הסיבה לכך תימצא במדרש המספר על שמאי הזקן, שכל ימיו חי בשביל שבת. הרעיון הטמון

במדרש שקוף: יום השבת הוא תכלית השבוע. זהו היום בו אדם פנוי מעבודתו, והוא נח,

לומד, מגשים את עצמו. שמות הימים מבטאים את היחס לשבת כיום מרכזי בשבוע

.ולוכ

אותה תופעה שמצאנו בשמות ימי השבוע, נמצא בשמות החודשים במקרא. בעיקרם הם

מופיעים כמספר סודר, כאשר החודש הראשון הוא חודש ניסן. (השנה מתחילה, איפוא,

.(!יעיבשה שדוחב

מורה הרוצה להרחיב בעניין זה יסביר כי אין קשר בין תחילת שנה לבין מספר החודש בו

השנה מתחילה. אנו רגילים למבנה זה בתחומים שונים: שנת לימודים מתחילה בראשון

לספטמבר, ועל כן החודש הראשון של שנת הלימודים הוא החודש התשיעי. גם ימי ההולדת

של בני אדם מתפזרים לאורך השנה כולה, וכל אחד מתחיל את מניין שנות הולדתו בנקודה

אחרת ברצף הימים של השנה.

סיכום העניין כולו נמצא בדברי רמב"ן אלה:

הרעיונות שבדברי רמב"ן הם אלה:

.1לחודשים אין שמות, כדי שניסן, חודש הגאולה, יהיה החודש המרכזי.

.2לימי השבוע אין שמות, כדי שיום השבת יהיה היום המרכזי.

.3החודשים קבלו שמות כאשר עלו מגלות בבל, אז הגאולה ממצרים הפכה להיות מרכיב

משני בתולדות ישראל, ואפשר היה "לוותר" על שמות החודשים במספרים, וניתן לחודשים

שמות עצמיים.