מסכת דרך ארץ זוטא

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע


ישילש קרפ

תן דעתך עד שיצא מפיך.
חשוב מעשיך בדרך ארץ, ותן שכר לפסיעותיך.



צדק הדין עליך
והוצא עצמך מן התרעומות.

הוי דן את חברך לכף זכות,
ואל תכריעהו לכף חובה
הוי שש בחלקך והתנאה במיעוטך.
ואל תשנא את המוכיחך.



יהי חלקך מבורך לעולם: עין טובה ונפש שביעה.
למד לשונך לומר 'איני יודע', שמא תתבדה ותאחז.

אם התרפית במצווה אחת –

סופך לרפות באחרת.


כיוצא בה אם הקלות פומך להקל מצווה אחת –

סופך להקל באחרת כיוצא בה.


ואם עברת על דברי תורה ברצונך,

מעבירים אותך ברצונך ושלא ברצונך.



אם נטלת שאינו שלך, את שלך ייטלו ממך.

והוי זהיר בקודשים, בין בנתינתן בין באכילתן.



הוי עלוב ואהוב להשיב ליודעך
ושפל רוח בפני כל האדם,
יותר מכל אדם. לאנשי ביתך

ואם תתרעם ותלחם עם ביתך – סופך לגיהנם.

נדרים – פתח לאיוולת. תליחת

טומאות – פתח לעבודת כוכבים. תלחת

קלות ראש בנשים – פתח לניאוף. תליחת


ערבת על מנת לשלם; אם ערבת –

;עורפל תנמ לע תיולואם לוית –

.עובתל תנמ לע תיולהואם הלוית –

הוי מחשב להפסיק את החשבון.

.ומצעל הנקקנה שם טוב –

.ב"הועה ייח ול הנק – הרות ירבד ול הנק


הביישן למד ןיא

הקפדן מלמד ןיאו

עם הארץ חסיד ןיאו

אטח ארי רוב ןיאו

כל המרבה בסחורה מחכים. אלו

ושים עצמך בתורה יותר מכל סחורה.



, ואלו הן: חמש עשרה מדות נאמרו בתלמיד חכם

נאה בביאתו, חסיד בישיבתו, חכם בדעת, ערום ביראה, פיקח בדרכיו, חכם בדרכיו, כונס,
וזכרן, מרבה להשיב, שואל כעניין, ומשיב כהלכה, ומשיב על כל פרק ופרק דבר, הולך אצל
חכם, ולומד על מנת ללמד, ועל מנת לעשות:

שמנגפת את הרגלים,הנוילעה הפוקסאכ אהת לא

ולא כאמצעית שכל היושב על ידה זועף וסופה להסתר.
שרוב בני אדם דורסין אותה הנותחתה הפוקסאכ היה

לסוף כל הבניין כולה נסתר – והיא במקומה עומדת:

 הפרק הבא
 
 תוכן
 
 הפרק הקודם



           
תוכן תושבע
           
תוכן מחשבת ישראל
           
תוכן ספרות