כל הזבחים שקבלו דמן

זבחים פרק 2

מִמַּאי דְּהַאי 'בַּד', כִּיתְּנָא הוּא? אָמַר רַב יוֹסֵף בְּרַבִּי חֲנִינָא: דָּבָר הָעוֹלֶה מִן הַקַּרְקַע בַּד בְּבַד, אֵימָא עַמְרָא? עַמְרָא מִפְצִיל, כִּיתְּנָא נַמִּי מִפְצִיל! עַל יְדֵי לָקוּתָא מִפְצִיל. רַבִינָא אָמַר: מֵהָכָא: (יחזקאל מד) "פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל רֹאשָׁם [וּמִכְנְסֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל מָתְנֵיהֶם, לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע"].

מַאי: "לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע"? אָמַר אַבַּיֵּי: לֹא יַחְגְּרוּ בְּמָקוֹם שֶׁמַּזִּיעִין. כִּדְתַנְיָא: כְּשֶׁהֵן חוֹגְרִין, אֵין חוֹגְרִין לֹא לְמַטָּה מִמָּתְנֵיהֶם וְלֹא לְמַעְלָה מֵאַצִּילֵיהֶן, אֶלָּא כְּנֶגֶד אַצִּילֵי יְדֵיהֶן. אָמַר רַב אַשִׁי: אָמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן: זִמְנָא חָדָא, הֲוָה קָאִימְנָא קַמֵּיהּ דְּאִיזְגְּדַר מַלְכָּא, וַהֲוָה מַדְלִי לִי הֶמְיָנָאִי, וְתֵיתֵיהּ נִיהֲלִי, וְאָמַר לִי: (שמות יט) "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" כְּתִיב בְּכוּ. כִּי אֲתָאִי קַמֵּהּ דַּאֲמֵימַר, אָמַר לִי: אִקַיֵּם בָּךְ: (ישעיה מט) "וְהָיוּ מְלָכִים אוֹמְנַיִךְ".

[פִּסְקָא. עָרֵל שֶׁמֵּתוּ אֶחָיו מֵחֲמַת מִילָה פָּסוּל לַעֲבוֹדָה. מְנָלָן? אָמַר רַב חַסְדָּא: דָּבָר זֶה מִתּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא לָמַדְנוּ, מִדִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי לָמַדְנוּ] (יחזקאל מד) "כָּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל־לֵב, וְעֶרֶל־בָּשָׂר לֹא יָבוֹא אֶל מִקְדָּשִׁי" (לשרתני) וְכוּ'. תָּנוּ רַבָּנָן: "בֶּן נֵכָר", יָכוֹל בֶּן נֵכָר מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'עֶרֶל לֵב'. אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: 'בֶּן נֵכָר'? שֶׁנִּתְנַכְּרוּ מַעֲשָׂיו לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאֵין לִי אֶלָּא [עֶרֶל לֵב, עֶרֶל בָּשָׂר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְעֶרֶל בָּשָׂר"]:

גנזי המלך

דף כט:

אין אשתו של אדם מתה אא"כ מבקשים ממנו ממון ואין לו – חידושי הר"ן

אא"כ מבקשים ממנו ממון ואין לו – [כי גם האשה היא קנינו של האדם, כמו ממונו (נ"ל המעתיק: כי לומדים קידושין בכסף, קיחה קיחה משדה עפרון)] – אגדות ג' 142

אא"כ מבקשים ממנו ממון ואין לו – ערוך לנר, כאן וכן לר"ה דף ו'

אא"כ מבקשים ממנו ממון ואין לו – [זה מדובר רק שכאשר נדר בדעת שלא לתת, אבל אם כיון לתת והעני או נאנס, אין עונש זה] – מרגליות הים, כב ע"א ס"ק כ

אא"כ מבקשים ממנו ממון ואין לו – ר"ח שמואלביץ (ח"ב לב); (ח"ג סוף א')

אשתו מתה, מבקשים ממנו ממון – אור החיים (דברים כג, כב)