ז השרפ

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע


– המשך הפרק –


א
[כ] כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא


אמר ר' יודן:
וכי יש אדם צדיק וחוטא?!
,הקדצ יקלחמו הקדצ יאבג ולא ,אלא
שראוי, שלא כראוי, ושלא כראוי נותנין כראוי,
היך כמאן דאמר: ,אטחי אלו

(שופטים ט') קולע באבן אל השערה ולא יחטיא.

א


המכחב יתיסנ הז לכ [ג"כ]


כתיב: (מלכים א' ד') ויתן אלהים חכמה לשלמה, ותבונה הרבה מאוד, ורוחב לב כחול
אשר על שפת הים.

רבנן ור' לוי,
רבנן אמרי:

?לוחכ והמ ,לוחכ

ניתן לו חכמה כנגד כל ישראל.

:רמא יול 'רו

מה החול הזה גדר לים.
כך היתה חכמה גדר לשלמה.

:רמא [לשמ=] אלתמ
?תינק המ תרסח תעד
?תרסח המ תינק תעד

כתיב (שם) ותרב חכמת שלמה, מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים.

ומה היתה חכמתן של בני קדם?
שהיו יודעין במזל וקוסמין בעופות ובקיאין בטייר.

אמר רבן שמעון בן גמליאל:

בשלשה דברים אני משבח את בני המזרח:

שאין נושקין בפה, אלא ביד,
ואין נושכין בפה, אלא חותכים בסכין,
ואין נוטלין עצה אלא במקום מרווח,
שאין יועצין אלא בשדה.

מה היתה חכמתן של מצרים?

,שדקמה תיב תונבל המלש שקבש העשב אצומ תא
:רמאו הכנ הערפ לצא חלש
שלח לי אומנים בשכרן, שאני רוצה לבנות בית המקדש!
?השע המ
כנס כל אסטרולוגין שלו,
וצפו וראו בני אדם שהן עתידין למות באותה שנה,
ושלחן לו. וכיון שבאו אצל שלמה צפה ברוח הקדש,
שהם עתידין למות באותה שנה, ונתן להם תכריכין,
ושלחן לו ואמר לו:
אם לא היה לך תכריכין לצורך מתיך אלו,
הרי הם ותכריכיהון, קום קבור אותם.

ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול
ויהי שמו בכל הגוים סביב:


– מאדם הראשון. ויחכם מכל האדם

מה היתה חכמתו של אדם הראשון?

את מוצא, כשביקש הקדוש ברוך הוא לבראת את אדם הראשון,
נמלך במלאכי השרת, ואמר להם: נעשה אדם!
רבונו של עולם, (תהלים ח') מה אנוש כי תזכרנו?:וינפל ורמא

אדם שאני רוצה לבראתו, חכמתו מרובה משלכם.אמר להם:

?השע המ

כנס כל בהמה חיה ועוף והעמידן לפניהם,
קראו להם שמות! ואמר להם:

עמדו ולא ידעו. הלך אצל אדם,
מה שמותן של אלו?:ול רמא

רבון העולמים, לזה נאה לקרותו שור, :רמא

,רשנ הזלו ,למג הזלו ,סוס הזלו ,ירא הזלו
וכן לכולן.
אתה, מה שמך?:ול רמאו

אדם, מפני שנבראתי מן האדמה.:וינפל רמא

?ימש המ ינאו –
אדני. מפני מה שאתה אדון על בריותיך. :וינפל רמא

.ימש אוה 'ה ינא (ב"מ היעשי) :ביתכד אוה אדה

הוא שמי שקרא לי אדם הראשון,
הוא שמי שהתניתי ביני לבין עצמי,
הוא שמי שהתניתי ביני לבין בריותי, ובין מלאכי השרת.

זה אברהם. מאיתן האזרחי,

דכתיב (תהלים פ"ט) משכיל לאיתן האזרחי.

.השמ הז ,ןמיהו

שנאמר (במדבר י"ב) בכל ביתי נאמן הוא.

