משילין

ביצה פרק 5

תְּנָן, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נָזִיר לֹא יָחֹףרֹאשׁוֹ בָּאֲדָמָה, מִפְּנֵי שֶׁמַּשִׁיראֶת הַשֵּׂעָר. תָּנוּ רַבָּנָן: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּגַחֶלֶת: הַגַּחֶלֶת כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים, וְשַׁלְהֶבֶת בְּכָל מָקוֹם. גַּחֶלֶת שֶׁל הֶקְדֵשׁ מוֹעֲלִין בָּהּ, וְשַׁלְהֶבֶת, לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. גַּחֶלֶת שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרָה, וְשַׁלְהֶבֶת מֻתֶּרֶת. הַמּוֹצִיא גַּחֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב, וְשַׁלְהֶבֶת פָּטוּר. הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, אָסוּר בְּגַחַלְתּוֹ וּמֻתָּר בְּשַׁלְהַבְתּוֹ.

תָּנוּ רַבָּנָן: אֵלּוּ הֵן מִדְבָּרִיּוֹת, וְאֵלּוּ הֵן בֵּיתִיּוֹת; מִדְבָּרִיּוֹת, כָּל שֶׁיּוֹצְאוֹת בְּפֶסַח וְרוֹעוֹת בָּאֲפָר, וְנִכְנָסוֹת בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה. וְאֵלּוּ הֵן בֵּיתִיּוֹת: כָּל שֶׁיּוֹצְאוֹת וְרוֹעוֹת חוּץ לַתְּחוּם וּבָאוֹת וְלָנוֹת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם. רַבִּי אוֹמֵר: אֵלּוּ וָאֵלּוּ בֵּיתִיּוֹת הֵן, אֶלָּא, אֵלּוּ הֵן מִדְבָּרִיּוֹת? כָּל שֶׁיּוֹצְאוֹת וְרוֹעוֹת בָּאֲפָר וְאֵין נִכְנָסִין לַיִּשּׁוּב לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.

הַדְּרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת בֵּיצָה

גנזי המלך

דף לח:

כד סליק ר' אבא אמר יהא רעוא דאימא מילתא שתתקבל – [ואח"כ אמר דבר שגרם להם לצחק ממנו. והלימוד לדורות מהענין הזה שאין לאדם ללמוד תורה כדי שאחרים יקבלו את דעתו אלא ילמד לשם שמים, בין יקבלו ובין לא יקבלו] – שו"ת חתם סופר על או"ח, רח

כד סליק ר' אבא אמר יהא רעוא דאימא מילתא שתתקבל – הקדמה לשו"ת מרחשת, הרב חנוך הניך אגיש

כד סליק ר' אבא אמר יהא רעוא דאימא מילתא שתתקבל – [אמנם גם כאשר טועה בדבריו יש לו שכר על לימוד תורה, אבל הוא בקש שיכוין לאמיתה של תורה. וסימן לזה הוא שיקבלו את דבריו] – ר' מאיר אריק, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

כד סליק ר' אבא אמר יהא רעוא דאימא מילתא שתתקבל – [כאשר האדם רואה ששומעי דברי תורתו שמחים בדבריו, הלב שלו מתעורר לחדש עוד ולהבין דברים נוספים. לכן בקש בקשה זו] – ילקוט אליעזר, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"