תמוז תשכ"ח
בית מקרא )לד(
סימטריהבתהילים קמ"ז
מאת
אריה סטריקובסקי
במזמור זה קיימות מספר בעיות עיקריות ואלו הן .בעל המזמור שאל שפע
ביטויים ממזמורים אחרים שבתהלים ומפרקי שיבתציוןשבישעיה פרקים מ'-ס"א
ומיחזקאל .1בע'ל המזמור לא נזדקק לביטויים המושאלים כמות שהםיהוא שפצם
ושינם במידה שאין להכיר כל חוסר טבעיות ,וסגנון הפרק הוא שוטףוחי .2כמה
מהחוקרים נזדקקו למקורות מסויימים רק כאשר נמצאה מחלוקת בין הגירסאות
השונות שבפרק ,והם הניחו מקום להתגדר בשימוש ובעיבוד שנעשה בהעתקה
מהמקורות הספרותיים הללו.
כל החדשים עמדו על הנקודה שהפרק מתחלק לשלושה חלקים ,שכל אחד מהם
פותח בסטרופיה( ,א-וי ז.–יא :יב-כ) .השבעים ובפשיטתא פצלו את הפרק לשני
מזמורים א-יא:יב-כ .שכל אחד מהם פותחב"הללויה"ומיוחסלחגיוזכריה.
נחלקו החוקרים בדבר חלקי הפרק .בריגס 5מביא בחשבון שהפרק יכול להיות
מורכב ממזמור אחד ,שנים או שלושה הכללפי התצרוכת הפולחנית,ואין כל קשר
הברחי בין חלקי המזמור .דוהם 3א מרחיק לבת ומוצא מזמוררביעי נפרד בקטע
ז-ח .חיות 4מסתפק בחלוקת השבעים ,לשני מזמורים .טיילור 5קובע בפסקנות
שלפנינו שלושה מזמוריםנפרדים .כנגדם נמצאים שני מאחדים,צ'יין" וארדמנסז.
הראשון אף החליט שתחילת המדבור נכתבה בתחילת החורף ולכן תכנו הוא גשמי
ברכה ,וסוף המזמור בסוף החורף הקשה שבאותה השנה ,ולכן אנו מוצאים בסוף
המזמור קרח ,שלג וכפור .ארדמנס כנגדו מצא את הנקודה המקשרת בבכין
ירושלים ,הנמצא בשני חלקי מזמורי השבעים .והוא קבע את אחדות הפרק ביתר
פסקנותמצ'יין.
מטרת עבודה זו היא להוכיח את אחידות המזמור עלידי מציאת הסימטריה
הפנימית שבו .כוי לראות סימטריה זו ,יהא עלינו להעתיק פרק זה לפי חלקיו
המקביליםזהלזהבמישוריםאנכייםואפקיים.
1רשימת מראי מקומות נמצאת בפירושו לתהלים של צ.פ .חיות ,הוצאת כהנא ,מהדורה
שניה,קירב תרס"ח עמ' ק"ג:וכן פירוש . 534ע 1 11 1907סץ .Briggs, Psalmes Iccההשפעה
העיקריתהיא של תהליםוישעיהו.
. 362 2ק :].1).IJheyne, The Book ofPtalms, New York, 1888,
3
בזבזו .Briggs, Psalmes 11
3א עפ"י בריק ,שם.
4צ.פ.חיות ,מהדורת כהל ,שם.
.150 5ע .Taylor, The InSerpreter's Bible, 11, Hew York-Nashville, 1955,א.עי.
. 363 6ק .1).Cheyne, The Book ofPseelnts, 1888,ע:
ד .605ע )(.7'. Studien,IV, Leiden, 1947,
..
11.1(: Eerdmans,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לד(
אריה פטריקובסקי
44
א .הללויהכי טוב זמרהאלהינו
כינעים נאוה תהלה (א)
ב.
