מצוות ההלוואה

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע

האוולהה תווצמ

המדקה

מצוות רבות אנו מצווים ביחס לאנשים אחרים. בתוך המצוות האלה כלולה
החובה לעזור למי שצריך עזרה. אחת מהמצוות האלה היא המצווה להלוות
.ףסכ
ההלוואה היא אחת הצורות של גמילות חסד. אדם יכול לגמול חסד בכך
שהוא נותן צדקה, והוא יכול לגמול חסד בכך שהוא מלווה כסף לאדם
הזקוק לכסף כדי לפתוח באמצעותו עסק, למשל, או כדי לפרנס את
משפחתו, עד שיחזור וירוויח את הכסף הזה ויחזירו.
ההבדל בין צדקה לבין הלוואה ברור: צדקה אין צורך להחזיר, ולכן אנשים
רבים מתביישים לקבל צדקה; הלוואה מחזירים, ולכן אין מתביישים לקבל
.הקדצה תווצמ לכמ הלודגל תבשחנ האוולהה תניתנ וז הביסמ .האוולה

ארקמב האוולה תווצמ

דכ ,בכ תומש .א


אם כסף תלוה את עמי את הענה עמך
לא תהיה לו כנשה. לא תשימון עליו נשך.

י"שר
הווי מסתכל בעצמך, כאילו אתה עני.את העני עמך:
לא תתבענו בחזקה. אם אתה יודע שאין לו, אל תהי :השונכ ול היהת אל
.והמילכת אל ,רמולכ ,ותיוולה אל וליאכ אלא ,ותיוולה וליאכ וילע המוד
נשך: ריבית, שהוא כנשיכת נחש, שנחש נושך חבורה קטנה ברגלו ואינו
מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקודו. כך ריבית: אינו מרגיש
ואינו ניכר, עד שהריבית עולה ומחסרו ממון הרבה.

ב. מכילתא דר' ישמעאל, משפטים, פרשה יט


ר' ישמעאל אומר: כל אם ואם שבתורה רשות, אם כסף תלווה את עמי:
חוץ מזה ועוד שניים… אף כאן אתה אומר "אם כסף תלווה" – חובה ולא
.תושר

אתה אומר חובה, או אינו אלא רשות? כשהוא אומר (דברים טו, ח)
.תושר אלו הבוח ,"ונטיבעת טבעהו"

הבא דוגמאות של "אם" בתורה שמשמעותו רשות..1

כיצד ר' ישמעאל מוכיח, ש"אם כסף תלווה" הוא חובה, אף על פי שנכתב בלשון .2
?"םא" _

התדע מה הם שני המקרים הנוספים בתורה הדומים למקרה שלנו? (רמז: עיין .3
בסוף פרשת יתרו.) _

אם קיימת חובה להלוות, מדוע כתבה זאת התורה בלשון "אם"? ענה על-פי שני .4
:הלאה תורוקמה _

א. דעת זקנים מבעלי התוספות: אומר ר' יהודה החסיד, דלכך נכתב בלשון "אם", _
לפי שפעמים שהוא רשות, כגון הלווה ואינו משלם. __

ב. המהר"ל מפראג (בחיבורו "גור אריה" על התורה): יש לפרש מה שכתוב לשון _
"אם", אע"ג דחובה הם, מפני שאם יעשה מחובה, כאילו מקיים גזרת המלך – אין _ _
הדבר לרצון הקב"ה. וצריך שיעשה מרצונו הטוב. _ _

הל ,הכ ארקיו .ג



וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך, והחזקת בו גר ותושב וחי עמך.

:שוריפ

ימוך: ייעני. ומטה ידו: יתרושש. והחזקת בו: אל תניחהו שירד וייפול,
יואשמל ?המוד הז המל .די תטומ תעשמ והקזח אלא ,ומיקהל השק היהיו
שעל החמור: עודהו על החמור, אחד תופס בו ומעמידו; נפל לארץ, חמישה
אין מעמידין אותו! (רש"י). גר ותושב: אף אם הוא גר או תושב. ואיזהו
תושב? כל שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת אלילים ואוכל נבלות (רש"י).

ד. דברים טו, ז-ח


כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלהיך נותן
לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון.
כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו.

העבט תעביטנו: אם לא רצה במתנה, תן לו בהלוואה (רש"י).

