|
|
– המשך הפרק –

|
א |

|
.הלחנ איהשכ ,המכח הבוט :רחא רבד .הלחנ המע שישכ ,המכח הבוט
רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר:
יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ וכו'. :רחא רבד .השמ לש ותמכח הבוט ,המכח הבוט
:רחא רבד
זו חכמתו של בצלאל, שהנחיל ארון לישראל, ,המכח הבוט |
|
(שמות כ"ה) ועשו ארון.
|
| ,כ"חאו |
|
ואת המשכן תעשה.
|
|
,טובה חכמה עם נחלה ,יווה ,לאלצב לש המכח הבוט שהנחיל ארון לישראל. עם נחלה, :רחא רבד ,עשוהי לש ,המכח הבוט
.שמשה יאורל רתויו
:רחא רבד .תובא תוכז המע שיש ,המכח הבוט
ר' אחא בשם ר' תנחום:
למד אדם ולימד, ושמר, ועשה, והיתה ספיקא בידו,
:רמא אנוה 'ר
עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות צל וחופה,
כי בצל החכמה בצל הכסף.
|
|
(ישעיה כ"ו) חכי כמעט רגע עד יעבור זעם. :ביתכד
|
|
?יב תילפא המלו :ול רמא ח"ו לא אפלית בך, אלא את מן ממונך, :ול רמא ואנא מן אורייתי.
כי בצל החכמה בצל הכסף.:ביתכד
ולמה יתבת בין מלכא למלכתא?:היל רמא דהכין כתיב בסיפריה דבן סירא, :היל רמא סלסלה ותרוממך ובין נגידים תושיבך. חמית מן מה אנא מוקיר לך!:היל רמא !יל ארקומ איה יתיירוא אלא ,ריקומ תא תיל :היל רמא |
|
סלסלה ותרוממך.:ביתכד
|
|
מזגין ליה כסא דיבריך.אמר לון: מה איבריך נימר ברוך שאכל ינאי משלו?!:רמא את כדון את בקשיותך, לא שמעית מן יומא ינאי בברכתא!:ול רמא !יתלכא אלו ברוך שאכלנו ?רמימל יל תיא המו :רמא .ולשמ ונלכאש להו אייתי ליה דייכול. מן דאכל אמר: :רמא
אמר ר' יוחנן:
וחלוקין חביריו על שמעון בן שטח.
ר' אבין אמר:
.היינשה לע
:רמא הימרי 'רו
.הנושארה לע
ר' יעקב בר אחא בשם ר' איסי אמר:
לעולם אין מזמנין עליו עד שיאכל כזית דגן. ג' בליוטין היו בירושלים, בן ציצית הכסת, שמע ר' יוחנן בן זכאי אמר: ווי, אזלין ואמרון לבן בטיח, חביבך, אמר ווי, ווי.
ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה.
ומעשה בר' יוחנן שאחזו בולמוס והלך לאימוניס, .אפרתנו הנאת לש החרזמל ול בשיו ר' יוסי בר יאסין הוה אתי באלפא, ואתי מן טרסים, טליא אנא צריך למיחת.:היל רמאו
ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה.
קרעו ,אתוכלמל יעבתמ הוה ריאמ 'ר עבר על חנותא דארמיין,
ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה.
רבי הוה דמיך בציפורין, ואמרין ציפוראי: כל דאתא ואמר, דמך רבי אנן קטלין ליה.
ר' נחמיה בשם ר' מנא:
מעשה נסים נעשו, באותו היום ערב שבת היה,
א
|

|
בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, :ול רמאו וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך. ולא עוד שאת גורם מיתה לאותו צדיק. |
|
?המוד רבדה המל וניבר השמ לשמ
לאשה עוברה שהיתה חבושה בבית האסורים, ילדה שם בן, גדלה שם ומתה שם. לימים עבר המלך על פתח האסורים, כשהמלך עובר התחיל אותו הבן צווח ואומר: אדני המלך! כאן נולדתי! כאן גדלתי! באיזה חטא אני נתון כאן איני יודע? בחטא של אמך. :ול רמא |
| כך במשה. |
|
כמו שכתוב: הן האדם היה כאחד.
כתיב: הן קרבו ימיך למות. |
|
א
|

