ס וגיית "לולב הגזול"

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע





"לוזגה בלול" תייגוס



היגוסל אובמ


"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים וענף עץ עבות

וערבי נחל, ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים" (ויקרא כג, מ).

חכמים דייקו ולמדו מן הפסוק ששלושה דברים פוסלים את ארבעת המינים: יבש
פסול – כי אינו "הדר" ; שאול או גזול פסולים – כי אינם עונים על הדרישה "לכם",
.םכלש

המדובר הוא כמובן ביום טוב ראשון של סוכות, כיוון שמן התורה רק ביום זה נוהגת
מצוות ארבעת המינים בזמן הזה (כשאין בית המקדש קיים).

מה הדין ביום טוב שני בחוץ לארץ או בחול המועד? בימים אלה מצוות ארבעת
המינים היא מדרבנן. מה הן דרישות החכמים בימים שבהם נוטלים את ארבעת
המינים מדרבנן?

בטבלה הבאה מסוכמים בצד ימין שלושה דברים הפוסלים את הלולב (ושאר המינים)
ביום טוב ראשון, ובשמאל – הדין בשאר ימי החג.

ביום טוב שני או בחול המועד (מדרבנן) ביום טוב ראשון (מהתורה)
'רדה' ללגב לוספ 'רדה' ללגב לוספ שבי
רשכ פסול בגלל 'לכם' לואש
(ונתייגוסב הנודנ וז היעב) ? פסול בגלל 'לכם' לוזג


חכמים קבעו אפוא שארבעת המינים צריכים להיות 'הדר' גם בימים שהמצווה
לקחתם היא מדרבנן בלבד. רש"י (סוכה כט, ע"ב) מסביר זאת כך: "כיוון דמצווה היא
משום זכר למקדש, בעינן (= צריכים אנו) הידור מצווה".

לעומת זאת, דין 'לכם' ביחס ללולב שאול אינו חל על ארבעת המינים בשאר הימים,
כאשר המצווה היא רק מדרבנן.

דין ארבעה מינים גזולים ביום טוב שני ובחול המועד – הוא נושא הדיון בסוגיה
.ונינפלש


(א"ע ל – ב"ע טכ הכוס) "לוזגה בלול" תייגוס




טבלת סיכום הסוגייה


הכלהה קספ


שולחן ערוך אורח חיים, סימן תרמ"ה
סעיף ה: לולב שיבשו רוב עליו (או שדרתו) – פסול. ושיעור היבשות – משיכלה מראה
.וינפ וניבליו ובש תוקרי

הגה: ויש אומרים דלא מיקרי יבש אלא כשנתפרך בצפורן מחמת יבשותו. וכן נוהגים
במדינות אלו (= במדינות אשכנז), שאין לולבים מצויים.


שולחן ערוך אורח חיים, סימן תרמ"ט:
סעיף ב: וכן שאול (פסול) ביום ראשון משום דבעינן לכם.

סעיף ה: כל אלו שאמרנו שהם פסולים מפני מומים או מפני גזל וגניבה – ביום טוב
ראשון בלבד, אבל בשאר ימים – הכול כשר.

הגה: ויש פוסלין בגזול כל ז' ימים והכי נהוג, אבל שאול – יוצא בו. ומותר ליטול
לולב של חברו בלא דעת חברו בשאר ימים, דניחא ליה לאינש למיעבד מצווה
בממוניה (שנוח לו לאדם שתיעשה מצווה בממונו) והוי כשאול.