יש דרכים שונות לעזור לאדם. אחת מהן אסורה, והאחרות מותרות. איזוהי הדרך .5
האסורה, ואילו הן הדרכים המותרות? _

מבין הדרכים המותרות אחת עדיפה על האחרות. מהי?.6

הווצמה ישרשמ

ה. ספר החינוך, מצווה סו: הלוואה לעני


להלוות לעני כהשגת היד כפי מה שצריך לו, למען הרחיב לו ולהקל מעליו
תניתנ תווצממ תבייחמו הקזח רתוי איה האוולה לש הווצמה תאזו .ותחנא
הצדקה, שמי שנתגלה ונודע דחקו בין בני אדם, וגלה פניו לשאול מהן, אין
דחקו ואפלתו כמי שעדיין לא בא לאותה בושה וירא מהכנס בה, ואם יהיה
לו מעט סעד של הלוואה במה שירויח מעט, אולי לא יצטרך לבוא לשאלה
לעולם, וכשירחמנו האל ברווח ישלם נשיו ויחיה בנותר. ועל כן הזהירתנו
תורתנו השלמה על זה, לסעוד המך בהלוואה טרם יצטרך לבוא אל
השאלה, שנאמר "אם כסף תלווה את עמי". ואמרו זיכרונם לברכה
במכילתא: כל "אם" "ואם" שבתורה רשות, חוץ משלושה שהם חובה, וזה
אחד מהם. ויכריחו הדבר מדכתיב במקום אחר בתורה דרך צוואה "והעבט
."ונטיבעת
שורש המצווה, שרצה האל להיות ברואיו מלומדים ומורגלים במידת
החסד והרחמים, כי היא מידה משובחת. ומתוך הכשר גופם במידות
הטובות יהיו ראויים לקבלת הטובה, כמו שאמרנו שחלות הטוב והברכה
לעולם על הטוב לא בהפכו. ובהיטיב השם יתברך לטובים ישלם חפצו
שחפץ להיטיב לעולם. ואם לאו, מצד שורש זה, הלא הוא ברוך הוא יספיק
לעני די מחסורו, זולתנו. אלא שהיה מחסדו ברוך הוא שנעשינו שלוחים לו
לזכותנו. ועוד טעם אחר בדבר, שרצה האל ברוך הוא לפרנס העני על ידי בני
אדם מגודל חטאו, כדי שיוכח במכאוב בשני פנים, בקבלת הבושת מאשר
כגילו, ובצמצום מזונו.
דיני המצווה, כגון איזה עני קודם במצווה זו, והאזהרות הרבה שהזהירונו
זיכרונם לברכה עליה, שאמרו שהאדם מרוחק ונמאס ונתעב ונאלח
ומשוקץ עד שקרוב להיות מיאוסו כמאוס עבודה זרה, אם יש לו ומושך ידו
.וז הווצממ

וכמה נחמד ונאהב ומרוחם, ומתברך בכמה ברכות המחזיק בה, הכל
מבואר במקומות מכתובות ובבתרא במקומות רבים מן התלמוד.

במסכת בבא בתרא, דף י, מסופר על טורנוסרופוס הרשע, ששאל את רבי עקיבא: .7
"אם אלוקיכם אוהב עניים, מפני מה אינו מפרנסם?" ענה אתה על שאלתו זו לפי _
דברי ספר החינוך. _

העתק את לשונות הגנאי, שבעל החינוך מונה באדם שאינו מלווה. מה אתה מסיק .8
מניסוחים אלה? _

ו. רמב"ם, מתנות עניים י, ז


שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו: מעלה גדולה שאין למעלה הימנה
זו המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה עמו
שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו, שלא יצטרך לבריות
לשאול. ועל זה נאמר: "והחזקת בו גר ותושב וחי עמך." כלומר: החזק בו
עד שלא ייפול ויצטרך.
פחות מזה – הנותן צדקה לעניים…

:רמוא בותכה וילע – וקחד תעשב עלס ינעל הוולמה" :רמאנ א ,גי תומבי תכסמב .9
".הנעי 'הו ארקת זא _
נסה להסביר, מדוע ה' נענה לאדם כזה. _

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין כותב בספרו "אהבת חסד", כי "אדם שאין לו .10
מעות, אינו חייב ללוות מאחרים כדי להלוות לאחר". מצא את הדברים האלה _ _
גם בספר החינוך (מקור ה). _ _

לפניך רשימה של אנשים שונים המבקשים הלוואה. נסה להחליט, לאילו מהם .11
חייבים להלוות, ולאילו מהם אין חובה כזאת קיימת: _ _

א. אדם הרוצה ללוות כסף כדי לקנות בו משקה ולשתות לשכרה, והוא רגיל ללוות _ _
ריזחהל אלו _ _ _

ב. עשיר הנמצא בדרך, כספו אזל, והוא מבקש הלוואה _ _

ג. אדם הרוצה לסגור מרפסת _ _

ד. אדם הזקוק לכסף כדי לפרנס את משפחתו, אבל הוא אינו עובד בעת הגשת _ _
הבקשה להלוואה ולא יוכל להחזיר את הכסף עד שימצא עבודה _ _ _

ה. אדם הרוצה לנסוע לטיול לחו"ל. _ _

הערה: עיין בשולחן ערוך חושן משפט סימן צז, סעיפים א-ג, ונסה למצוא תשובות
לשאלות אלה. אם אין בידך הספר, נסה להשיב לפי הבנתך.

