|
|
אובמ |
|
לימוד משנה בכיתה ג' נועד להנחיל ללומדות וללומדים הצעירים יכולת בסיסית בתחום זה, כדי להכינם בהדרגה לקראת כניסה לים התלמוד הרחב והעמוק, .הפ-לעבש הרותו בתכבש הרות ידומילב ומדקתיש לככ 'ה תרזעב ועיגי וילאש לימוד משנה בכלל אינו מן הדברים הפשוטים והקלים. על אף שהמשנה ערוכה למשל: במסכת ברכות בפרק ח', להוציא משנה אחת (משנה ו') הקשורה לעניין בקשר |
|
עקרונות וצרכים |
|
בבחירת הלקט ובעריכתו נלקחו בחשבון העקרונות והצרכים דלהלן:
א. משניות קלות יחסית, בהתחשב בעובדה שהן מיועדות לתלמידים העושים את .ילמיטפוא "קפסה"ל עיגהל ידכ ,תוינשמ לש הריבס תומכ .ב
ד .מעבר קל ו"טבעי" מן המשנה אל ההלכה למעשה. ה. העקרונות והצרכים האלה מלווים את ההצעות השונות לפעילות בחוברת. |
|
תרבוחה הנבמ |
|
החוברת בנויה על קטעי מידע, הכוללים מקורות, מושגים ומונחים, ועל מבחר פעילויות, חלקן חוזרות ונשנות וחלקן ייחודיות לנושא מסוים. הלמידה המוצעת בחוברת מושתתת בחלקה הגדול על עבודה עצמאית, מתוך עיון במקורות, ועל ,וילע תולבוקמה הארוהה יכרד תא ומצעל רחבי הרומה .תונווגמו תונוש תומישמ אך הלמידה עם החוברת עשויה לסייע בידו מבחינה דידקטית. מהלך הלמידה המוצעת בחוברת מלווה בהנחיות ובקודים בהתאם, כדלהלן: .המשימות בכתב והמיומנויות הנדרשות הן: * משימת עיון ו / או משימה בכתב – בדרך כלל התשובה בכתב, אך לעתים נושא לדיון.הלאש |
* מילוי תרשים או טבלה. * סימון |
הנשה ישדוח תוחול – ושדוחב שדוח |
|
. לפיכך, שילבנו "ושדוחב שדוח"כאמור, לקט הנושאים והמשניות בנוי בעיקרו על את לימוד המשניות הקשורות בחגים ובמועדים בתרגילי התמצאות בלוח של החודש הרלוונטי, ולעתים בלוחות של חודשיים או שלושה חודשים רצופים, כאשר הנושא משתרע על פני יותר מחודש אחד (הזכרת גשמים ושאלת גשמים; חנוכה; ספירת העומר; שלושת השבועות – בין המצרים). התלמידים מתבקשים לאתר ולסמן בלוח החודשי את כל התאריכים הרלוונטיים על פי הנחיות ברורות. פעילות זו חשובה לעצמה, אך חשיבותה גוברת בהקשר של לימוד משנה ודינים בנושאים, שהמועדים (חגים וזמנים) הם במרכז החשיבה והלמידה. |
|
אתיירבהו הנשמה |
|
טלוב רבדה .(הנוציח הנשמ=) אתיירבהבמהלך הלמידה מתוודעים הלומדים גם אל .אתיירבב אלא הנשמב וניא ול רוקמהש ,"הכונח" אשונב דחוימב |
|
מן המשנה אל הגמרא |
|
בנושאים אחדים מופנים התלמידים אל קטעים קצרים בגמרא, העשויים לסייע בהבנת הנושא הנדון במשנה, ובו זמנית גם להתוודע, במינון קטן, לגמרא. |
|
מן המשנה להלכה |
|
אחת המטרות בלימוד משנה היא להגיע אל ה"הלכה למעשה". אשר על כן מופנים הלומדים אל ההלכה הפסוקה בדינים הנלמדים במשנה, ואל הכרעת הדין כאשר יש מחלוקת, ולעתים אל פסקי ההלכה הרלוונטיים ב"שולחן ערוך", מתוך השוואה לדברי המשנה. בדרך זו יתחילו התלמידים להכיר את חיבורו ההלכתי הגדול של רבי יוסף קארו, בעל ה"שולחן ערוך" ואת חשיבותו. |
