ז השרפ

.הלחנ המע שישכ ,המכח הבוט

דתנינן תמן באבות,

יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ וכו'.

.השמ לש ותמכח הבוט ,המכח הבוט

(משלי ל') עיר גבורים עלה חכם. :רמאנש

.לארשיל ותרות ליחנהש עם נחלה,

זו חכמתו של בצלאל, שהנחיל ארון לישראל, ,המכח הבוט

ובשעה שאמר לו משה: עשה ארון וכלים ומשכן,
משה רבינו, מביאין את הכלים ומעמידין אותם באויר?! :לאלצב ול רמא

בתחלה יעשה המשכן, ואחר כך יעשה הארון.
?הלחתב תעדיו בשוי תייה לא לצב אמש :השמ ול רמא

,עשוהי לש ,המכח הבוט

שהנחיל את הארץ, עם נחלה,

.תובא תוכז המע שיש ,המכח הבוט

.ול הריאמו תדמוע ויתובא תוכזש ירשא

למד אדם ולימד, ושמר, ועשה, והיתה ספיקא בידו,
,רורא ללכב אוה ירה ,קיזחה אלו קיזחהל
אשר לא יקים את דברי תורה הזאת.
,ודיב אקיפס התיה אלו ,השע אלו ,רמש אל ,דמיל אלו דמל
להחזיק והחזיק, הרי הוא בכלל ברוך, אשר יקים,
כי כל ארור הוא מכלל ברוך.

עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות צל וחופה,
.הרות ילעב לצא ,תוצמ ילעבל
?אמעט יאמ

שלש מאות נזירין עלו להקריב תשע מאות קורבנין,
בימי שמעון בן שטח. מאה וחמשים מצא להם פתח,
ומאה וחמשים לא מצא להם פתח.
סליק שמעון בן שטח לגבי ינאי מלכא.
שלש מאות נזירין סלקין בעיין למקרבא, :היל רמא

תשע מאות קורבנין ולית להון,
אלא הב את פלגא מן דידך,
ואנא פלגא מן דידי ויזלון ויקרבון.
יהב להון ינאי פלגא ואזלון וקרבון.
אתון אמרין לישן דביש, לינאי מלכא על שמעון בן שטח,
תהוי ידיע, כל מה דאקריבינון מן דידך הוה, אמרין לינאי מלכא:

ברם שמעון בן שטח לא יהב כלום מן דידיה.
שמעיניה וכעס על שמעון בן שטח,
ושמע שמעון בן שטח וערק.
בתר יומין הוו תמן בר נש רברבין מן מלכותא דפרס,
הוון יתבין על פתוריה דינאי מלכא מן דאכלין,
מרי מלכא נהירין אנן, דהוה הכא חד סב, והוהאמרין לינאי:

אמר לן מילי דאוריתא.
!יתייאו יחלש ,יאניד היתתניא :היתחא ותמלשל רמא

הב לי מילא, ושלח ליה עזקתך. :ול רמא

והוא אתי יהב לה מילא, ואתא מן דאתא,
יתיב ליה בין מלכא למלכתא.
?תקרע המל :ול רמא

שמעית דאת כעיס עלי, וצרת לי בגינך דלא תקטלנני, :ול רמא

וערקית. והדין קרייה קיימת,

ולמה יתבת בין מלכא למלכתא?:היל רמא

דהכין כתיב בסיפריה דבן סירא, :היל רמא

סלסלה ותרוממך ובין נגידים תושיבך.
חמית מן מה אנא מוקיר לך!:היל רמא

!יל ארקומ איה יתיירוא אלא ,ריקומ תא תיל :היל רמא

וחלוקין חביריו על שמעון בן שטח.

.היינשה לע

.הנושארה לע
ומחליפין שיטתיה דר' ירמיה תמן פשיטא ליה,
והכא צריכה ליה תמן פשיטא ליה כרבן שמעון בן גמליאל,
והכא צריכה ליה כרבנן,
דתני, עלה והסב וטבל עמהן, אע"פ שלא אכל עמהן כזית דגן,
מזמנין עליו.
דברי חכמים:

לעולם אין מזמנין עליו עד שיאכל כזית דגן.
תני, שנים שאכלו דגן ואחד שאכל חוץ מדגן,
מצטרף כמאן דתנינן כרבן שמעון בן גמליאל.

