|
|
– המשך הפרק –

|
א |

|
אמר ר' יודן: וכי יש אדם צדיק וחוטא?! ,הקדצ יקלחמו הקדצ יאבג ולא ,אלא שראוי, שלא כראוי, ושלא כראוי נותנין כראוי, היך כמאן דאמר: ,אטחי אלו |
|
(שופטים ט') קולע באבן אל השערה ולא יחטיא.
|
|
א
|

|
כתיב: (מלכים א' ד') ויתן אלהים חכמה לשלמה, ותבונה הרבה מאוד, ורוחב לב כחול
אשר על שפת הים. |
|
רבנן ור' לוי,
רבנן אמרי: ?לוחכ והמ ,לוחכ
:רמא יול 'רו
מה החול הזה גדר לים. |
|
:רמא [לשמ=] אלתמ
?תינק המ תרסח תעד ?תרסח המ תינק תעד |
|
כתיב (שם) ותרב חכמת שלמה, מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים.
|
|
ומה היתה חכמתן של בני קדם? שהיו יודעין במזל וקוסמין בעופות ובקיאין בטייר.
אמר רבן שמעון בן גמליאל:
בשלשה דברים אני משבח את בני המזרח: |
|
שאין נושקין בפה, אלא ביד,
ואין נושכין בפה, אלא חותכים בסכין, ואין נוטלין עצה אלא במקום מרווח, שאין יועצין אלא בשדה. |
|
מה היתה חכמתן של מצרים? ,שדקמה תיב תונבל המלש שקבש העשב אצומ תא |
|
ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול
ויהי שמו בכל הגוים סביב: |
|
– מאדם הראשון. ויחכם מכל האדם מה היתה חכמתו של אדם הראשון? את מוצא, כשביקש הקדוש ברוך הוא לבראת את אדם הראשון, ?השע המ כנס כל בהמה חיה ועוף והעמידן לפניהם, |
|
.ימש אוה 'ה ינא (ב"מ היעשי) :ביתכד אוה אדה
|
|
הוא שמי שקרא לי אדם הראשון, הוא שמי שהתניתי ביני לבין עצמי, הוא שמי שהתניתי ביני לבין בריותי, ובין מלאכי השרת. זה אברהם. מאיתן האזרחי, |
|
דכתיב (תהלים פ"ט) משכיל לאיתן האזרחי.
|
|
.השמ הז ,ןמיהו |
|
שנאמר (במדבר י"ב) בכל ביתי נאמן הוא.
|
|
זה יוסף ,לכלכו |
|
דכתיב (בראשית מ"ז) ויכלכל יוסף.
|
|
כלום עבד זה מלך עלינו?! אמרו מצרים: אלא בחכמתו, נטלו שבעים פיתקין והיו משליכין לפניו, ,ונושלב דחאו דחא לכ ארוק היהו ולא עוד, אלא שהיה מדבר בלשון הקדש, שלא היו יודעין ומכירין בו ואינן יכולין לשמוע בו. |
|
(תהלים פ"א) עדות ביהוסף שמו. וכן הוא אומר:
|
|
.העד ולוכש ,רבדמה רוד הז ,עדרדו .לארשי ולא ,לוחמ ינב שמחל להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל.
ב
|
|
(מלכים א' ה') וידבר שלשת אלפים משל.
|
|
:ינמחנ רב לאומש יבר רמא
,המלש אבנתנש וניצמ אלו ארקמה לכ לע ונרזח
ורבנן אמרי:
על כל פסוק ופסוק שלשה אלפים משל, |
|
דכתיב (מלכים א' ה ) ויהי שירו שיורו של משל חמשה ואלף.
|
|
ג
|
|
(מלכים א' יג) וידבר על העצים.
|
|
וכי אפשר לאדם לדבר על העצים?! אלא, אמר שלמה: מפני מה מצורע זה, מטהר בגבוה שבגבוהים ובנמוך שבנמוכין,
רבי אבין בשם רבי שמואל קפודקיא אמר:
דרגלוי דתרנגולתא דמיין לחספניתא דנונא, |
|
(במדבר י"א) הצאן ובקר ישחט. אלא, מהדין קרא:
|
|
ובדגים אין כתיב אלא אסיפה.
רוצב אירובג רפכ שיא בקעי הרוה על הדגים שטעונים שחיטה. .היניתייאו חלש יגח יבר עמש מה הן הורית?:ול רמא |
|
דכתיב (בראשית ג') ישרצו המים וגו'.
|
|
מה עוף טעון שחיטה, אף דגים טעונין שחיטה! .יקליד היניעברא :רמא בר נש דאמר מילתא מן אורייתא ילקי! :רמא !תואבט התירוה אל :ול רמא מן הן? :ול רמא מן הכא, :ול רמא |
|
הצאן ובקר ישחט להם וגו'.
|
|
!הפיסאב יאהו הטיחשב יאה חבוט חבטך, דהוא טבא בקלטא.:רמא
ד
,רוצב אירובג רפכ שיא בקעי הרוה .תבשב לומינ אוהש תירכנ לש הנב לע
:יגח יבר עמש
.היניתייאו חלש |
|
דכתיב (במדבר א') ויתילדו על משפחותם.
וכתיב (בראשית י"ז) יליד בית ומקנת כסף. |
|
.יקליד היניעברא :רמא !?יקלי אתיירואד אתלימ רמאד שנ רבו :ול רמא .תואבט תירוה אל :רמא מן הן? רביע ואת שמע! :ול רמא אם אתא לך בר עממיא לגבך, :ול רמא ,ידוהי אדבעתימל יעב אנא רמאו ,אתבשד אמויב היתי רזגימל תנמ לע או ביומא דכיפורי, מחללין עליו או לא? הוי אומר: אין מחללין, לפי שאין מחללין שבת ויוה"כ, .תילארשי לשו דבלב לארשי לש הנב לע ,אלא מן הן? :ול רמא !יעיבר :ול רמא |
|
(עזרא י') להוציא כל נשים והנולד מהם.
|
|
מן הקבלה את מלקני?:היל רמא |
|
דכתיב (שם) וכתורה יעשה :היל רמא
|
|
?הרות וזיאמ :ול רמא (דברים ז') ולא תתחתן בם. :רמאד למה? כי יסיר את בנך. בנך הבא מישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן הגויה ומן השפחה קרוי בנך, .הנב אלא חבוט חבטך, דהוא טבא בקלטא.:ול רמא ,יתשפשפו יתדמע הלא לכ לע :המלש רמא ,יתרקח המודא הרפ לש השרפו כיון שהייתי יגע בה ודורש וחוקר בה,
.ינממ הקוחר איהו המכחא יתרמא
א
|