|
יסודות המשנה – מושגים |
|
כבר בצעדים הראשונים מתוודעים התלמידים למושגי יסוד ולמונחים המשמשים את לימוד המשנה. הדברים באים לידי ביטוי במהלך הלמידה השוטפת ובסיכומי הביניים, הנועדים לחזרה, לשינון ולביסוס הידע. דפי הסיכום בתום לימוד הנושא, , בנויים על סדרהיסודות המשנה – מושגיםהמופיעים בחוברת תחת הכותרת: .תובושתו תולאש לש פרק זה בחוברת מבוסס על הידע המצטבר במהלך הלמידה השוטפת, ולפעמים הוספנו בו מושגים חדשים על פי המתבקש במקום. |
|
משנה סדורה – חזרה ושינון |
|
בסיום לימוד נושא, מובאים דפי שאלות ותשובות לחזרה ולשינון. פרק זה נקרא "אם ראית תלמיד :(.ח :ז תינעת) שיקל שיר לש ורמאמ דוסי לע "הרודס הנשמ" ורחבנ הז קרפב ."וילע הרודס הניאש ותנשמ ליבשב ,לזרבכ וילע השק ודומילש השאלות המרכזיות העולות מן החומר, תוך ניסוח שאלות "חדשות", כדי שהחזרה והשינון יבטאו היבטים "חדשים", לפחות מן הבחינה הצורנית. המרכיבים את המשנהםינכתבפרק זה שונה מקודמו בכך, שכאן מתמקדים ואת חומרי הלמידה הנלווים אליה, ואילו בפרק הקודם ההתמקדות היא, כאמור, במושגים ובמונחים. |
|
חכמי ישראל המוזכרים במשנה |
|
תוך כדי למידה מתוודעים הלומדים אל כמה מחכמי ישראל, ששמותיהם מוזכרים במשנה. הוספנו אפוא, במקומות המתאימים, קטעים קצרים על אודותיהם, והתלמידים מתבקשים להתייחס אליהם. |
תרבוחב הדימלה יקרפל תורעהו תוראה
|
|
ושדוחב שדוח .1 |
|
תאריכי החגים בתורה מושתתים על המספרים הסודרים של חודשי השנה העברית. שני התרגילים בפרק זה מהווים פתיחה ללימוד הלוח השנתי "חודש בחודשו". |
|
ירשת יגח .2 |
|
במתכוון לא הוכנסו לחוברת משניות העוסקות בחגי תשרי, שכן לוח הזמנים הקצר והדחוק, מתחילת שנת הלימודים עד סוכות, אינו מאפשר טיפול רציני בנושאי החגים (ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות) תוך כדי עשיית הצעדים הראשונים בלימוד משנה. לפיכך מוצע להתחיל בלימוד משנה מייד אחרי ההחגים בנושא "גשם ."הליפתב |
|
.3גשם בתפילה |
|
הזכרת גשמים נושא זה עוסק, דרך לימוד משניות ממסכת ברכות ומסכת תענית, ב אשונה תרגסמב ."תפילת חוני המעגל לגשם"ב ןכו ,ובשאלת גשמים בתפילה נלמדות ארבע משניות, וכן נלמדים שני קטעים מן הגמרא ופסק הלכה של ה"שולחן ערוך". בשתיים מן המשניות המוצעות ללמידה נפגשים התלמידים עם שמות של ולמחלוקות תנאים, ולבסוף – לפסקי הלכות "תקולחמ"תנאים, ומתוודעים למושג .םאתהב |
|
.4יסודות המשנה – מושגים / משנה סדורה – חזרה ושינון |
|
