|
אם יוליד איש מאה בנים, ושנים רבות יחיה, והיה ראוי להיות לו בני-בנים, ופעמים שנפשו .ג
לא תשבע מן הטובה שכולם ימותו בחייו, ואפילו קבורה לא היתה לו, שאין מי שיקברנו.
(ג קוספ) שפנה ותוא אב לבהב רשא רמולכ "רשא" ומכ אוה הז "יכ" :אב לבהב יכ .ד
נחת לזה הנפל, מזה שהוליד כל אלו הבנים..ה
ואילו חייה האדם אלף שנים פעמים, ופעמים שטובה לא ראה כל ימי חייו, ומה הועילו .ו
: כך את זה שלא ראה טובה כל לו כל אלו השנים שחייה הלא אל מקום אחד הכל הולך
.וימי
ועכשיו דיבר על ג' מיני עושר: תחלה אמר: (ו-א) יש רעה אשר ראיתי, וסיפור עושר הבנים (ו-ג)
אם יוליד איש מאה וגונה כמו כן עליו, ואחר כן אמר (ו-ו) ואילו חייה אלף, וסיפור עושר
החיים, וגונה עליו.
,ונממ הנהיש רמולכ :כל עמל האדם הוא בשביל פיהו .ז
: בתמיהה? וזה מתחבר עם מה שאמר למעלה: (ו-ב) ולא ישליטנו וגם הנפש לא תמלא
האלוהים לאכול ממנו, וגינה על עושר הזהב; והואיל וכן הוא, מה יתרון יש לחכם שמתחכם
להשתדל ולטרוח ולהרויח, יותר מן הכסיל, שמתעצל ואינו טורח בשביל עצמו, ומה לו לעני
להיות יודע ונותן לבו ליצטער על ענייותו, ורוצה לילך נגד ורחוק מן החיים, שמבקש מיתתו
.וייחב
: יותר טוב הוא לאדם לראות ממנו בעיניו, מליהנות ממנו, ב"מיהה? טוב מראה עינים .ט
וזה גם הוא הבל ורעות רוח שלא להנות אדם מעמלו.
מה שהיה האדם כבר נקרא שמו, ונודע אשר הוא אדם, ולא יכול (יוכל) אדם לדין עם .י
הבורא שהוא תקיף ממנו, וגוזר עליו שלא להנות מממונו.
: כלומר: אם יש דברים הרבה שמרבים הבל, מה כי יש דברים הרבה שהם מרבים הבל .אי
יותר לאדם: מה יתרון יש מאותם הדברים לאדם שמשתדל ועמל בהם, אינו טוב לעמל בהם.
כי מי יודע מה טוב יהיה לו לאדם בחייו במספר ימי חיי הבלו, מאותו עמל שיעמל בו, .בי
ויעשם כצל: כלומר: יעביר ימי חיי הבלו באותו הטוב שהיה לו מעמלו,
אשר (מי) יגיד: כלומר ומי יגיד לאדם מה יהיה אחרי מותו, שהרי גם בנו לא יראה טובה ממנו.
|
