המביא אשם

כריתות פרק 6

מִשְׁנָה. חַיָּבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וַדָּאִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים, חַיָּבִין לְהָבִיא לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים. מִי שֶׁבָּא (בידו) [עַל יָדוֹ] סְפֵק עֲבֵרָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲפִלּוּ עִם חֲשֵׁכָה פָּטוּר. שֶׁכָּל הַיּוֹם מְכַפֵּר.
מִשְׁנָה. הָאָב קוֹדֵם לָאֵם בְּכָל מָקוֹם. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁכִּבּוּד הָאָב עָדִיף עַל כִּבּוּד הָאֵם? תַּלְמוּד לוֹמֵר: (ויקרא יט) "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ", מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: הָאָב קוֹדֵם לָאֵם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאִמּוֹ חַיָּבִים בִּכְבוֹד אָבִיו, וְכֵן בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, אִם זָכָה הַבֵּן לִפְנֵי הָרַב, הָרַב קוֹדֵם אֶת הָאָב, בְּכָל מָקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאָבִיו חַיָּבִים בִּכְבוֹד רַבּוֹ.
הַדְרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת כְּרִיתוּת

גנזי המלך

דף כח

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם – [ארבע מסכתות מסתיימות במאמר זה: ברכות, יבמות, נזיר וכריתות. ומה הטעם לסיים אותם בכך] – מהרש"א על סוף יבמות

ת"ח מרבים שלום – אגדת אליהו, ירושלמי ברכות פ"ט פסקא ל"א

ת"ח מרבים שלום – גר"א (דברים א, י)

ת"ח מרבים שלום – ערוך לנר (בסוף מסכת יבמות, לשון "מרבים")

רב שלום בניך – (למה סיימו בכך ארבע מסכתות: ברכות, נזיר, יבמות, כריתות. עיין מהרש"א בסוף יבמות, וערוך לנר שם)

אל תקרי בניך אלא בוניך – נפש החיים ח"א, ג; ח"א, יב

אל תקרי בניך אלא בוניך – קורא באמת, ברכות ס"ק ט"ז

אל תקרי בניך אלא בוניך – [חז"ל דרשו כאן כי כתיב פעמיים בפסוק מלת "בניך"] – מגיד תעלומה, לברכות ח.

ה' יברך את עמו בשלום – [תורה תביא שלום גם בעת העדר בית המקדש] – קדושה וברכה (הוא ספר "סמיכת חכמים") על סוף מסכת ברכות