אריה פלהיימר

פרשת נשוא

שאלות
10. ו, ה: כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימים אשר יזיר לה' קדש יהיה גדל פרע שער ראשו.
רש"י, ד"ה פרע : נקוד פתח לפי שהוא דבוק לשער ראשו פרע של שיער וכו'.
במלים "הוא דבוק" הכוונה ל :
א. מלת "פרע"
ב. תנועת הסגול.
ג. השיער
ד. שום תשובה איננה נכונה.
11. ו, יט: ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וכו'.
ראב"ע, ד"ה בשלה : פירוש והיא בשלה.
הסבר במינוח תחבירי, מהו פירושו, וכן מאיזו טעות בא להצילנו,
12. ו, כה-כו: יאר ה' פניו אליך ויחנך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום.
מה היה נגרע מתוכן הפסוקים, לו הפעלים המובלטים היו מופיעים בצורתם המלאה : "יאיר" ו-"וישים"?
13. ז,פט: ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו.
איזו מלה בפסוקנו נראית חריגה, ומהי הסיבה לשימוש היוצא דופן בה ?
14. להלן הגדרות לניבים או לביטויים המופיעים בפרשתנו, או לאלו המסתמכים על הכתובים. מצא אותם !
א. כינוי לאנשים דלים ובזויים, חסרי ערך (צרוע).
ב. משל לרשע בן צדיק (חומץ).
ג. גילה יחס של רצון (פנים).
15. להלן מלים המופיעות בפרשה. מהו התרגום הארמי שלהן, המופיע באונקלוס ?
א. עבודה ב. יעשה ג. תשטה ד. ורקיקי ה. יין ו. וישמרך ז. צב ח. כפי.
תשובות
11. לפי ראב"ע, בשלה היא לוואי מצב למלה "הזרוע", שהרי איננה יכולה לתפקד כלוואי תואר משום היעדר התאמה ביידוע בין השם
("הזרוע") לבין ה"לוואי" שלו ("בשלה").
12. יאר = יהי רצון, שה' יאיר.
ישם = יהי רצון, שה' ישים.
וראה על כך בספר בראשית, בפרק "עתיד מודאלי", עמ' 329.
13. המלה היא מִדַּבֵּר, שהרי אם בבניין פיעל קא עסקינן, היינו מצפים למְדַבֵּר. נשים לב, איפוא, לדברי רש"י, ד"ה מִדַּבֵּר:
כמו מתדבר כבודו של מעלה לומר כן מדבר בינו לבין עצמו ומשה שומע מאליו.
14. א. כל צרוע וכל זב, ה,ב.
ב. חומץ בן יין. ו,ג.
ג. האיר פנים. ו,כה.