הפרק "יסודות המשנה – מושגים" והפרק הבא אחריו "משנה סדורה – חזרה ושינון" תוינשמה דוסי לע ."גשם בתפילה"מופיעים לראשונה בחוברת בסיום לימוד הנושא הרוצב םיגשומבנושא זה וחומרי הלמידה הנלווים אליהן, ניתן לפתוח בלימוד .תיתטיש .הנשמ ,קרפ ,תכסמ ,רדסהחלק הראשון מציג את מונחי היסוד במשנה: כאילוסטרציה מובא דף משנה מקורי לדוגמה. בהקשר זה מומלץ להביא ולהציג בפני התלמידים ספרי משנה מקוריים, ולאפשר להם לדפדף ולעיין בהם. כמו כן מומלץ להפנות את התלמידים לספרי הקודש המצויים בבתיהם, ולהציע להם לאתר בעזרת ההורים את ספרי המשנה. בעמודים הבאים מוצעים תרגילים המבוססים על המושגים שנרכשו תוך כדי לימוד ,"ארמג". בתוך כך שוב מתוודעים התלמידים ל"גשם בתפילה" אשונה וכאילוסטרציה מובא דף מקורי מן התלמוד, הכולל משנה וגמרא. גם הפעם מומלץ תודוסי"להציג בפני התלמידים ספרי תלמוד מקוריים. לסיכום הנושא והפרק , הכולל 19מונחים, תשבץ מושגים, מוצע לתלמידים לפתור המשנה – מושגים" / בתכבש הרותמושגים ושמות של חכמים שנלמדו עד כה מסביב לצירוף המושגים: .הפ-לעבש הרות , נועד לחזרה כללית על עיקרי הדברים "משנה סדורה – חזרה ושינון" ,אבה קרפה שנלמדו ברצף הלמידה של הנושא. לשם כך נוסחו 10שאלות "חדשות" המציגות את .ודמלנש הכלהה יקספמו ארמגה יעטקמ ,תוינשמהמ תולועה ,תוירקיעה תוכלהה |
|
הכונח .5 |
|
,(הנוציח הנשמ) אתיירב – רחא גוסמ הנשמל סחייתהל רשפאמו בייחמ אשונה דומיל שכן סיפור נס חנוכה והלכות חנוכה אינם מופיעים במשנה הרגילה אלא בסדרה של .תבש תכסמב תותיירב ,תיסחי הלק (ב"ע א"כ תבש) אתיירבמטעמים מטריאליים ודידקטיים נבחרה המתארת בקצרה ובתמצית את סיפור נס חנוכה, ואגב כך מתייחסים הלומדים למושג ."אפיס"ו "אשיר", וכן למונחים "תנו רבנן" חנומלו "אתיירב" מומלץ להביא לכיתה מסכת שבת ולהציג בפני התלמידים את עמוד הגמרא, שבו .הנודנה אתיירבה העיפומ העבשל תורדגה 7 ובו ,היכונח לע יונבה תשבץ חנוכההפעם, לשם גיוון, מוצע לסיכום פריטים, מהם מושגי יסוד ומהם פריטי ידע הקשורים לנושא. |
|
תוריפה לע תוכרבה .6 |
|
בחודש טבת, לאחר חנוכה ולפני חודש שבט שבו חל ראש השנה לאילן, מוצע לעסוק , שקיומם אמנם אינו תלוי בדברים שהזמן גרמם, אך תוריפה לע תוכרבה ינידב האפשרות לתרגלם הלכה למעשה באופן מרוכז, תתממש אגב לימוד הנושא הבא: . תוך כדי לימוד הנושא בפרק זה יכירו התלמידים שני צמדי מושגים טבשב ו"ט אורייתא – מדאורייתא; רבנן – מדרבנן. :םישדח תונוש תוכרבמ תוכרב תללוכה ,'ו קרפ תוכרב תכסממ 'א הנשמ הרחבנ אשונה דומילל על פירות האילן והיין, על פירות הארץ והפת, ועל הירקות. ."אתעיצמ" ונוסף מונח חדש – "אפיס"ו "אשיר"בתוך כך חוזרים על המונחים תוננובתההש ,הנשמה לש הנבמל בלה תמושת תינפומ ,תוליגרה הדימלה יכרד דבלמ בו מוסיפה פן חדש להבנתה. גם במשנה זו, בסיפא, מצוייה מחלוקת תנאים, וגם הפעם שמו של התנא הראשון אינו .אמק אנתמוזכר, וכך מתוודעים הלומדים פעם נוספת למושג וריכי התועצמאבו ,"תוריפה לע תוכרבב תועט"בהמשך נבחרה משנה העוסקת בדין ."דבעידב"ו "הליחתכלמ" ,"אצי אל"ו "אצי"התלמידים את המושגים: בצמה תנבהל ."קדימה בברכות הנהנין"לסיום הנושא נבחרה משנה העוסקת בדין , שממנו ניתן להסיק מסקנה הלכתית בנדון."הנומת שרדמ" עצומ הנשמב ראותמה |
