התועלת בעבודה

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע

הדובעב תלעותה

ד. גיטין סז, ב


רב יוסף איעסק בריחיא (היה עמל בטחינה בריחיים, "כדי שיחמם ויזיע"
.(י"שר – "תואשמו תורוק תאשל") ירושכב קסעיא תשש בר .(י"שר –
.הילעב תא תממחמש ,הכאלמ הלודג :רמא

ה. נדרים מט, ב


רבי יהודה כד אזיל לבי מדרשא (כשהלך לבית המדרש), שקיל גולפא
על כתפיה ("היה נושא הקנקן לבית המדרש לישב עליה" – רש"י).
.הילעב תא תדבכמש ,הכאלמ הלודג :רמא

טי ,חכ ילשמ .ו


עובד אדמתו ישבע לחם, ומרדף ריקים ישבע ריש.
:"דוד תדוצמ" שוריפ
עובד אדמתו: בחרישה ובזיעה. ומרדף ריקים וגו':
ההולך אחר דברים ריקים, שאין בהם תועלת, יתרבה בו העוני.


:ם"יבלמה שוריפ

מי שהוא עובד אדמתו, הגם שטבע האדם נוטה אל המנוחה והשביתה
,השק הדובעב אוה דבועה רדגש – הדובע הכירצ המדאהו ,הכאלממ
שמשועבד אליה יום ולילה – בכל זאת צריך האדם להשקיף על התכלית,
שעל-ידי כך ישבע לחם, וטוב לו לסבול עול העבודה משיסבול צער רעב.

ז. סנהדרין כט, א


(אמרי אינשי:) שב שני הווה כפנא (שבע שנים היה רעב), ואבבא אומנא
לא חליף ("ועל פתח מי שיודע אומנות ובעל מלאכה לא עבר הרעב" –
.(י"שר

ח. תוספתא, קידושין א, ט


רבן גמליאל אומר: כל שיש בידו אומנות, למה הוא דומה? לכרך שמוקף
גדר ולחריץ שהוא מוקף סייג. וכל שאין בידו אומנות, למה הוא דומה?
לכרך שאין מוקף גדר ולחריץ שאין מוקף סייג.

פירוש "מנחת בכורים":

סייג הוא גדר סביב החריץ, והכרם משתמר, שלא יגנבו הפרות ממנו,
והחריץ משומר, לבל ייפול האדם לתוכו. כן האיש המלומד באומנות
משומר שלא יחטא, ולא כן ההפך.

ב ,ב תובא .ט


רבן גמליאל, בנו של ר' יהודה הנשיא, אומר: יפה תלמוד תורה עם
דרך ארץ ("מלאכה או סחורה" – הרע"ב), שיגיעת שניהם משכחת עוון.

:הדובעה לש תונוש תולעמ לע רבודמ ט-ד תורוקמב .17
– היא מבטיחה לאדם פרנסה. _ _
– היא מעניקה לאדם כבוד. _ _
– היא מרחיקה את האדם מן החטא. _ _
– היא מועילה לבריאות הגוף. _ _
התאם לכל אחד מאותם המקורות את המעלה של העבודה הנלמדת _ _
.ונממ _ _

מקורות ו-ז מדברים על סוגים שונים של מקצועות. מה הם? מה, לדעתך, .18
היתרונות של כל אחד מהם? _ _

באר על פי מקור ח, כיצד מי שבידו אומנות מוגן יותר מן החטא ממי שאין בידו .19
.תונמוא _ _

י. ר' מאיר להמן, "מאיר נתיב" לאבות א, י


רוב האנשים מביטים על העבודה כעל עניין של עמל וטרחה, והאדם הפטור
מעבודה נראה להם כמאושר. כמה טיפשים הם האנשים האלה, האמונים
על השקפה כזאת! רק האדם העסוק בדבר מועיל באמת יכול להגיע לידי
סיפוק אמיתי בעומק לבו. בידור קל ותענוגים מרעישים ומעוררים מולידים
במהרה שביעה וסלידה. הם גורמים, שהרוח תהא ריקנית, הלב עני
ואביון, והגוף חלש. ההפך מזה הוא בעשייה מועילה: היא ממריצה תמיד
לפעילות חדשה, רעננה ומחזקת גוף, נפש ורוח.

מה מוסיף ר' מאיר להמן (מקור י) על המקורות הקודמים?.20

תוכרב 'סמב ושריפש ,ל"זח תקדצ תא חכוה ,הז קרפב ונדמלש המ לכ רואל .21
(דף ח, ע"א) את הפסוק "יגיע כפיך כי תאכל אשריך 'וטוב לך" (תהלים _ _
קכח, ב) כך: 'אשריך' – בעולם הזה, 'וטוב לך' – בעולם הבא." _ _


אמר רבי לוי: בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהריים ובארם נחור,
ראה אותם אוכלים ושותים ופוחזים (מתהוללים). אמר: הלוואי לא
יהיה לי חלק בארץ הזאת! וכיוון שהגיע לסולמה של צור, ראה אותם
עסוקים בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור. אמר: הלוואי
יהא חלקי בארץ הזאת! אמר לו הקב"ה: לזרעך אתן את הארץ הזאת.


(ח ,טל הבר תישארב)

האבה הנשמל רבעמ חזרה לתוכן "דיני עבודה"