תמוז תשכ"ח
ענו לה' בתודה
זמרולאלהינו בכנור(ז)
בונה ירושלים ה'
הרופא לשבורי לב
השם גבולך שלום
חלבחטיםישביעך(:יד)
ומחבש לעצבותם (ג)
מונה מספר לכוכבים
גדולאדונינו ורב כח
לתבונתואין מספר (ה)
הללי אלהיךציון(יב)
כי חזקבריחישעריך
ברךבניך בקרבך(:יג)
נדחי ישראליכנס( :ב)
לכלם שמות יקרא( :ד)
שבחיירושלים את ה'
המכסה שמים בעבים
המכין לארץ מטר
המצמיח הרים חציר( :ח)
נותן לבהמה לחמה
לבני ערב אשריקראו(ט)
השולח אמרתו ארץ
הנותן שלג כצמר י
עד מהרהירוץדברו (סו)
כפור כאפריפזר :טז)
משליח קרחו כפתים
לפני קרתומייעמד(:יז)
ישלח דברווימסם
ישב רוחויזלומים
י(יח)
מעודדענוים ה'
משפיל רשעיםעדי ארץ (1ו)
לא בגבורת הסוסיחפץ
לאבשוקי האישירצה(:י)
רוצהה' אתיראיו
אתהמיחלים לחסדו(:יא)
מגיד דבריו ליעקב
חקיו ומשפטיו לישראל( :יט)
לא עשהכן לכלגוי
ומשפטים בלידעוםהללויה(:כ)
שלושת המזמורים שלפנינו מקבילים זה לזה .כברצ'יין עמד על התפתחות פרו-
גרס'יבית ממזמור אחד למשנהו ,ואיני
כל אחד משלושת המזמורים מכיל ארבעה חלקים :סטרופיה,בנייתירושלים ,גדלות
ה' בצבא השמים (כונבים ,עבים ,שלג וכו') ,והבדלה בין צדיקים לרשעים ,או
בני ישראל ואומות העולם.
,
ל
"
נ
ה
ק
ל
ח
ב
ו
האמצעי חסרה
ההלק הראשון והאחרון מכילים את כל האלמנטים
התהילה על ירושלים.
יה"!
ההתפתחות בסטרופיות היא מהכללי למיוחד והספציפי .בתחילה "הללו
סתם ,ולא נאמר איך להודות ומי מודה .בסטרופיה השניה יודעים אנו שדבר זה
נעשה בתודה ובכינור ,ובסטרופיה השלישית מפורש אודות טיב המודים לה',
שהם :ירושליםוציון.
כבר צ'יין 9עמד על ההתפתחות של ירושלים מעיר ההולכת ונבנית שנדחיה
בא אלא להמשיך במקום שהוא התחיל.8
8למעשה מצאתי זאת באופן עצמאי ואח"כ ראיתי שהוא כבר שם לבו לתופעה זו ,אלא
9שם.
שהוא מצא רקפרטיםספוריםועם חלקםאינימסכים.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז תשכ"ח
בית מקרא )לד(
סימטריה בתהילים
שבורי הלב מתכנסים אליה ,לעיר
השלישי.
קמ"ז
45
המבוצרת בחומה והמבורכת בבניה שבחלק
גדלות ה' בצבא השמים מובעת בשלושה שלבים .בפעם הראשונה נמצאים אנו
בלילה בהיר שמים זרוע בכוכבים מאירים ,וגדלות ה' מתגלמת במניין הכוכבים.
בתמונה השניה נמצאים אנו ביום חורף ישראלי נח המביא מטר ,חציר וחיים
למערכתהחי .בארץישראלהקיץ הארוךמביאחרבון מדכאוכלהירק מתיבש,גשמי
החורף מביאים עמם צהלתחיים .התמונה השלישית היא שליום קרח סגריר שבו
החיים משתתקים" ,לפני קרתומי יעמד" .דבר ה' הראשון מביא שלג ,כפור וקרח
ומשתק את החיים .דבר ה' השני ממיס את השלג ורוחו מזילה את הקרה למים.
בצבא השמים ההתפתחות מובילהמלילקיץליום גשם,ליוםכפור.
ההתפתחות נמצאת גם בחלק הרביעי והאחרון -חלק הגמול .בפעם הראשונה
נאמר שה' מעודד ענוים ומשפיל רשעים .דבר לא פורש אודות טיבם של אותם
הרשעים והענוים .בקטע השני נתבאר שהרשעים מיצגים גבורת סוס ושוקי האיש,
והענוים הם יראי ה' המיחלים לחסדו .בקטע השלישי מבואר יותם ,אין אלו
צדיקים ורשעים בעלמא ,אלא בני ישראל המקבלים את דברי ה' ,חוקיו ומשפטיו,
בניגוד "לכלגוי".