סדר העדיפויות במתן הלוואות

ז. ספרי לדברים טו, ז


"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלקיך נותן
."ךל
יושבי עירך קודמים ליושבי עיר אחרת.באחד שעריך:
יושבי ארץ ישראל קודמים ליושבי חוץ לארץ. :ךצראב

א ,אע אעיצמ אבב .ח


דתני רב יוסף: "אם כסף תלווה את עמי, את העני עמך" –
עמי ונכרי – עמי קודם;
עני ועשיר – עני קודם;
ענייך ועניי עירך – ענייך קודמים;
עניי עירך ועניי עיר אחרת – עניי עירך קודמין.
אמר מר: עמי ונכרי עמי קודם – פשיטא?!
אמר רב נחמן: אמר לי הונא: לא נצרכה, דאפילו לנכרי בריבית ולישראל
בחינם (ישראל קודם).

ט. רמב"ם, מתנות עניים ז, יג


עני שהוא קרובו, קודם לכל אדם. עניי ביתו קודמין לעניי עירו.
עניי עירו קודמין לעניי עיר אחרת, שנאמר: לאחיך, לענייך, לאביונך,
בארצך (כל הקודם בפסוק, קודם).

ח ,ו דסח תבהא .י


אם באו אביו ורבו ללוות ממנו, רבו קודם לאביו, שרבו מביאו לחיי
העולם הבא, ואביו רק לעולם הזה.

הוולמה לש ופסכ תחטבה

המלווה, הנותן כסף ללווה, רוצה להיות בטוח שכספו יוחזר לו. הוא חושש
מכמה דברים: הוא פוחד, שמא יטען הלווה שמעולם לא לווה כסף, או אולי
יודה הלווה את הכסף, אבל יטען, שכבר החזירו, או שאין לו כסף להחזיר את
.ובוח
יש כמה דרכים שבהן המלווה יכול להבטיח את כספו:

כדי להיות בטוח שהלווה לא יכחיש את עצם ההלוואה, בידו לעשות דברים
:הלא
.1לדרוש מן הלווה לחתום על הצהרה שאכן לווה את הכסף
.2להלוות בפני שני עדים, שיהיו נוכחים בשעת ההלוואה
.3להלוות בפני שני עדים, שיחתמו על שטר חוב שבו יפורט החוב.
(על כך נלמד בהמשך). _

כדי להיות בטוח שההלוואה תוחזר לו, ביד המלווה לנקוט בכמה אמצעים:
.1לקחת מן הלווה משכון ולשמור אותו בביתו עד להחזרת ההלוואה.
.2לשעבד את רכושו של הלווה לחוב, וכך, אם לא יהיה ללווה כסף להחזיר,
.דבעושמה שוכרה תא הוולמה חקיי _
.3לדרוש מן הלווה להביא "ערב" – אדם שיהיה אחראי להחזרת החוב.

בהמשך הלימוד נעמוד על כמה נושאים, הקשורים בדרך מתן ההלוואה
.לבקמ הוולמהש תונוחטיבבו

חשוב, מה הן המעלות ומה הם החסרונות של כל אחת מן הדרכים להבטחת .12
.בוחה תרזחה _ _


:תעברומ ידאווב אצמנ ,סוריפפ ,הריכח רטש

שנת שתיים לגאולת ישראל על ידי שמעון בן כוסבא נשיא ישראל (= 133
לסה"נ). במחנה שיושב בהרודוס (=הרודיון) יהודה בן רמא אמר להלל בן
גריס: אני מרצוני חכרתי ממך היום את העפר (=הקרקע) שהוא שלי
בחכרה בעיר נחש (שם מקום) שחכרת משמעון נשיא ישראל. את העפר
הזה חכרתי ממך מן היום עד סוף ערב השמיטה, שהם שנים שלמות, שנות
מכס חמש. את דמי החכירה אמדוד לך בהרודוס בחיטים יפות ונקיות,
שלושה נירים ולתך.

האבה הנשמל רבעמ חזרה לתוכן "מלווה ולווה"