בן ציצית הכסת,
ונקדימון בן גוריון,
ובן כלבא שבוע.
וכל חד וחד היה יכול לספק ולפרנס למדינה עשר שנים,
והיה שם בן בטיח, בן אחותו של ר' יוחנן בן זכאי,
והיה ממונה על האוצרות ראש קסרין שבירושלים,
ועמד ושרף את האוצרות.

אזלין ואמרון לבן בטיח, חביבך, אמר ווי, ווי.
.היתיתייאו חלש
?יוו תרמא תא המל :ול רמא

,תירמא הו אלא ,יוו תירמא אל :ול רמא

שכל זמן שהאוצרות יקרין קיימין,
לא יהבין גרמיהון למעבד קרבא.
בין ווי לוה נמלט רבי יוחנן וקרון עליה:

.אפרתנו הנאת לש החרזמל ול בשיו
הדא מנא לך?אמרין ליה:

מן דוד. אמר לון:

.הלבד חלפ ול ונתיו ('ל 'א לאומש) :ביתכד

ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה.וקרון עליה:

טליא אנא צריך למיחת.:היל רמאו

אתנכס אמיד אמיל תוחית אל :היל רמא

.עמש תאירק ירקימל אנא יעב :ול רמא

!ירק :ול רמא

.לכימל אנא יעב :ול רמא

אכול, כיון דאתון ללמן, :ול רמא

:הילע ארקו ,לובטתש דע התא רוסא :ול רמא

עבר על חנותא דארמיין,
ואשכח יתהון, יתיבין אכלון מן ההוא מינא. חמון יתיה,
.אוה אוה תיל ,אוה אוה :ןירמא

אם הוא הוא, אנן כרזין ליה אין, :ןירמא

אתי אכיל עמן.
,ריזחד המדב היתועבצא אדח עבצ הוהו
.אה קתמו אה שמט ,הימופב ירחוא היתועבצא בהיו
דין לדין, אילו הוה ר' מאיר, לא הוה עביד כן, :ןירמא

:הילע ארקו קרעו הינוקבש

ואמרין ציפוראי: כל דאתא ואמר, דמך רבי אנן קטלין ליה.
אזל בר קפרא ועלל בכוותא, ואדיק ליה, ורישיה מיכרך, ומניה בזיעין,
,ינועמש ינועמש ,היעדי ינב וניחא :רמא

אראלים ומצוקים אחזו ידן בלוחות הברית,
גברה ידן של אראלים וחטפו את הלוחות.
דמך רבי? אמרין ליה:

אתון אמריתון, אנא לא אמינא ולמה לא אמר? :והל רמאו

.ליסכ אוה הבד איצומו ('י ילשמ) ביתכד
קרעון מניהון, עד דאזל קליה דקריעה, עד גופתתא מהלך שלשה מילין,
ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. :הילע ארקו

מעשה נסים נעשו, באותו היום ערב שבת היה,
ואיתכנשין כל קרייתא להספידא דרבי,
אשרוניה בתמני עשר כנישתא, ואובלוניה לבית שערים,
ותלא לון יומא עד דמטא, כל חד וחד מישראל לביתו,
ומדליק לו את הנר וצולה לו דג וממלא לו חבית מים,
עד שעשה האחרון שבהן, שקעה החמה וקרא הגבר, שרון מצוקין,
ווי דחללינן שבתא! :ןירמא

:הרמאו לוק תב התצי

,יבר לש ודפסהב לצעתנ אלש ימ לכ
מזומן לחיי העולם הבא.
בר מן קצרה דהוה תמן ולא אתא,
כיון דשמע כן, סלק וטלק גרמיה מן איגרא ונפל ומת.
:הרמאו לוק תב התצי

אף לאגרא קצרא, מזומן לחיי העולם הבא.

שלשה דברים מבטלין גזירות רעות.
ואלו הן: תפלה וצדקה ותשובה ושלשתן בפסוק אחד.

אף התענית.

ביום טובתו של חברך שמח עמו,
ראה היאך לפרנס את העניים, וביום רעה ראה

שתקבל עליהם שכר.
כך היה ר' תנחום עושה.
אם היה למוד ליקח ליטרא של בשר,
היה לוקח שתים, אחד חלקו ואחד לעניים.
שתים אגודות של ירק, אחת לו ואחת לעניים.
אלו עניים ועשירים, גם את זה לעומת זה,

.ולאב ולא וכזיש ידכ

,חמשת התחמשב
תהיה מן הרואים שכתוב בהם: וביום רעה ראה,

(ישעיה ס"ו) ויצאו וראו בפגרי האנשים.
ולא מן הנראים, שכתוב בהם:
(שם) כי תולעתם לא תמות.
זה גיהנם וגן עדן, גם את זה לעומת זה,

כמה ביניהם? טפח.

