טבת-אדר תשל"ב
בית מקרא )מט(
"כטל חרמוןשיורד על הרריציון"
(' .תהלים קל-ג,ג)
.- .
מאת
יוסף ברסלבי
תהלים,מזמור קל"ג,מורכבמשלושהפסוקים בלבד,ואםכיכלפסוקנאהוציורי
בפני עצמו,הרי הקשרהאורגאנישביניהםעדייןאישמחוור כלצרכו.
קשה במיוחד הוא המשל "כטל חרמתשיורד עלהרריצית",אליונמשל "השמן
הטוב על הראש,יורד עלהזקן,זקןאהרון,שיורד עלפימדותיו":
הראב"ע ,בפירושו למזמורנו ,מעלה קושיה של רבי משה "מה טעם הר חרמון
להר '1PSובצידה את תשובתו של השואל" :כטל חרמון ,שראוילהיות יורד על
הרריציון" .הרד"ק מביא אתפירושו שלאביו" :כטלחרמוןנשורדעליו (על הר
חרמון),שיורד עלהרריציון ,שהואמבורך מכל טלשהואיורדבעולם .כטלחרמון,
כטלבמקום שום,כאילו אמר כטלחרמון ,כטלשיורד עלהרריציון".1
.
צ
.
פ
ת
ו
י
ח
ברוח הרד"קבקירוב מפרשצביפרץחיות".לינראהלפרש -אומר
ת
ו
ד
ה
א
ה
כמושהטל מאחד אתחלקיא"יבנפלועלחרמוןועלציוןכןטובויפ
בין
אחים.ואםכן טלחרמוןלאודווקא ,אלאטלנופלמשמיםעלחרמוןועלהרריציון…
ולדעתיוודאיכיהחרוזים מודיאינם מעיקרהשיר…מפנישאין לומר כפשוטו,כי
הטלמחרמוןיבואעל-ידיקפיצתארץלציון…וישמפרשים טלחרמתמעין משל,
כלומר טל משובח ,כמושיפה הוא הטל המשובח עלהרריציון".8
בדרך-כללחוזריםפרשניםאחרוניםומדברים על הטלהעשירבחרמון,המשפיע
עלהרריצית.ישהמדברים עלהמיםהיורדיםמןהחרמון,מתאידים בשמש,הופכים
לאדי ערפלונישאים בהשפעת זרם האויר הקר ממרומי ההרמון דרומה ומתעבים
בלילותבצורתטלעלהרייהודה.ויש "המתקמם""ציון" ל"ציה",והריהטלהעשיר
.ברם,
של החרמוןיורד על ההרים והגבעות החרבים והשוממיםלרגלי הרזה ..3
מפרשים אלהחסריםידיעה עלאקלימם של הרהחרמוןוהריציוןגםיחד.
"שבח
הטל
בפרק "טבע החרמון במקרא" ,הידעת את הארץ ,כרך ה',ציינתי,כי
בהרהחרמוןאינוסביר;כיהרוחותהנופלותמןההריםסופגות אתהאדיםמןהאוויר
1ר,דידקמחי(יד-ק) ,הפירוש השלם עלתהלים,יוצא לאור ע-פדפוסים ראשונים ,עםמראי מקומות,
אברהם דרום,ירושלים.1987 ,
ע"י
2צבי טרץחיות ,ספרתהלים ,הוצאתא .כהנא ,מהדורהשניה,קיוט,תרס"ח.
