של מחזור בן 19שנה, מוסיפים חודש אדר לשנה. החודש הנוסף הוא אדר
ראשון, והוא תמיד חודש מלא. החגים של חודש אדר חלים בחודש הרגיל, הלא הוא אדר שני.

בחישוב מדויק הדבר מסובך יותר. יש לנו שלוש שיטות בדבר אורך שנת חמה:
לפי שיטה זו, אורך שנת חמה הוא 365.25ימים בדיוק, ותוספת של שבעה :לאומש תטיש .א

חודשי עיבור במשך 19שנים אינה מאזנת את ההפרש. נשאר עודף של שעה וחצי בערך, ששנת
החמה ארוכה משנת הלבנה. לפי חשבון זה חג הפסח נסוג אחורנית, לכיוון החורף, בקצב של
שעה וחצי בכל 19שנה, או 3.3ימים לכל 1000שנה. לסטייה זו אין פתרון בשיטה זו.

הוא 365ימים, 5שעות, 48דקות, 46שניות. לפי מידה זו של ג. אורך שנת החמה הידוע היום

השנה, חג הפסח מתקדם לעבר הקיץ במהירות של 4.5ימים לכל 1000שנים. גם לסטייה זו
אין פתרון, אך ידוע כי עד סוף האלף השישי לא יעבור הפסח את עונת האביב.

המחזור הגדול, מחזור החמה, בנוי על חשבון תנועת השמש בלבד. מחזור זה עוקב אחר תנועת
השמש: במשך 28שנים עושה השמש סיבוב שלם ומגיעה למקום שבו היא נקבעה בזמן בריאת
העולם – שעת ,0בתחילת יום רביעי.

מכיוון שמחזור גדול מתחשב בתנועת השמש בלבד, יש לו תאריך קבוע בלוח השמשי, הוא
הלוח הנוצרי. ברכת החמה חלה בשמונה באפריל, אחת ל- 28שנה. מחזור חמה האחרון
התחיל ביום ד' בניסן תשמ"א, והוא יסתיים בשנת תשס"ט (.)2009

מפני שאין בראש חודש שביתה ממלאכה, לא תיקנו בו מתחילה אמירת הלל, להראות ששונה
הוא מן המועדים. אבל מעצמם התחילו כל ישראל לומר בו הלל, ומדלגים בו בשני פרקים כדי
לציין שאמירת ההלל אינה מתקנת חכמים כי אם מנהג. ויש נוהגים משום כך לומר את ההלל
בלי ברכה לפניו ולאחריו. ותיקנו גם כן לקרוא בו בתורה בפרשת ראש חודש, ולהוסיף "יעלה
ויבא" בתפילה ובברכת המזון.

והכוהנים בבית-המקדש עומדים ומצפים להחלטתם של בית הדין, ואין להם רשות להקריב
קרבן מוסף לפני שנשמעה מפי אב בית הדין ההכרזה על קידוש החודש. אם קידשו את החודש
בבוקר יקריבו את קרבן המוסף בבוקר, ואם קידשו את החודש לפנות ערב, יקריבו את הקורבן
לפנות ערב. ואם פנה היום ולא נתקדש החודש ביום שאחרי כ"ט בחודש, יקדשו בית הדין את
החודש בבוקר של יום המחרת.

וכל העם מזכירים בתפילה "יעלה ויבא" וקוראים הלל וקוראים בתורה, ומתפללים תפילת
מוסף מן הערב שלאחר יום כ"ט בחודש היוצא, ורואים אותו כראש חודש. ואם קידשו בית
דין את היום שלאחר כ"ט בחודש, נוהגים אותו יום ראש חודש. אם לא הגיעו עדים ביום
השלושים של החודש, ולא קידשו אותו בית הדין, ונדחה ראש חודש ליום שאחריו – הרי
שנהגו ביום השלושים וביום שאחריו ראש חודש. מכאן שחודש שנוהגים בו שני ימים ראש
חודש, היום הראשון הוא היום שלושים של החודש היוצא, והיום השני הוא ראשון לחודש
.סנכנה

לזכר הדין שאין בית דין מקדשים את החודש בלילה, נהגו שמי ששכח לומר "יעלה ויבוא"
בתפילה בליל ראש חודש, אינו חוזר להתפלל תפילת שמונה עשרה, לא בלילה הראשון ולא
.ינשה הלילב

ומימים קדמונים נהגו ישראל לציין את יום ראש חודש גם בתוספות בסעודה, ומפחיתים
משהו ממלאכתם, ובייחוד נהגו בכך נשים. ומנהג יפה הוא, ורמוז בנביאים אצל המלך שאול
."שדוח רחמ" תשרפב

אישה פטורה מאמירת הלל וקריאת התורה ותפילת מוסף, וכן מברכת הלבנה, לפי שמצוות
אלה הן ממצוות שהזמן גרמן.