ניסן-סיון תש"ם
בית מקרא )פב(
"עשותספרים הרבהאיןקץ"
(קהלתי"ב,יב)
מאת
נחום מ .ברונזניק
הביטוי "עשות ספרים" נתפרשבדרךכלל במשמעותחיבורםוכתיבתם שלספרים
או במשמעות רכישתם ואסיפתם.לשני הפרושים האלהישסימוכיםבמקורותי.כפי
הפרוש הראשון מתקבלמן המאמר" :שמא תאמרישבהן [וכבדבריסופרים] ממש,
מפני מה לא נכתבו? אמר קרא ,עשות ספרים הרבהאין קץ" .7וכפי הפרוש השני
מתקבל מן המאמר לפסוק הנדון" :שכל המכניס בתוך ביתו יותר מכ"ד ספרים,
מהומה הוא מכניס בביתו".3
אשר לפרוש הראשון -קשה לקבלו משני טעמים.
האחד ,שלא נמצא בשום מקום שימוש בפועל זהלגבי חיבורם של ספרים .ומה
שהביא ח .א.גינזבורג בפרושוהעברי לקהלת ,בשםיחזקאל קוטשר ,הוכחה לפרוש
זה מתוך פפירוס ארמי שבו מופיעה הלשון" :להן ספרא זנהדי אנה עבדת לכי"
[=חוץמן הספרהזה אשראניעשיתילך],4איןהנדוןדומהלראיהכלל.בפפירוסזה
פרושו של "ספרא" הוא "שטר" ולגבי שטר משמש הפועל "עבדת" ]=pn~wt
בהוראת "הכנתי" (או "סידרתי" ,בעברית של ימינו) היות וטופסו של שטר על
לשונותיו ונוסחאותיו המהווים את מסגרתו ותוקפו של שטר קבועים מכברואין
המוכר אוהנותןצריך אלאלהכין או לסדראותולצורכו .ובדומהלזה משמש הפועל
"עשה" בפסוק,ויקח חמאה וחלבובן הבקר אשר עשהויתןלפניהם (בראשית י"ח,
ח) ,שבו פרושו של "עשה" הוא "הכין" ,שעשה אתבן הבקר כשרוראוילאכילה.
ואין להעביר שימושזה לתחוםחיבורווכתיבתו של ספר משום שלאניתן להשתמש
בפועל "הכין" או "סידר" כתחליף לפועל "חיבר" או "כתב" .בקיצור,אין להשוות
חיבורו של ספר לכתיבתו של שטרואין ללמודמן האחרון על הראשון שהשתמשו
בפועלייעשה" לגבי חיבור ספר.
והשני,אין פרוש זה עשוי להתיישב היטב בפסוק משום שקהלת מפנה אתדבריו
לתלמידו כמו שכתוב:ויתר מהמה,בני ,הזהרעשותספרים הרבהאיןקץ,ולא מסתבר
1
כפי שהעיר
ר"ש אברמסון ,לשוננו ,כא (תשי"ז) ,עמ' .99
2ערובין כ"א ,ע"ב; פסי"ר ,מהד' איש-שלום עמ' ח' ע"ב.
3קה"ר לפסוק; במ"ר י"ד ,ד.
The
B
r
o
o
k
l
y
"
. 238 4ק fapyri
ofAra~naic
. Kraeling,ס Emil
Mu~euln
213
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תש"ם
בית מקרא )פב(
נחום מ .ברונזניק
[]2
שתלמיד העסוקבקניית חכמה ודעת ,ושהשאיפהלחיבורספריםעדיין רחוקה ממנו
והלאה,יהיה זקוק לאזהרהזו.לו היתהזוכוונתו של קהלתהיהמכוון את אזהרתו
לעמיתיו החכמים ולא לתלמידו.
אשר לפרושהשני לפסוק ,אםכי הפועל "עשה" משמש בהוראת הרכישה ,5קשה
לקבלו בפסוק הזה משוםשלפיותיפגעותיפגם התקבולתשביןביטויזהוביןהביטוי
המקביל "ולהג הרבהיגיעת בשר" ,שבומדוברעלקריאהבספריםולאעלרכישתם.