.לתוכ

שתיהן שוות, כדי שיהיו מציצות זו מזו.

בימים טובים שנתתי לך תהא שמח
ומשמח להקדוש ברוך הוא בקרבנות.
אם תבא שנה בלא בצורת, נפק לכרמך חמי וחדי, חמי את לזיתך וחדי.
לא בראתי פרקליט טוב לגשמים, כיום שמיני עצרת. אמר הקדוש ברוך הוא:

.וקדצב דבוא קידצ שי ביתכד והמ
גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, אמר להם:

.טיימ ידיל אבל דיתע קידצהש
.ונקלסא ,וקדצב אוהש דע אמר הקדוש ברוך הוא:

כל זמן שאדם חי, הקדוש ברוך הוא מצפה לו לתשובה.
.ותוקת הדבא ,תמ

הקדוש ברוך הוא מאריך פנים עם הרשעים בעולם הזה.
,הבושת ושעי אמש

שישלם להם הקדוש ברוך הוא שכרן בעולם הזה, ,תוצמ ושעי וא

. שכן מצינו, או שמא, יצאו מהן בנים צדיקים

האריך פנים לאחז ויצא ממנו חזקיה,
עם אמון יצא ממנו יאשיהו,
.יכדרמ ונממ אצי יעמש

התחיל מדיין הוא כנגד בוראו ואמר: כך אמר הקדוש ברוך הוא:
לך והכית את עמלק!
אם אנשים חטאו, הנשים מה חטאו? והטף מה חטאו?
?ואטח המ רומחו רושו רקבהו
יותר מבוראך. ,הברה קידצ יהת לא :הרמאו לוק תב תאצי

התחיל מדיין כנגד עגלה ערופה ואומר:

כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי,
סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן.
ומניין שנעשה אכזרי במקום רחמן?

כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי,
סוף שמדת הדין פוגעת בו.

,ירש [טעמ=] רחביצו
אלא דלא תימר מן דהדה בחמה, כלה בחמה.

כגון: רבי אבהו דקיסרין.

מעשרה מאמרות, שנברא בהן העולם.

החכמה תעוז לחכם,

זה אדם הראשון.
דכתיב (יחזקאל כ"ח) אתה חותם תכנית.

אלו עשרה דברים, שמשמשין את הנפש.
ואלו הן:

.חנ הז החכמה תעוז לחכם,

מעשרה דורות שמאדם ועד נח,
שמכולן לא נדבר אלא עמו.

זה אברהם. החכמה תעוז לחכם,

מעשרה דורות מנח ועד אברהם, מעשרה שליטים,

לא בחר הקדוש ברוך הוא מכולן, ולא כרת עמהם ברית אלא עמו.

.בקעי הז החכמה תעוז לחכם,

מעשרת שבטים שירדו למצרים, מעשרה שליטים,

ועלו ולא ידעו שיוסף קיים, ויעקב היה יודע.

.השמ הז החכמה תעוז לחכם,

מעשרה דברים שמשמשין את הגוף, מעשרה שליטים,

שכבשן משה. ואלו הן:

.לארשי ולא החכמה תעוז לחכם,

שנאמר (דברים ד') רק עם חכם ונבון.
שמשמשין את הנפש ואלו הן: מעשרה שליטים,

.דוד הז החכמה תעוז לחכם,

מעשרה זקנים שאמרו בספר תהלים, מעשרה שליטים,

ואלו הן:

הוא אסף דהכא, הוא אסף דתמן,
אלא על ידי שהיה בן תורה, זכה לומר שירה עם אחיו,
.ומצע ינפב הריש רמול הכזו

על דעת רב אסף אחר הוא,

לידותון ממש.

לידותון הנבא על הדתין ועל הדינין,
.לארשי לעו וילע ורבעש

אף על פי שעשרה בני אדם אמרו ספר תהלים,
מכלהון לא נאמר על שמותם, אלא על ידי דוד מלך ישראל.

?המוד רבדה המל לשמ ולשמ