זה יוסף ,לכלכו

דכתיב (בראשית מ"ז) ויכלכל יוסף.

כלום עבד זה מלך עלינו?! אמרו מצרים:

אלא בחכמתו, נטלו שבעים פיתקין והיו משליכין לפניו,
,ונושלב דחאו דחא לכ ארוק היהו
ולא עוד, אלא שהיה מדבר בלשון הקדש,
שלא היו יודעין ומכירין בו ואינן יכולין לשמוע בו.

(תהלים פ"א) עדות ביהוסף שמו. וכן הוא אומר:

.העד ולוכש ,רבדמה רוד הז ,עדרדו

.לארשי ולא ,לוחמ ינב

שמחל להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל.

ב

(מלכים א' ה') וידבר שלשת אלפים משל.

:ינמחנ רב לאומש יבר רמא

,המלש אבנתנש וניצמ אלו ארקמה לכ לע ונרזח
אלא קרוב לשמונה מאות פסוקים, ואת אמרת שלשת אלפים?!
,המלש אבנתנש קוספו קוספ לכש דמלמ ,אלא
יש בו שנים ושלשה טעמים.

ורבנן אמרי:

על כל פסוק ופסוק שלשה אלפים משל,
ואלף וחמשה טעמים על כל משל ומשל.

דכתיב (מלכים א' ה ) ויהי שירו שיורו של משל חמשה ואלף.

ג

(מלכים א' יג) וידבר על העצים.

וכי אפשר לאדם לדבר על העצים?!

אלא, אמר שלמה: מפני מה מצורע זה, מטהר בגבוה שבגבוהים ובנמוך שבנמוכין,
בעץ ארז ואזוב?
אלא על ידי שאדם מגביה את עצמו כארז,
.תערצב הקול אוה
וכשהוא ממעט את עצמו ומשפילו כאזוב שהוא נמוך, סופו להתרפאות.
וכן מפני מה בהמה ניתרת בשני סימנין,
ועוף ניתר בסימן אחד?
אלא, מפני שהבהמה נבראת מן היבשה, ועוף מן הים.
שכן אמר בר קפרא: עוף מרקק נברא.

רבי אבין בשם רבי שמואל קפודקיא אמר:

דרגלוי דתרנגולתא דמיין לחספניתא דנונא,
:רמא שמרה לעו
מפני מה שמונה שרצים שבתורה,
הצדן והחובל בהם בשבת, חייב?
ושאר כל השרצים, שקצים ורמשים, פטור?
מפני שיש להם עורות.
ועל הדגים אמר:
מפני מה כל בהמה חיה ועוף טעונין שחיטה,
ודגים אינם טעונין שחיטה?

(במדבר י"א) הצאן ובקר ישחט. אלא, מהדין קרא:

ובדגים אין כתיב אלא אסיפה.

רוצב אירובג רפכ שיא בקעי הרוה

על הדגים שטעונים שחיטה.

.היניתייאו חלש יגח יבר עמש

מה הן הורית?:ול רמא

מן הן. :היל רמא

דכתיב (בראשית ג') ישרצו המים וגו'.

מה עוף טעון שחיטה, אף דגים טעונין שחיטה!
.יקליד היניעברא :רמא

בר נש דאמר מילתא מן אורייתא ילקי! :רמא

!תואבט התירוה אל :ול רמא

מן הן? :ול רמא

מן הכא, :ול רמא

הצאן ובקר ישחט להם וגו'.

!הפיסאב יאהו הטיחשב יאה
חבוט חבטך, דהוא טבא בקלטא.:רמא

ד

,רוצב אירובג רפכ שיא בקעי הרוה

.תבשב לומינ אוהש תירכנ לש הנב לע

:יגח יבר עמש

.היניתייאו חלש
מן הן הוריתה? :ול רמא

מן הן. :ול רמא

דכתיב (במדבר א') ויתילדו על משפחותם.
וכתיב (בראשית י"ז) יליד בית ומקנת כסף.