|
.7יסודות המשנה – מושגים / משנה סדורה – חזרה ושינון |
|
השונים שנתחדשו במהלך הלמידה של םיגשומה תא תומכסמ "תושדח" תולאש 16 ."תוריפה לע תוכרבה" :אשונה מקבלים התלמידים סידרה של תרגילי מיון: "משנה סדורה – חזרה ושינון" קרפב ןוימ ;"אצי אל" / "אצי"; מיון ברכות הנהנין לפי "ברכות הנהנין"מיון פירות לפי ."שבעת המינים" / לא מ"שבעת המינים" / פירות הארץ :יפל תוריפ |
|
טבשב ו"ט .8 |
|
עצומ אשונל אובמב .(טבשב) וב רשע השימחהשם המקורי במשנה לט"ו בשבט הוא תרגיל שבאמצעותו ילמדו התלמידים להפוך מספרים סידוריים לאותיות ולמלים, .הנשמב עיפומה רשע-השימחוכך הם יגיעו למספר הפעם מוצע ללמוד את הסיפא של המשנה (ראש השנה פרק א' משנה א') בלבד, בדבר התאריך של ראש השנה ללה תיבל יאמש תיב ןיב תקולחמה תא האיבמה .ןליאל המשנה במקורה דנה בארבעה ראשי שנים. שלושת הראשונים טעונים מושגים קשים ומורכבים (ראש השנה למלכים ולרגלים; ראש השנה למעשר בהמה; ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות), שמן הראוי לדחות את לימודם לשנים .תואבה בעיקרו של דבר יום ט"ו בשבט הוא ראש השנה למעשר פירות האילן, שאין מעשרים מפירות שחנטו לפני יום זה על פירות שחנטו לאחריו. הטיפול בדין זה בכיתה ג' נראה בעייתי, ולא עסקנו בו בחוברת. מכל מקום המורה צריך להכירו כדי שיידע מה .בישהל מכיוון שנוהגים להרבות באכילת פירות בט"ו בשבט, ראוי לעסוק בהקשר זה בדיני , על יסוד הלמידה בנושא הקודם, ולקיימם הלכה למעשה בכיתה תוריפה לע תוכרבה . קטע מיוחד לעניין זה מופיע בחוברת בסיום הנושא.טבשב ו"ט םויב החולקים ביניהם, והכרעת ללה תיבו יאמש תיבכאן נפגשים התלמידים, כאמור, עם . הדברים באים לידי ביטוי בחוברת בהצעות לפעילות.ללה תיבכ ןידה |
|
םירופ .9 |
|
,הרותבהמקורות הראשונים לשלוש הרגלים ולראש השנה ויום הכיפורים מצויים . המקורות הראשונים לחנוכה וט"ו בשבט מצויים אתיירואדמוחגים אלה הם . חג הפורים הוא ןנברדמ, וימים אלה הם הנשמבו אתיירבב ,הפ-לעבש הרותב .רתסא תליגמב ,ארקמב והמקור הראשון שלו מצוי ןנברדמ מבין ארבעת דיני פורים שקבעו רבותינו על פי הכתוב במגילת אסתר, מוצע לעסוק , ולשם כך נבחרו שתי משניות ממסכת מגילה."הליגמ ארקמ"ב המשנה הראשונה (מגילה פרק ב' משנה א') עוסקת בכמה מקרים של קריאת ."אצי אל"ל "אצי" המגילה בדרך לא שיגרתית. כאן מבחינים הלומדים פעם נוספת בין א. דין "בן עיר שהלך המשנה השנייה (מגילה פרק ב' משנה ג') עוסקת בשני עניינים: לכרך ובן כרך שהלך לעיר". ב. "מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו". "עיר" – "כרך", "פורים של פרזות" –תוך כדי לימוד העניין הראשון נלמדים המושגים "פורים דכרכים". העניין השני מזמין עיון במבחר פסוקים ממגילת אסתר, ודיון סביב חשיבותם ומרכזיותם של כמה מגיבורי המגילה העיקריים. המחלוקת במשנה מתייחסת לשאלה: הלאש לע הבושתה – "מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו"? :רמואה ריאמ יברכזו שנוייה במחלוקת שלושה תנאים במשנה, וההלכה נפסקה . ההצעה לפעילות מבוססת על המחלוקת ועל פסק ההלכה בנדון."הלוכ" ,יסוי יברו ריאמ יבר למדו התלמידים בעבר. על שני התנאים האחרים, הדוהי יבר לע הם שומעים לראשונה, ועל אודותיהם חוברו שני קטעים קצרים לעיון. |