3לאחרונה ;Sigmund Mowinckel, Psalmstudie~,.,Amsterdam, 1966, 8.11,5.168.בעצם ,אסוציאציה
המתבקשתכאילומאליה ,אך מדוע-ציה" ולא-ציון ,-בקמץ תחת הג'(השווהישעיה כ"ת,ה; ל"ג,ב); אלא
.ברסלבי,ביןתבור
"כי שםזיוה ה' אתהברכה.מרמז עלירושלים .ת"סוהוולגאטהגורסים-ציון"בחירק(י
וחרמון,הידעת את הארץ ,כרך ה' ,עמ' .)480
143
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ב
בית מקרא )מט(
שסף ברסלבי
%
ומתעש בעד התהות טל; אך אפשר ותתחלפו לו למשורר משור קצר קטוע זה
ערפיליהחרמוןהכבדיםבטל .הללושקוליםכנגד טלוהםמרטיביםיפה אתמרומי
ההר .אך מהעוין ערפילי החרמון להרריציון .אכן ,טל החרמון על הרריציון
מוקשה".4
באחת משיחותי ב"פרקי היום בתנ"ך" על שפע המים והיערות בהרי אדום,
הגבוהים עד 1734מ' מעפה"י,יחסתי את השם "שעיר" ל"שעירותה" של אדום,היטו,
להיותה מכוסה יערות ,ואת שגשוגם לגשמים הפוסחימ על הרי הנגב הנמוכים כדי
המחצית מגבהם שלהרי אדוםופוקדים ארץהרריתגבוההזו .את ברכתיעקב לעשו
"הנהמשמניהארץיהיהמושבךומטלהשמים מעל"(בראיכ"ז,לט)הסמכתי ל"טל",
שהוראתובערבית "גשם" .5לאחרונההאיר ד"רש.דובדבני את "כחם צחעליאור,
כעב-טל בחםקציר"(ישעיהי"ח,ד-ו)ו"בדעתותהומותנבקעו,ושחקיםיערפו טל"
(משליג' ,כ) על סמך הבחנתוכי "טל" במקרא הואגם "גשם" ,ולא עוד ,אלא "עב
טל"הוא,אפילו" ,גשםשוטף".8והנה,גם אםנאמרכי "טלחרמון",הוא"גשםהרמון"
אושלגיםשהפשירווהיולנוזלים,הריגםאזאיןלגשם,אולשלגהחרמוןהשפעהכלשהי
עלהרריציוןהרחוקים.הטלליםוהגשמיםבהריציון,במובנם הרחב,באים בהשפעת
אדיהיםורוחותיו,והערפיליםבהרים אלהיש שהםעוליםאפילומים-המלח.
אך ,הבהונתבתןבמושג "חרמון" ,כשהוא לעצמו:
כידוע מזר השם "חרמון" מ"חרם" ,שהוראתו בלשונות השמיות ,כולל ערבית,
"מקודש"" ,אסורבגישהובציעה"" ,מוסגרומובדלמן הסביבה",ועוד.הר-החרמון
הוא ,איפוא" ,ההר המקודש"" ,האסור בגישה ובציעה" ,כלומר,
בהרשזיהאאהבהצרי
,
מקודש ,האסור במשהובנסעה .מרכזכפןזה תואם אתהצוק,המכתיר את
הגבוה 2814מ'מעפה"י.הצוק,הגבוה 6-5מטרים,מוקף עדהיוםשרידימחגוראבנים
מסותתות בהקפדה ,שארכן עד 2.5מ' .בראש הצוקאגן מלאכותי בקוטר של 2.75
ובעומק 1.83מ',שוודאישימשלמנחות .בשנת 1870מצא שם הקפטןלרן כתובתיוונית,
שפוענחה לאחר-זמןעל-ידי קלרמון סו" :במצוות האל הגדול ביותר והקדוש! -
כלהנשבעים(או "כלהנודרים")[הלאה] מפה"! הללוופרטיםנוספים שם הםוודאי
שרידי המקדש האלילי ,שהיהקיים עודבימי אבסביוס והיירונימוס".הצוק" היה,
וודאי" ,קדש הקדשים" שלאותו מקדש.7
מתן לשערכיצוקהחרמוןהיה כבר מרכזפולחי שלייבעלחרמון"ושופטיםי,
ם.לפי ספר חנוךהיההחרמוןמקום מושבם שלבניהאלוהיםשחטאו עםבנותהאדם.
הם"ירדועל ראשהרהחרמוןויקראולוחרמון,כיבונשבעווהחרימו …לקחתלהם
נשיםמבנות האדם אשר חמדו"(חנוךו',ה.
פרשניםחוזריםומיחסיםלחרמוןפולחןלאלוהיישראל .הם מעלים סברהחוזרת
זומתוך תהלים,מזמור פ"ט" :תבורוחרמון בשמךירמו" .מה תבור,שהיה מרכז של
.ברסלני ,שם,שם .על הרוחות המונעותהתהוות טלבהרים ,לרבותבהרי הגלילהעליון ,שם ,עמ' .84
4י
5ברסלבי,מידע-הארץ למקרא (ק"טשיחותבפרקיהיום בהנ"ך) ,ת-א ,הש"ל ,עמ' .?4
י.
