א. יהודה מעיד, כי ראובן אדם הגון, ואפשר לסמוך עליו שיחזיר את החוב. _ _

ב. יהודה יחזיר את החוב, אם ראובן יברח וייעלם, ושמעון לא יוכל לתבוע אותו _ _
.ןידל _ _ _

ג. יהודה יחזיר את החוב, אם ראובן יתחייב בבית דין לשלם, אבל לא יהיה לו _ _
.ףסכ _ _ _

ד. יהודה יחזיר את החוב, אם לראובן לא יהיה כסף. _ _

ה. שמעון יוכל לגבות את החוב מיהודה במקום מראובן. _ _
איזו מבין האפשרויות האלה נראית לך הגיונית? סמן במחברתך את התשובות _ _ _
ההגיוניות, ולאחר שנסיים את לימוד הפרק, תוכל לשוב ולבדוק את תשובתך _ _ _
.וז הלאשל _ _ _

אפשר לתאר את היחסים שבין המלווה, הלווה והערב בעזרת ציורים אלה:.25

וילוגלגו תוברעה קוח :חפסנ

חוק הערבות במדינת ישראל עבר לאחרונה כמה גלגולים.

החוק מאז שנת תשכ"ז היה כפי שהובא במקור כ"א. האם מצב זה, בו יכול
המלווה לתבוע את החוב מן הערב בלי לנסות לגבותו מן הלווה הוא מצב
?ינויגה

נקרא את הרקע לחוק זה, על פי ספרו של פרופ' מנחם אלון, משנה לנשיא
בית המשפט העליון בישראל.

מנחם אלון, המשפט העברי, כרך א' עמודים 104-106

1967 – ז"כשת ,תוברעה קוח .1

אחת הבעיות המרכזיות שבדיני הערבות הוא, כידוע, הזמן שניתן לדרוש
בו מן הערב את מילוי התחייבותו. לפי המשפט האנגלי והמג'לה, למשל,
זכאי הנושה להגיש את התביעה במישרין נגד הערב, ואין הוא חייב
-ה ,ינמרגה B.G.B. – ה יפל תאז תמועל .ירקיעה בייחה תא הליחת עובתל
Zivilge Setzbuchהשוויצי משנת ,1941ולפי הצעת החוק למדינות צפון
ירקיעה בייחה תא הליחת עובתל השונה לע לטומ ,1963 תנשמ הפוריא
ולנקוט נגדו בהליכי הוצאה לפועל, ורק כשאין אפשרות להיפרע ממנו
רשאי הנושה לפנות לערב; לפי שיטה זו, רק כאשר הותנה במפורש בין
הנושה ובין הערב, שאפשר לפנות לערב במישרין, או כאשר קיימים
קשיים מיוחדים המונעים אפשרות של תביעה סבירה מן החייב העיקרי,
ניתן לפנות במישרין אל הערב. במשפט העברי עברה בעיה זו שלבי
התפתחות שונים, ופתרונה זהה עם עמדתו של המשפט השווייצי, שהוא
כיום אחד החוקים החדישים ביותר בתחום דיני הערבות. העיקרון
היסודי שנשמר במשפט העברי בכל שלביו הוא שמשנעשה אדם ערב
סתם, ללא התנאה, על הנושה לפנות תחילה לחייב העיקרי ולתבוע אותו
לדין, כדי להיפרע ממנו, ורק כאשר אין לו לחייב העיקרי לשלם – רשאי
הנושה לפנות לערב. כך גם מחייבת שורת ההיגיון, שאדם המיטיב עם
חברו ומקבל עליו ערבות להלוואת חברו, שאדם זה מניח שתחילה
ייעשה הכול כדי להשיג את תשלום החוב מן החייב העיקרי, ורק כאשר
אין ממה להיפרע מן החייב העיקרי – תופנה תביעת תשלום החוב אליו;
וכך היא גם מידת הצדק, שכל עוד ניתן החוב ליפרע מנכסי החייב
העיקרי שקיבל את ההלוואה, לא יצטרך הערב לעמוד במילוי
התחייבותו. אך כדי להיענות לצורכי המשא והמתן ולשם קידום
האשראי – הדורשים לעתים קרובות תשלום בטוח ומהיר של החוב –
קבע המשפט העברי, שאם בשעת העמדת הערבות הותנה במפורש,
שהנושה יוכל להיפרע ממי שירצה, הרי מאחר שידע הערב על כך
והסכים לכך, רשאי הנושה לפנות לערב במישרין. נושה, המבקש אפוא
להבטיח לעצמו אפשרות כזו, שומה עליו להתנות על כך במפורש, למען
לע לטונ אוהש תובייחתהה לש הפקיהו הביט תא שארמ ברעה עדי
.ומצע