.יקליד היניעברא :רמא

!?יקלי אתיירואד אתלימ רמאד שנ רבו :ול רמא

.תואבט תירוה אל :רמא

מן הן? רביע ואת שמע! :ול רמא

אם אתא לך בר עממיא לגבך, :ול רמא

,ידוהי אדבעתימל יעב אנא רמאו
,אתבשד אמויב היתי רזגימל תנמ לע
או ביומא דכיפורי, מחללין עליו או לא?
הוי אומר: אין מחללין, לפי שאין מחללין שבת ויוה"כ,
.תילארשי לשו דבלב לארשי לש הנב לע ,אלא
מן הן? :ול רמא

!יעיבר :ול רמא

(עזרא י') להוציא כל נשים והנולד מהם.

מן הקבלה את מלקני?:היל רמא

דכתיב (שם) וכתורה יעשה :היל רמא

?הרות וזיאמ :ול רמא

(דברים ז') ולא תתחתן בם. :רמאד

למה? כי יסיר את בנך. בנך הבא מישראלית קרוי בנך,
ואין בנך הבא מן הגויה ומן השפחה קרוי בנך,
.הנב אלא
חבוט חבטך, דהוא טבא בקלטא.:ול רמא

,יתשפשפו יתדמע הלא לכ לע :המלש רמא

,יתרקח המודא הרפ לש השרפו
כיון שהייתי יגע בה ודורש וחוקר בה,

.ינממ הקוחר איהו המכחא יתרמא


א


.'וגו השאה תא תוממ רמ ינא אצומו [ו"כ]


רבנן אמרי:

על ידי שהיא תובעת בידו דברים שאינו יכול לעמוד בהן,
סוף שהיא ממיתה אותו מיתה מרה.
עובדא הוה בחד בר נש, דהוה ליה מגיר ליסטים,
והוה נפיק ומקפח בליליא, וזיין בניה ובנתיה ביממא.
,שנ רב אוההד היתתנא :היל הרמא

מה ביש גדא דההיא איתתא, דאידבקת לך!
לית את חמי בנוי דפלן מגרן היך אכלון ושתון?!:היל הרמא

?דיבע והיא המ דיבעא יעב תא :הל רמא

?היב תיא המו :ול רמא

.הימיע ליזא אנאד ,ימע היסייפ ליזייא :ול רמא

אזלון ופייסוניה, ונסב יתיה עימיה, נפק בההוא ליליא,
נפק ליסטאה ותקין תזקיטא בתריהון,
דין דהוה חכים שביליא, ערק ואישתיזב.
ודין לא הוה חכים שביליא,
איתצייד ואיצטלב, וקרון עלוי:

"לקיש לסטים בכיר לצלובים".

ב

שלשה דברים קשין לגוף:

מכת הלב קשה לגוף,
מכת חולי מעים קשה לגוף ממכת הלב.
וחסרון כיס קשה מכולן.

:הדוהי יבר רמא

ארבעה עשר דברים קשין זה מזה,
וכולן מתגאין זה מזה.

תהום קשה והארץ מתגאה עליו,
.הילע שובכ אוהש
הארץ קשה וההרים קשין מתגאין עליה.
,וילע האגתמ לזרבהו השק רהה
.ותעפעפמ שאהו ,השק לזרב ורבושו
האש קשה והמים מתגאין ומכבין אותה.
המים קשים, עננים סובלין אותן.
עננים קשין, הרוח מפזרתן.
.וב דמועו האגתמ לתוכהו השק חורה
כותל קשה, אדם מתגאה וסותרו.
אדם קשה וצרה מחלחלתו.
צרה קשה והיין מתגאה ומשכחה.
יין קשה והשינה מפיגתו.
.הלטלטמו האגתמ ילוחו השק הניש
חולי קשה ומלאך המות מתגאה ונוטל את נפשו.
ואשה רעה, קשה מכולן.

ג

אשר היא מצודים וחרמים.


שהיא צדה בים וביבשה.


אסורים ידיה.