8ש.דובדבני ,ספריוסףברסלבי (ברסלבסקי) ,מחקרים במקרא ,בלשוןובידיעת-הארץ,מוגשיםלובהגיעו
לשיבה,ירושלים תש-ל ,עמ' .341-334
7תיאורמפורט,על.סמךביקור בראשהחרמון ,בשנת ,1026ראההידעת אתהארץ ,ברךה' ,עמ' .490-489
144
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ב
בית מקרא )מט(
כטל חרמון שיורד"ל
[ק
הררי ציון
פולחן לאלמיישראל(הושע ך,אג אף חרמקלך .8שלם ,הסע ק שקק את הר
תבורכמקוםפולחןשלע"ז,שישראלנתפתהלו,וכיצדיכולהיהמשוררתהליםלנשא
את הר תבור ,שפולחן לאישראלי טהור בראשו ,כ"מרנן בשם ה'"; ואשר לחרמון
הרי ,כאמור,אין רמז כלשהו עליחספולחניישראלי להראליליזהבכלל.
לדידנו טמונה בבחירת התבור והחרמון כמרפים בשם ה'כוונהאנטי-אלילית,
כלומר ,כוונה להפקיע שני הרים אלה מקדושת הפולחנים האליליים ,שהיו
רווחיםעליהם,ולהעמידם להשראתוהבלעדיתשלבוראהעולם ,אשר "לושמיםאף
לו ארץ ,תבל ומלואה הוא יסדם" (שם); ומה גםששני הרים אלה ,לא בלבד שהם
מתבלטים מעל סביבתם במבהם ובבדידותם ,ולפסםביופים ובהדרםיותר מאשר
בימינו (ההרמון ביערות ארזיו וברושיו ,והתבור ,שכיפתו היתה עטורה יערות עד
סוף המאה הקודמת),כי אםגם משום שהםנשקפים ממקומותרבים בארץ כמעט בקו
אחדומרתקים אתהעיןביותר .משורר מזמור פ"ט מבטל את קדושתםהאלילית של
תבורוחרמון ,בהבליטוכישני הרים אלה הם פאריצירתו של בורא תבל ומלואה,
השרים אתתהילתו.5
כאמור ,גזור השם "חרמון" מ"חרם" ,אולם "חרמון" ,כמוסבפני עצמו ,הוא
"חרם" ,כשםש"בתרון" הוא "בתר"" ,רעבון" " -רעב"" ,שברון " -שבר",וכיוצא
בהם" .טל חרמון"יהיה ,איפוא ,לא "טלהיורד על החרמון",כי אם "טל קודשה
הקשרבין "השמן הטוב על הראשיורד עלהזקן,זקןאהרון,שיורד עלפימדותיו"
ובין "טלחרמון ,טל קודש,שיורד עלהרריציון" הוא אודשהסביר" .השמן הטוב"
הוא ,וודאי" ,,שמן המשחה" ,אשר "יוצק על ראשו שלהכהז הגדול מאחיו" (ויקרא
כ"א ,ובראשוראשונה על ראשו של אהרוןנשמות כ"ט,ז); והוא משופע כל-כך
עדשהואיורד עלזקתשלהכהןהגדול ,הדומהלזקןאהרון,ש"יורדעלפימדותיו".10
"השמן הטוב"" ,שמן משחת קודש" ,ראוי לו שיהא משופע כ"טל חרמון" ,כ"גשם
קודש" ,היורד על הררי(ציון,כי שם ,על הרריציון ,צוה ה' את הברכהחיים עד
העולם"
";
h
8לדיגמה :מלבד Mowinckelהנ-ל .5.Barness, T Psalms, ]0%400,ען;
; Fsalmenבס
;5, New-York-Nashville 1949; 5858 loa~him Dauss,Psalmeni 1966פאא4. Leslie,
;1931
~lmes
-101ג.18
ירננו",מידע-הארץ למקרא (ע"פ הערה 5לעיל) ,עמ'
0השווה" :תבור
nHermann
u e G
וחרמון בשמך
10
-
על שפע שמן למשחה בכלל השווה" :והרם כראיםקרניבלותי בשמן רענן" (תהלים מ"ב,יא).
145
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
k
je
l
,
i