|
.10יסודות המשנה – מושגים / משנה סדורה – חזרה ושינון |
|
םידימלתה .משימת מיוןבנוסף להתייחסות למושגים שנלמדו, הוטלה על התלמידים . עתה הם מתבקשים למיין חגים מדאורייתא לחגים מדרבנןלמדו בעבר להבחין בין .מצוות מדאורייתא למצוות מדרבנן 12מצוות, ולהבחין בין מוטלת, בין השאר, משימת השוואה בין פסק "משנה סדורה – חזרה ושינון" קרפב .בלשון ה"שולחן ערוך" ליבקמהו ההזה הכלהה קספל בלשון המשנה הכלהה |
|
חספ .11 |
|
.חספ לילב "רדס"ה יניד המכבו "בדיקת חמץ"ב קוסעל עצומ הז אשונב לעניין הראשון נבחרה הרישא של משנה א' במסכת פסחים פרק א', העוסקת בדין מוביל את הלומדים, בעקבות "בדיקת חמץ" גשומה .בדיקת חמץהראשון בדיני אור לארבעה עשר; בין הערביים; ;(ןסינב) רשע העברא :דוסי יגשומ המכל ,ארקמה . מושגים אלה נידונים בהקדמה ללימוד המשנה. בעקבות "אצמיי לבו האריי לב" םינפומ ,"אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר"הדין הראשון במשנה – ולברכה שמברכים לפני הבדיקה. בעקבות הדין השני "חספ לש הדגה"ל םידמולה , מוצע לתלמידים תרגיל "כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה" – הנשמב בארכיטקטורה של דירה מצוייה לדוגמה. התלמידים מתבקשים להבחין בין פריטים שונים בדירה – בין אלו החייבים בדיקה לבין אלו שאינם צריכים בדיקה. הסיפא של המשנה עוסקת במחלוקת מסובכת בין בית שמאי לבין בית הלל בשאלה: ? – נראה לנו שאין לדון בשאלה זו בשלב הנוכחי."ולמה אמרו שתי שורות במרתף" לעניין השני נבחרה משנה א' במסכת פסחים פרק י', העוסקת בכמה מדיני ה"סדר". עברא"ו ,"רדסה לילב הביסה" ,"הוצמ רודיה"בהקשר זה מתוודעים למושגים . בתוך כך מופנית תשומת הלב לחובת "הלואג לש תונושל עברא" דגנכ "תוסוכ , שממנו מחלקים להם מזון ויין לארבע כוסות."יוחמת"הדאגה לעניים ול ."תוישוקה עברא"בהמשך נבחרה משנה ד' במסכת פסחים פרק י', העוסקת ב מבחינים הלומדים בצדדים השווים והשונים "חספ לש הדגה"ו הנשמה תועצמאב שבין הקושיות במשנה לאלו שב"הגדה". |
|
.12משנה סדורה – חזרה ושינון |
|
מסביב לשלושת הדברים המרכזיים תשבץ מושגים וביטוייםבין המשימות מוצע .רורמ הצמ חספ :חספה ליל "רדס"ב |
|
רמועה .13 |
|
:הנשמ יאשונ ינש ודמליי "רמועה" אשונב .(רמועה תחנמל דעוימה) רמועה ריצק .א .רמועה תריפס .ב :רמועה ריצק הרישא במשנה מתאר את ההכנות לקראת קציר העומר בערב יום טוב הראשון. "מפני הבייתוסים שהיו אומרים: :הבישמו ,אפיסב הנשמה תלאוש "וכל כך למה"?
