חנוך גבהרד
בבא מציעא נח/ב
במשנה: "אם היה בעל תשובה, לא יאמר לו: זכור מעשיך הראשונים".
המעשים צריכים לשקוע, הצלקות צריכות להגליד, והזכרון השלילי חייב להעלם.
גם הוא עצמו לא יזכיר לעצמו מה עשה בעבר, שהרי אמרו: "חציף עלי מאן דמפרט חטאיה, שנאמר: אשרי כסוי חטאה" (ברכות לד/ב).
בבית המקדש לא היה מקום מיוחד לקרבן החטאת, כדי שההמון לא יעלה בדעתו ש"חוטא לשעבר" עומד לידם (סוטה לב/ב).
יש לעיין על מנהג כיום שבעלי-תשובה, המפורסמים בעברם המפוקפק, כיצד עושים פרנסה מ"סיפור-אישי". אחת החלוקות היא אמנם "פרהסיה, וצנעה" (שו"ת פנים מאירות ב/קעח). אבל פשיטא שחלילה שזה יהיה בנוסטלגיה, בשקיקה ובהתפארות על עבר מפוקפק.