|
אם נזדמן לך יום טוב, תהא עושה אותו מיד, ראה איך לעשות תשובה, שתנצל מדינה של גיהנם.וביום רעה ראה,
אמר רבי יודן בשם ר' אלעזר:
שלשה דברים מבטלין גזירות רעות. |
|
הדא הוא דכתיב: (ד"ה ב' ז') ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם,
ויתפללו ויבקשו פני, וישובו מדרכיהם הרעים, ואני אשמע מן השמים ואסלח לחטאתם, וארפא את ארצם. |
|
.הלפת וז ,וללפתיו .הקדצ וז ינפ ושקביו (תהלים י"ז) אני בצדק אחזה פניך. האי מאן דאמר: .הבושת וז וישובו מדרכיהם הרעים ואחר כך, |
|
ואני אשמע מן השמים וגו'
|
|
:רמא אנמ 'ר
אף התענית. |
|
דכתיב (שם כ') יענך ה' ביום צרה.
|
|
?המל
גם את זה לעומת זה עשה האלהים.
ב
ר' תנחום בר חייא פתר קרייא בעניים ובעשירים. ביום טובתו של חברך שמח עמו,
ג
.הרותב איירק רתפ אחא יבר ,חמשת התחמשב
ר' יוחנן אמר:
.לתוכ
ורבנן אמרי:
שתיהן שוות, כדי שיהיו מציצות זו מזו.
איירק רתפ יול 'ר
בימים טובים שנתתי לך תהא שמח |
|
הדא הוא דכתיב: (במדבר כ"ט) ביום השמיני עצרת.
|
|
א
|

|
שאלו את שמואל הקטן: .וקדצב דבוא קידצ שי ביתכד והמ
שנאמר יש צדיק אובד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו.
|
|
שנאמר (משלי י"א) במות אדם רשע תאבד תקוה.
|
|
לכת אחת ליסטין, שהיתה חבושה בבית האסורין,
חתר אחד מהן חתירה אחת, וברחו כולן. נשתייר שם אחד מהן ולא ברח, כיון שבא השלטון, התחיל לחבטו במקל. !אלזמ עימטו אדג שיב :ול רמא חתירתא קומך, לא הות עריק?! |
|
כך לעתיד לבא, הקדוש ברוך הוא אומר לרשעים: התשובה לפניכם, ולא שבתם?! אלא, |
|
(איוב י"א) ועיני רשעים תכלינה.
|
|
ומפני שלשה דברים, אמר ר' יאשיה, הקדוש ברוך הוא מאריך פנים עם הרשעים בעולם הזה.
א
|

|
יותר מבוראך, מדבר בשאול. ,הברה קידצ יהת לא |
|
.'וגו קלמע ריע דע לואש אביו (ו"ט 'א לאומש) ביתכד
|
|
:רמוא היינב 'רו אנוה 'ר
התחיל מדיין הוא כנגד בוראו ואמר: כך אמר הקדוש ברוך הוא:
ורבנן אמרי:
התחיל מדיין כנגד עגלה ערופה ואומר: |
|
אמר הכתוב: (דברים כ"א) וערפו שם את העגלה בנחל.
|
|
.תפרענ איהו גרוה אוה אם אדם חטא, בהמה מה חטאה?! .הברה קידצ יהת לא :הרמאו לוק תב תאצי
רבי שמעון בן לקיש אומר:
כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי, |
|
שנאמר (שמואל א' כ"ב) ואת נוב עיר הכהנים הכה לפי חרב.
|
|
!?קלמע לש וערזכ בונ אהת אלו
ורבנן אמרין:
כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי, |
|
שנאמר (שם י"א) וימת שאול ושלשת בניו.
|
|
א
|

|
:היכרב יבר רמא
,ירש [טעמ=] רחביצו |
|
:םוגרת
?עישרהל רתומ טעמו – שלא תאמר מי שה' כועס עליו – ימשיך כרצונו, כי בין כך הוא בכעס. |
|
א
|

