

|
טקס העלאת הביכורים: המחזה |
|
.7 לסיכום הנושא "ביכורים" אפשר להמחיז את הטקס המתואר במשניות הנ"ל, "תפאורה", "שחקנים" ותלבושות. תועצמאב – –
|
|
המחזה יוכן עם התלמידים. לשון המחזה תהיה ככל האפשר תואמת את לשון המשנה. כל התלמידים לקבוצותיהם, ילמדו היטב את תפקידיהם לקראת ההצגה. הקטע האחרון בטקס מתואר במשנה ו'. בעמוד הבא מובאת הצעה מפורטת להמחזת .הנשמה .תומדוקה תוינשמב ראותמה סקטה תא זיחמהל דציכ וז המגודמ דומלל רשפא ההצגה של טקס הביכורים יכולה להתקיים לקראת חג השבועות, אך אפשר ועדיף לקיימה לאחר חג השבועות, שכן "מביאין וקורין מן העצרת ועד החג". |
|
הזחמה :'ו הנשמ – ארוקו איבמ |
|
(על הבמה עומדים הקריין והכהן; מביא הביכורים נושא על כתפו את סל הביכורים, מתקרב אט אט אל הבמה, ותוך כדי צעידתו מכריז הקריין:) |
|
:ןיירק והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה: המדאה ירפ לכ תישארמ תחקלו אשר תביא מארצך אשר ה' אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם: ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ,וילא תרמאו |
| (המביא עולה על הבמה וניצב מול הכהן ומול הקהל. "עודהו הסל על כתפו", קורא:) |
|
:איבמה הגדתי היום ה' אלהיך כי באתי אל הארץ :ונל תתל וניתבאל 'ה עבשנ רשא |
|
(המביא "מוריד הסל מעל כתפו ואוחזו בשפתותיו" למעלה. בו זמנית "כהן מניח ידו תחתיו (=מתחת לסל) ומניפו (=מרימו כלפי מעלה)". כשהסל מונף, אומר הקריין:) |
|
:ןיירק ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה' אלהיך: וענית ואמרת לפני ה' אלהיך |
| (הסל עדיין מונף כלפי מעלה, והמביא ממשיך וקורא:) |
|
:איבמה ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב: וירעו אתנו המצרים ויענונו :השק הדבע ונילע ונתיו וניתבא יהלא 'ה לא קעצנו ונלק תא 'ה עמשיו :ונצחל תאו ונלמע תאו ונינע תא אריו ויוצאנו ה' ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים: ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש: יתאבה הנה התעו 'ה יל התתנ רשא המדאה ירפ תישאר תא |
|
:ןיירק והנחתו לפני ה' אלהיך והשתחוית לפני ה' אלהיך: |
| (המביא מניח את הסל על ריצפת הבמה ומשתחווה. במצב זה ממשיך הקריין ואומר:) |
|
:ןיירק ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך: |
| (המביא מזדקף ויוצא) |

| חזרה לתוכן "חודש בחודשו" |