תקופת המזמור:
בריגס 10טוען שהמזמור התחבר בזמן המכבים עם כניסתם מחדש לירושלים
לבנותה .ובאור זה הוא מפרש את הרשעים שבפרק על היוונים .סברתו אינה
מתקבלת,כי אילוהיו הרשעים הללו -היוונים והסורים,היינו שומעים תרועות
מלחמהבחלקיםאלו של הפרק ולאהגדרותשלוותפילוסופיותלמחצה.
חיות 11מוכן בעקבות השבעים לפרש את החלק הראשון של המזמור על תקופת
עזרא-נחמיה ,אך לא את ההלק השני המלא שלוה ,אושר ושגשוג,כי כלזה לאהיה
כאשרהעירהיתה מסובבת בחומה וכמעטריקהמאנשים.
,
ם
דייויס 12כבר קבע שהמזמור שייך לתקופת המכבי
ת
א
ז
ה
ש
ע
א
ו
ה
ך
א
עפ"י
בניין אב ממזמור קמ"ט שהוא מזמור מלחמתי מובהק .והדמיון שבמבנה בין
מזמורי ההללויה (קמ"ה-ק"0מחייב לדבריו תאריך משותףלכלם .אך מה שהשגתי
לעילכנגדשיטתבריגסיידהה אתמסקנתו.
טיילור 13קובע ללא נימוקים שהמזמור נכתב אחרי ,-397אלא שהפסוקים
אודותבניין ירושלים אמורים על העבר כמאורע הסטורי שכבר ארע בעבר רחוק.
נ"ל שכל המזמור נכתב בתקופה שאחרי בניית החומה עלידי נחמיה כאשר הוטלו
גורלותועשירית משבי הגולההתחייבו והתנדבולגורבירושלים.
בתקופה ההיאעדיין רוב רובו של העם היה בתפוצות ,ולכןהביטוי "נדחי ישראל
יכנס" ,אינו אשגרתא בעל'מא .הרשעים שבמזמור הזה הם העמים שהתנכלו לשבי
הגולה .לפיכךאין כלריח מלחמה בפסוקים הדנים את הרשעים ברותחים .ההדגשה
10
12
13
שם.
11
שם.
. 351ק Century Bible) New Yorkש8א ,.Davies, The Psalms, 11 (Theע.ז.
. 750ע18.י.1%
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז תשכ"ח
בית מקרא )לד(
אריה סטריקובסקי
לאור פעילותו
של נתינת ה
שלתעוזררהא.לעם ישראל בניגוד לעמסים ,תהא מובני
הספרותית
המעשה הכביר של בניית חומות ירושלים והתחיה החברתית ,מפיחים
בעל המלמור תקוות נשגבות לעתיד ,והוא רואה את ירושלים מלאה חלב חטים.
הוא יודע את הגבול שבין ההווה של החלק הראשון שבו המקובצים הם שבורי
לב ונדכאים ,לעתיד המזהיר שבו נמצא החלק השלישי ,ולכן תיאור הטבע שבחלק
ההוא פותח" :השולח אמרתו ארץ ,עד מהרה ירוץ דברו" .ללמדך שהעתיד הוא
קרובלידי מילואו.
ביב
הערות לפי סדר הפסוקים.
א .הביטטים "כי נעים נאוה תהלה" תבנו עלפי קל"ה ,ג; ל"מ א .כל החדשים
נגררו אחרי השבעים שהשמיטו "נאוה תהלה" ולדבריהם "כי נעים" יהא מוסב
ו 14
על ה'.בין המפרשים הקלסייםהיחידי שהולך בדרךזו הוארבי עובדיה ספורנ
שפירש"כינעים נאוה תהלה"עלה'.
באם פ נתק נצטרך לפרש :מ טוב (ל)זמר לאלהינו נאוה תהלה
כי הואנעים.
ה המתאר את ה'
ד-ה .לעיל ראינו את ההתפתחות האפקית בין הקטעהי
מונה הכוכבים לקטעים המקבילים :ח-ט; סו-יח .כמדומני שיש מקום גם לקשר
אנכי עם נושא קיבוץ הנדחים .במקור הפסוק בישעיה נאמר :המוציא במספר
צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר= (מ' ,נו)
אף-על-פי שהכוכבים הם כה מרובים ,אף אחד מהם אינו נעדר .כן הדבר אמור
אצלנוביחסלנדחי ישראל שאיש מהם לאיעדר.