|
.ארקמ הז .הנשמ הז וגם מזה אל תנח ידך,
כי ירא אלהים יצא את כולם.
כגון: רבי אבהו דקיסרין.
א
|

|
זה הקדוש ברוך הוא. |
|
שנאמר (איוב ט') חכם לבב ואמיץ כח.
|
|
מעשרה שליטים אשר היו בעיר,
מעשרה מאמרות, שנברא בהן העולם. :רחא רבד החכמה תעוז לחכם,
מעשרה שליטים אשר היו בעיר,
|
|
הוושט למזון,
,לוקל הנק ,המחל דבכ ,האנקל הרמ הריאה מששתן, המסס לטחון, ,קוחשל לוחט ,תוצעוי תוילכ לב מבין, לשון גומר. |
|
ב
:רחא רבד .חנ הז החכמה תעוז לחכם,
מעשרה שליטים אשר היו בעיר,
:רחא רבד זה אברהם. החכמה תעוז לחכם, |
|
שנאמר (בראשית ט"ו) ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית.
|
|
:רחא רבד .בקעי הז החכמה תעוז לחכם, |
|
שנאמר (שם מ"ב) וירא יעקב כי יש שבר במצרים היה יודע שברו במצרים.
|
|
ג
:רחא רבד .השמ הז החכמה תעוז לחכם, |
|
מן פומא לוושטא,
ומן וושטא להמסיסא, ,אתביקל אסיסמהמו ,אכמוטסיאל אתביקמו ,אניטק אכורכל אכמוטסיאמו ,אסכ תיבל אניטק אכורכמו ,איעמ תנבל אסכ תיבמו ,איבע אכורכל איעמ תנבמו ,אביד ינסל איבע אכורכמו ,אכורטפל אביד ינסמו ,אתקזיעל אכורטפמו .ארבל אתקזיעמו |
| ומכולן לא נצרך משה, לא להכניס ולא להוציא, |
|
שנאמר (שמות ל"ד) ויהי שם עם ה'
|
|
:רחא רבד .לארשי ולא החכמה תעוז לחכם, |
|
הוושט למזון,
,לוקל הנק ,המחל דבכ ,האנקל הרמ הריאה מששתן, המסס לטחון, ,קוחשל לוחט ,תוצעוי תוילכ לב מבין, לשון גומר. |
|
ד :רחא רבד .דוד הז החכמה תעוז לחכם, |
|
אדם הראשון,
,םהרבאו ,השמו ,דודו .המלשו |
|
על אילין חמשה לא איתפלגין. אילין חמשה אחרנייתא, מאן אינון?
רב ור' יוחנן רב אמר:
|
|
,ףסא
,ןמיה ,ןותודיו ,דחא חרק ינב השלשו .ארזעו |
|
ור' יוחנן אמר:
הוא אסף דהכא, הוא אסף דתמן, על דעת רב אסף אחר הוא, |
|
שנאמר (ד"ה א' כ"ה) על יד אסף הנבא על ידי המלך.
|
|
רב ור' יוחנן,
:רמא בר לידותון ממש.
ר' יוחנן אמר:
לידותון הנבא על הדתין ועל הדינין,
ר' הונא בשם ר' אחא:
אף על פי שעשרה בני אדם אמרו ספר תהלים, ?המוד רבדה המל לשמ ולשמ |
|
לחבורה של אנשים המבקשת לומר הימנון למלך,
כלכם נעימים, כלכם חסידים, אמר להם המלך: כולכם משובחין, לומר הימנון לפני, אלא איש פלוני יאמר על ידי כלכם. .ברע ולוקש ?המל |
|
כך, בשעה שבקשו עשרה צדיקים לומר ספר תהלים, כלכם נעימים וחסידים ומשובחין, אמר להם הקדוש ברוך הוא: לומר הימנון לפני, אלא דוד יאמר על ידי כלכם. .ברע ולוקש ?המל |
|
הדא הוא דכתיב: (שמואל ב' כ"ג) ונעים זמירות ישראל.
|









