מסכת דרך ארץ זוטא

שאין התורה מתקיימת אלא במי שרוחו נמוכה עליו.

לומר לך מה דרכן של מים אינן הולכין למקום גבוה אלא למקום נמוך,
כך אין התורה מתקיימת אלא במי שרוחו נמוכה עליו.

.ול המודה לכלו לבקתמה רבדל ברקו

מעבירין לו על כל פשעיו, ויתודימ לע ריבעמה לכו

שנאמר: "מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע" (מיכה ז) –
למי נושא עוון?
.עשפ לע רבועש ימל –

שנאמר: "אם נבלת בהתנשא" (משלי ל) –
אם ניבלת עצמך על דברי תורה – בה תינשא,
כל המתחכם על דברי תורה מוסיפין לו חכמה על חכמתו.
שנאמר: "תן לחכם ויחכם עוד" (שם ט).

,וילע תוירבה ארומ כל זמן שאדם חוטא

.תוירבה לע וארומ וכל זמן שאינו חוטא

וכל המבטל דבר אחד מן התורה – חייב כרת,
.(וט רבדמב) "הזב 'ה רבד יכ" :רמאנש
,אטוח אוה הרהמב כל שאין לו בושת פנים

שנאמר: "הכרת פניהם ענתה בם" (ישעיה ג).
,אטוח אוה הרהמב אל וכל שיש לו בושת פנים

שנאמר: "ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" (שמות כ).

כל תלמיד חכם המזלזל בנטילת ידיים הרי זה מגונה.
חרוא ינפל לכואה ונממ הנוגמ

חרוא סינכמ חרוא ונממ הנוגמ

האוכל לפני תלמיד חכם ונממ הנוגמ

אורח מטריח אורח מגונה משלשתן

הנוטל מלפניו ונותן לבן בעל הבית, הרי זה מגונה.
.ונב תא תיבה לעב גרהו היה השעמ

וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה.
.לוספ – לסופה לכו

כך היה תחילת תשמישי לפני חכמים:
פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ומצאתי מת מצווה,
ונטפלתי בו בארבעה מילין, עד שהבאתיו למקום קברות וקברתיו.
וכשבאתי והרציתי דברים לפני רבי אליעזר ורבי יהושע,
כל פסיעה ופסיעה שפסעת, מעלה עליך כאילו היית שופך דמים. :יל ורמא

רבותי, למה? אם בשעה שנתכוונתי לזכות נתחייבתי, אמרו להם:

.המכו המכ תחא לע – תוכזל יתנווכתנ אלש העשב
באותה שעה לא זזתי מלשמש לחכמים.

:רמוא היה אוה
דלא שימש לחכמים – קטלא חייב:

הוסמה תא ריבעמ הליחתב

מעביר את המנעלים ואחר כך

מעביר את המכנסיים ואחר כך

:קולחה תא טישפמ ואחר כך


הנכנס למרחץ נותן כבוד ליוצא,
והיוצא מן בית הכסא נותן כבוד לנכנס.