אירדמנם5י פירש את האסוציאציה של מניית מספר הכוכבים על פי הרעיון
המלחמתי שבשירת דבורה"הכוכבים ממסלותם נלחמועםסיסרא".
פירושו אינו מתאים 'לרקע שבו הוא רואה את הפרק בכלל'ו -תקופת נחמיה.
בתקופהזו לאהיתהכל מלחמהצבאיתשהצריכה אתעזרתהכוכבים.
ק
ר
פ
ה
ת
א
על
אילמלא הראלה המכרעת מישעיה מ' ,כו ,יכלו כל אלו המפ'רשים
תקופת המכבים ,16לאמץפירושזה.
ח' -י "א .השבעים מוסיפים על סמך תהלים ק"ד ,יג ,יד את הביטוי "ועשב
לעבודת האדם".חיותי 1מתנגד לתוספתזוובריגס 15מקבלה בהתלהבות.
בכדי לעמוד על השוואה אמיתית שבין הקטעים המקבי'לים כדאי להעתיקם
בטורים מקבילים.
.יוסף יעבץ היורש ועם הרבה מזמורים פירוש להר"ר
14תהלים עם פירוש להרי.
מאת שמואל …הלפרין,לונדון ,תשי"ב; עמוד .506
עובדיה ספורנו עםביאורים…
. 605 15ע Leiden, 1947זו].Studien 1ך.ל) .Eerdmans.וע .8.
.
16
17
18
~Briggs, Daviesואחרים.
מהדורת כהנא.
.ICC
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לד(
סימטריה בתהילים
משקה הרים מעליותיו
מפרימעשיך תשבע הארץ:
מצמיח חציר לבהמה
~שב לעבדת האדם
להוציא לחםמן הארץ:
וייןישמח לבב אנוש…
ולחם לבב אנושיסעד:
קמ"ז
תמוז תשכ"ח
47
המכין לארץ מטר
המצמיח הריםחציר:
נותן לבהמה לחמה
לבני ערב אשריקראו:
לא בגבורת הסוס יחפץ
לא בשוקי האיש ירצה:
רוצה ה' אתיראיו( …ק"ד,יג–סו)
קל להוכח מיד שכשני המקומות הסדר הוא דומם וצומח (השקאת הארץ),חי
(בהמה,בני עורב) ואדם .אלא שבפרק ק"ד הרענון של עליונות האדם הוא שמאכלו
ן המשפיעים באופן שונה על לבב אנוש ,בעוד שבפרק קמ"ז
מגוון עם לחם ויי
הרעיוןהמכריע הוא שלבהמהrgנותן את מאכלה ללאבלהפליה ,אך בממלכת האדם
קיימים הבדליםביןצדיקיםורשעים(,להלןאביא לכךראיה מפרק קמ"ה).
ועוד נקודה .בפרק ק"ד מבואר שמאכל הבהמה חציר והלחם והיין מיועדים
לאדם .העשב נמצא באמצע .קשה לדעת האם יש לקרא את תפקיד העשב כהכנה
י אכילת הבהמות האדםימול לחרושעמןלהוציא לחם),אושיש לראות
ללחם( ,עליד
עשבזה באור קללתה' לאדם "ואכלת את עשב השדה"(בר' ג',יח).
בפרק קמ"ז פורש "נותן לבהמה לחמה" .לפיכך אילו היה נאמר כשבעים
"ועשב לעבודת האדם" ,יצא שהבהמה אוכלת לחם והאדם עשב .לפיכךאין מקום
לקטע הזה בפרקנו .מה שאין כן במזמור ק"ד ,העשב לעבודת האדםמיבא בניגוד
לחציר-מאכל הבהמה.
,19
,
ג
"
ל
טז-יז אך התוכן
י-יא .קטע זה מבוסס מבחינה לשונית על תהלים
מבוסס על קמ"ה ,טז ,יט .20הביטויים סוס ,יראיו ,המיחלים לחסדו נלקחו מל"ג.