:רזעלא יבר רמא

אסורים ידיה, הב בתכש ילוליא
היתה אוחזת באדם בשוק ואומרת:
.יל קקזהו אב
.תלשלשב הילעב הזחאש תכשונ הבלכל
אף על פי שהיא קשורה, אוחזה באדם בשוק בבגדיו.
אסורים ידיה,כך, אילולי שכתב בה,
היתה חוטפת באדם בשוק.

.ימע הבכש רמאל ודגבב והשפתתו (ט"ל תישארב) :ביתכ המ האר


טוב לפני האלהים ימלט ממנה,


זה יוסף.
.רפיטופ הז ,הב דכלי אטוחו

:רחא רבד

.סחנפ הז ,בוט

.ירמז הז ,אטוחו

:רחא רבד

.יטלפ הז ,בוט

זה אמנון.,אטוחו

ר' איסי דקיסרין:

.תונימב היירק רתפ
.רזעלא 'ר הז ,בוט

.אירובג רפכ שיא בקעי הז ,אטוחו

:רחא רבד

זה אלעזר בן דמא. ,בוט

.אמאס רפכ שיא בקעי הז ,אטוחו

:רחא רבד

זה חנניא בן אחי ר' יהושע .,בוט

אלו בני כפר נחום. ,אטוחו

:רחא רבד

זה יהודה בן נקוסא. ,בוט

אלו המינים. ,אטוחו

:רחא רבד

זה ר' נתן. ,בוט

.ודימלת הז ,אטוחו

:רחא רבד

.עשוהי יברו רזעילא 'ר הז ,בוט

.עשילא הז ,אטוחו

א


.תלהק הרמא יתאצמ הז האר [ז"כ]


ולהלן הוא אומר אמר קהלת.

:הימרי יבר רמא

.שדקה חור הז
פעמים משיח בלשון זכר,
ופעמים משיח בלשון נקבה.

אחת לאחת למצוא חשבון.


:קחצי יבר רמא

בנוהג שבעולם אדם נכשל בעבירה והוא חייב עליה מיתה לשמים,
?ול רפכתנ המב
,ותיחולצ הרבשנ ,ותלוגנרת הדבא ,ורוש תמ
נכשל באצבעו הקטנה ויצא ממנה טיפת דם,
.שפנה לככ שפנה תצקמ

אחת לאחת למצא חשבון. :רמאנש


חדא מערערא חדא והחשבון מתמצה.

כמה הוא מיצוי החשבון?

:רמא סחנפ 'ר

.תחא דע

א


יתאצמ אלו ישפנ השקב דוע רשא [ח"כ]


אדם אחד מאלף מצאתי

בנוהג שבעולם, אלף בני אדם נכנסין למקרא,
יוצאין מהן מאה למשנה.
יוצאין מהן עשרה לתלמוד,
יוצא מהם אחד להוראה.

הדא הוא דכתיב: אדם אחד מאלף מצאתי.

:רחא רבד

זה אברהם. ,םדא

.הרש וז ,יתאצמ אל הלא לכב השאו

:רחא רבד

זה עמרם. ,םדא

.דבכוי וז ,השאו

:רחא רבד

.השמ הז ,םדא

.רבדמה ישנ ולא ,השאו

:רחא רבד

זה משה, שבא לאלף דור. ,םדא

זו היא התורה, שנתנה לאלף דור. ,השאו

הדא הוא דכתיב: (תהלים ק"ה) דבר צוה לאלף דור.

מלמד שצפה הקדוש ברוך הוא בכל הקנקנים,
ולא מצא קנקן זפות מקנקנו של משה,
.הרותה תא לבקו ודי טשפש

א


[כ"ט] לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר.



ישר היה שנאמר: אשר עשה האלהים את האדם ישר.

וכתיב: (בראשית ג') הן האדם היה כאחד ממנו.

.תרשה יכאלממ דחאכ
וכיון שנעשו שנים, והמה בקשו חשבונות רבים.











           
חזרה לתוכן תושב
           
חזרה לתוכן תנ