|
רבנן אמרי:
על ידי שהיא תובעת בידו דברים שאינו יכול לעמוד בהן, |
|
"לקיש לסטים בכיר לצלובים".
|
|
ב
שלשה דברים קשין לגוף: מכת הלב קשה לגוף,
:הדוהי יבר רמא
ארבעה עשר דברים קשין זה מזה, |
|
תהום קשה והארץ מתגאה עליו,
.הילע שובכ אוהש הארץ קשה וההרים קשין מתגאין עליה. ,וילע האגתמ לזרבהו השק רהה .ותעפעפמ שאהו ,השק לזרב ורבושו האש קשה והמים מתגאין ומכבין אותה. המים קשים, עננים סובלין אותן. עננים קשין, הרוח מפזרתן. .וב דמועו האגתמ לתוכהו השק חורה כותל קשה, אדם מתגאה וסותרו. אדם קשה וצרה מחלחלתו. צרה קשה והיין מתגאה ומשכחה. יין קשה והשינה מפיגתו. .הלטלטמו האגתמ ילוחו השק הניש חולי קשה ומלאך המות מתגאה ונוטל את נפשו. ואשה רעה, קשה מכולן. |
|
ג
אשר היא מצודים וחרמים.
אסורים ידיה.
:רזעלא יבר רמא
אסורים ידיה, הב בתכש ילוליא |
|
.ימע הבכש רמאל ודגבב והשפתתו (ט"ל תישארב) :ביתכ המ האר
|
|
טוב לפני האלהים ימלט ממנה, זה יוסף. .רפיטופ הז ,הב דכלי אטוחו :רחא רבד .סחנפ הז ,בוט :רחא רבד .יטלפ הז ,בוט
ר' איסי דקיסרין:
.תונימב היירק רתפ :רחא רבד זה אלעזר בן דמא. ,בוט :רחא רבד זה חנניא בן אחי ר' יהושע .,בוט :רחא רבד זה יהודה בן נקוסא. ,בוט :רחא רבד זה ר' נתן. ,בוט :רחא רבד .עשוהי יברו רזעילא 'ר הז ,בוט
א
|

|
ולהלן הוא אומר אמר קהלת.
:הימרי יבר רמא
.שדקה חור הז
אחת לאחת למצוא חשבון.
:קחצי יבר רמא
בנוהג שבעולם אדם נכשל בעבירה והוא חייב עליה מיתה לשמים,
אחת לאחת למצא חשבון. :רמאנש
כמה הוא מיצוי החשבון?
:רמא סחנפ 'ר
.תחא דע
א
|

|
אדם אחד מאלף מצאתי
בנוהג שבעולם, אלף בני אדם נכנסין למקרא, |
|
הדא הוא דכתיב: אדם אחד מאלף מצאתי.
|
|
:רחא רבד זה אברהם. ,םדא :רחא רבד זה עמרם. ,םדא :רחא רבד .השמ הז ,םדא :רחא רבד זה משה, שבא לאלף דור. ,םדא |
|
הדא הוא דכתיב: (תהלים ק"ה) דבר צוה לאלף דור.
|
|
מלמד שצפה הקדוש ברוך הוא בכל הקנקנים, ולא מצא קנקן זפות מקנקנו של משה, .הרותה תא לבקו ודי טשפש
א
|

|
ישר היה שנאמר: אשר עשה האלהים את האדם ישר.
|
|
וכתיב: (בראשית ג') הן האדם היה כאחד ממנו.
|
|
.תרשה יכאלממ דחאכ וכיון שנעשו שנים, והמה בקשו חשבונות רבים. |