|
|
.14משנה סדורה – חזרה ושינון |
|
ביטויים ומושגים לחזרה כללית מוצע תרגיל המביא הגדרות או פירושים ל – 15 הנכון בצד ההגדרהגשומה וא יוטיבהשנלמדו בנושא העומר. המשימה – רישום או הפירוש בהתאם. |
|
יניסמ הרות .15 |
|
לביק השמ" :הזרכהב תחתופה ,תובא תכסמב הנושארה הנשמה לע ססובמ אשונה ,וז הנשמ דומלל יואר "זמן מתן תורתנו". מכיוון שחג השבועות הוא "יניסמ הרות המתחברת לחג מתן תורה. , בהשוואה לתאריכים "רמועה תריפס"איתור התאריך של חג השבועות בהקשר של המפורשים בתורה של החגים האחרים, הוא הצעד הראשון בלימוד הנושא. רחאלו ,"חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו"לאחר עיון בתפילת החג, המציינת את , ילמדו התלמידים, על פי המשנה, כיצד נמסרה "הרותה תכרב"לימוד ושינון של הרסמנ דציכ ,תרוסמה יפ לעו ,הלודגה תסנכ ישנא דע השממ ,רודל רודמ הרותה .ונימי דע הלודגה תסנכ ישנאמ ,רודל רודמ הרותה הנושא ייסגר בעמידה על הקשר שבין קולות השופר למעמד הר סיני בחג השבועות – ."יניסמ הרות לביק השמ" ובש ,"זמן מתן תורתנו" |
|
םירוכיב .16 |
|
כמבוא לנושא מוצעת למידה של שני דינים מתוך משנה ג' ודין אחד מתוך משנה י' בפרק א' במסכת ביכורים. א. "אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינים". ב. "אין מביאין ביכורים קודם לעצרת". ג. "ואלו מביאין וקורין: מן העצרת ועד החג. פרשת הביכורים בתורה משמשת יסוד ללימוד מסכת ביכורים וללימוד הנושאים א. כיצד מפרישים את הביכורים (מסכת ביכורים פרק ג' משנה א')? ב. כיצד מעלים את הביכורים (מסכת ביכורים פרק ג' משניות ב', ג', ד')? ג. תוך כדי לימוד נושא ג' (באותה דרך לימוד של נושא ב') מתוודעים הלומדים לפרשת לאחר הלימוד העיוני, מוצעת המחזה דרמתית של טקס העלאת הביכורים באמצעות |
|
באב העשת דע זומתב רשע העבשמ .17 |
|
עשרה אירועים קשים אירעו לעם ישראל בשני תאריכים: "חמישה דברים… בשבעה עשר בתמוז, וחמישה בתשעה באב". משנה ו' בפרק ד' במסכת תענית מפרטת את עשרת הדברים, ומשנה זו נבחרה ללמידה לקראת סיום שנת הלימודים, ערב היציאה לחופשת הקיץ, שבה חלים בדרך כלל שני התאריכים הנ"ל ושלושת השבועות (בין המצרים) שביניהם. באמצעות תרגיל משולב של הסברים לעשרת האירועים הטרגיים המוזכרים במשנה ושילובם בטבלה בצורה מסודרת, יכירו הלומדים באופן כללי כמה מן התחנות העצובות בתולדות עם ישראל, שבגינן קבעו חכמינו את שבעה עשר בתמוז ותשעה .תורודל תינעת ימיל באב בתוך כך יתוודעו הלומדים למושגים "בין המצרים" (=שלושת השבועות) ו"תשעת הימים" ולדינים ולמנהגי האבלות הנהוגים בימים אלה, ובמיוחד למשפט הסיפא במשנה: "משנכנס אב ממעטין בשמחה". לקראת סיום מתבקשים הלומדים לאתר ולסמן בלוחות החודשים תמוז ואב את ימי בין המצרים. קטע הסיום בחוברת לתלמיד מתאים לסיים בו את המדריך למורה: |
|
"יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך. ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות".
|
| חזרה לתוכן "חודש בחודשו" |