,ה"כשת ולסכ שדוחב תסנכל השגוהש יפכ ,תוברעה יניד קוח תעצהב
נפתרה בעיה זו בהתאם לשיטת המשפט האנגלי והמג'לה, בשינוי קטן,
והוא שלפני שהנושה דורש מן הערב את מילוי התחייבותו, הריהו צריך
לדרוש תחילה מן החייב העיקרי את תשלום החוב, להמתין 48שעות,
ולאחר מכן זכאי הוא לפנות לערב. בחוק כפי שנתקבל בחודש ניסן
תשכ"ז, הושמטה גם תקופה זו של 48שעות – שאין לה כל משמעות
:אוה וז היעבב קוחה חסונו – איהש


"הערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד, אולם אין הנושה
רשאי לדרוש מן הערב מילוי ערבותו, בלי שדרש תחילה מן החייב
קיום חיובו".


יוצא אפוא, שגם בערבות רגילה – שלא היתה בה כל התנאה, שהנושה
רשאי לפנות במישרין לערב, מבלי לנסות תחילה לגבות את החוב מן
החייב העיקרי – די לו לנושה לדרוש מן החייב העיקרי את תשלום
החוב, ובזה יצא ידי חובתו; אין הוא חייב להגיש תביעה משפטית נגד
החייב העיקרי, ומכל שכן שאין הוא חייב לנסות להיפרע ממנו, וזאת
אפילו כאשר החייב הוא בעל יכולת לשלם את החוב. הוראה זו נוגדת
אפוא בתכלית את עמדת המשפט העברי. זוהי דוגמה של אחד החוקים
החשובים בתחום המשפט האזרחי, שבחלק ניכר מסעיפיו תואם בהחלט
את עמדת המשפט העברי, אך דווקא בנושא המרכזי שבו הוא נוקט
רשוכ תניחבמ ,וניארש יפכ .ירבעה טפשמה תדמעמ הכופה הדמע
ההתאמה לתנאי הכלכלה והחברה כיום ראוי היא בהחלט לאמץ את
עמדת המשפט העברי, שהרי עמדה זו מקובלת על דעתן של שיטות
משפט חדישות ביותר. כלום לא היתה זו ההזדמנות הנאותה לבסס את
חוק הערבות על עיקרון יסודי זה שבמשפט העברי, ולא על העיקרון
ההפוך שבכמה שיטות משפטיות אחרות?

בשנים האחרונות התפתחה תופעה חמורה של פגיעה קשה בערבים
החותמים על ערבות לעמיתים לעבודה, לידידים או לבני משפחתם.
במקרים רבים נאלצו הערבים למכור את רכושם, ולא היה די בו לפרוע
את ערבותם. …יתר על כן, הבנקים פונים במישרין לערבים, בלי לעשות
כל מאמץ לגבות את החוב מן החייב העיקרי. מטרת החוק המוצע היא
להגן על הערב היחיד מפני פגיעה בלתי סבירה בו כתוצאה מחתימת
תויהל תבייח דיחי ברע לש תוברעה יכ עבוק עצומה קוחה .תוברע
לסכום קצוב. וכי נושה לא יוכל לתבוע ערב יחיד, אלא לאחר שהגיש
.בייחה דגנ העיבת

ואמנם, בשנת תשנ"ב פורסם חוק הערבות (תיקון) תשנ"ב – 1992וכך
נאמר בחוק המתוקן:

17ג. (א) לא תוגש תובענה נגד ערב יחיד אלא לאחר שנתקיימו שניים
:הלא
( )1ניתן פסק דין נגד החייב.
טקנ ,בייחהמ ערפיהל תנמ לעש רשיא לעופל האצוהה שאר בשוי (2)
הנושה בכל הליכי ההוצאה לפועל, לרבות הליכים למימוש משכנתה על
דירת מגורים או למימוש משכון על זכויותיו בדירת מגורים, והכל
כשהם סבירים בנסיבות העניין.