והביטוי "רצון יראיו" מקמ"ה .בל"ג ההדגשה היא שהגבורים לא ינצלו למרות
כוחם ,והיראים ינצלו ממות ומרעב .בקמ"ה נעוץ הבדלבין היצורים המקבלים את
מזונם ללאכל הבחנהלביןבני האדםהנחלקיםלצדיקיםולרשעים.
אצלנו הרעיון הומה לזה של קמ"ה .ה' מצמיח חציר ונותן מזון לבהמה ולבני
עורב אשר קוראים בעלמא ,21אךיראי ה' הם המיחלים לחסדו וה'אינו רוצה באלו
הבוטחים בגבורת הסוס ובשוקי האיש .בממלכת האדם אין כל אחד וכאי למזון,
האדםצריךליחל לחסד ה',ואיןה' חפץבאלו הבוטחיםבכוחם.
רעיוןזהחוזר ונשנה בכמה וכמה מקומות בתורתה,גמולהמקראית.
בפסוק יא" :לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האישי רצה :רוצה ה' את
יראיו את המיחלים ל'חסדו" אפשר לראות שרשור של הביטוייםירצה רדצה.
אהרן מירסקי כתב מאמר ממצה על תולדות השרשור ,22ומצא את פתיחת תולדות
19עלזהמעירים כמעט כלהחדשים.
20עלהאחידות שלהפרקים קמ"ה-ק"ג עמד ,Daviesשם.
21כל החוקרים דוחים בשתי.ידים את גירסת השבעים "אשר יקראו לה'" .כי רק האדם
קורא לה' ומיחל לחסדו .גם במזמור קמ"ה נאמר על היצורים"עיני כל אליך ישברו" "ומשביע
לכלחי רצון" ,ועל האדם נאמר" :קרוב ה' לכלקוראיו לכל אשריקראוהו.ב44מת".
2%אהרןמירסקי "תולדות השרשור" ,תר ב
יץ )1959(, ,28עמ' .leo-171
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לד(
תמוז תשכ"ח
48
אריה סטריקובסקי
השרשור במשנה ,ואת שיא התפתחות השרשור בפיוטי ימי הביניים .כמדומני
שיכולים אנו לראות בתופעה שלפנינומעין שרשורקמאי .על הגשם והשלג והכפור
שבמזמור אומר בריגס 23שאלו אינם רגילים בירושלים ולכן באים כאןכתיאופניות
להראות את גדלות ה' בסערהוממילאיכולתו להשמיד)זויבים.
את האויביםאיני מוצא כאן .נ"ל שיש לחפש את הפיתרון בהשוואה עם ישעיה
נ"ה,י ,יא" :כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים …כןיהיה דברי אשר יצא
מפי לא ישוב אלי ריקם" .בישעיהו הדגש הוא על קיום הבטחת ה' לגאולת בניו,
ובתהלים הדגש הוא על דבר ה' ואמרהו ,שבעולם הטבע מתלבשים בגשם ,בשלג,
בכפור ובהמסתם ,ובעולם הנבואה מתבטאים בתורה שניתנה אך ורקלבני ישראל*.2
אם נקבל את ההצעה שגם ההלק השלישי של המזמור התחברבימי נחמיה ,נצטרך
להסביר שהשפע והשלוה שבחלק זה של המזמורקיימים אך ורק בחזוןרוחו של בעל
המזמור ,תהיה השוואה מלאהבין פסוקנולבין מקורובישעיהו.דבי ה' לעמויתקיים
מידובהחלטיות 25כשם שדברומתקיים בהורדת הגשםוהשלג.
23שם,
4ג השווה להגזת השלוים שבאה רק כאשר הואצלה רוח הנבואה לשבעים הזקנים
~במדבר י"א) השווה" :ויאצל מן הרוח אשר עליו" (שם ,כ"ה) "ורוח נסע מאת ה'ויגז שלוים מן
הים" (שם ,ל"א) .ללמדך שאוהה הרוה שבמישור האלהי מביאה רוה"ק ,גמ"2ור הארצי מביאה
שלוים.
לאור דברים אלו .אין צורך להפליג ללוגוס היווני להסבר דבר ה' ואמרתו שבמזמורנו ,כמו
שכמה מפרשיםעושים(טיילורואתרים).
25אפשר להשוות זאת לנבואות שלחגי הבטוח שדבר ה' על הגאולה עומד להתקים בעתיד
הקרוב ביותר.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il