משוםכך,כפי הנראה,נטו כמהמןהמתרגמיםהחדשיםלאנגליתמןהפרושים האלה
ותירגמו =[ the use of booksהשימוש בספרים] 6או [ booklearningומהלמידה
בספרים] .7אםכי התרגום האחרון הולם היטב את צורכי התקבולת בפסוק הוא
מבוסס,כפי הודאת המתרגם בעצמו שם,עלההנחהשהפועל "עשה" משמשבהוראת
השימוש וההשתמשות .אך הנחהזו נטולת כל תיעוד ,ובכןאין תרגומים אלה אלא
השערות וניחושים גרידא.
כדילעמודעל פשרמובנו שלביטויזהעלינולהעזרבביטוי "עשות תורה"המופיע
בכמה צורות במקורות .כברהעיראלוףשביטויזהמופיעבספריםהחיצונים .ור"ש
אברמסת9מוכיח מתוך כמה מובאות ,שבלשוןחכמים משמשביטויזהבשנימובנים:
הןבמובןקיום תורה ומצוותוהןבמובן למוד תורה .לשםביסוסיתר ולשםדיוקיתר
בהגדרתו של המובן השני מן הראוי להביא כאן מובאות נוספות.
עליעקבאבינו ,המשמשבמקורות כמופתלמישעוסקבתורה ,נאמר":איןלךאדם
שכבד את המצוות ועשה את התורה כיעקב ,שנאמר ,ויעקב איש תם יושב אהלים
(בראשית כ"ה ,כז)" .10כנראה ,שהביטוי "איש תם" נתפרש במאמר זה במלים
"שכבד את המצוות" והביטוי "יושב אהלים" נתפרש במלים "שעשה את התורה".
מזה ברור שפרושו של "עשה את התורה" הוא שעסק בתורה ,שכן פרושו המקובל
של "יושב אהלים" הוא שישב באהלי תורה ועסק בתורה.11
המאמר" :העוסק בצרכי ציבור כעוסק בתורה" 12מבוסס על המשנה" :כל
העוסקים עם הציבוריהיועוסקים עמהם לשם שמים ,ואתם מעלהאניעליכםכאילו
עשיתם"3ן .ופרושו של הביטוי "כאילו עשיתם" הוא :כאילו עשיתם תורה ,כלומר,
5
6
7
8
9
השוה המובאות בספר השרשים לריב"ג בערכו.
The New En~ish Bible
The Anchor Bible
מחקרים בתולדות ישראל ,ח"ב עמ' .154 ,150
לשוננו ,קובץ מיוחד (תשי"ד) ,עמ' .65-62
10
תנחומא ,ויגש ו,
11
ב"ר ס"ג,י ,מהד' תיאודור-אלבק עמ' ;693ת"א ות"ילפסוק.
ירוש' ברכות פ"ה ,ה"א .וכן פסק הרמב"ם ,הלכות תפילה פ"ו ה"ח.
אבות ב' ,ב.
12
13
214
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תש"ם
בית מקרא )פב(
"עשות ספרים הרבהאין קץ"
[]3
כאילו עסקתם בתורה.14
ה
ז
המאמר" :העושה תורתועתיםהרי מיפרברית.מאי טעמא? הפרו תורתך עת
לעשות לה' (תהלים קי"ט ,קכ"ובשינוי סדר)" 15עולה בד בבד עם המאמר שבא
לאחריו" :מההתינוק הזהצריךלינק בכל שעהשביום,כךכל אדם שבישראלצריך
ליגע בתורה בכל שעות שביום" .מכאן ש"העושה תורתו" פרושומישיגע ועוסק
בתורה .וכן משתמע מן הדרש על הפסוק הנדון ,עת לעשות לה' הפרו תורתך,
שנתפרש" :אל תאמר לכשאפנה אשנה ,אלא בכל שעה ושעההוי עושה" .16לאור
זאת פרושה של המשנה "עשה תורתך קבע"לן הוא :עסוק בתורה בקביעות ולא
לעתים ,כמו שנתפרשבמיוחס לרש"ישם .וכזאת נדרש הפסוק ,ודברתבם(דב'ו,ז):
"עשהאותם קבעואל תעשם עראי"8ן,והיינו,עסוק בהםבקביעותולאבדרךעראי.
ויש להוכיח ש"לעשות תורה" ו"לעסוק בתורה" הן לשונות מתחלפות מזה
שבמאמרו שלר'בנייה "אםעשיתדבריתורה לשמם,דבריתורההייםלך…ואםלא
עשיתדברי תורה לשמם הם ממיתים אותך"9י ,נמסר בשמו במקור אחרבלשון "כל
העוסק בתורה לשמה ,תורתו נעשיתלו סםחיים 20". ..מזה ברור שלשונות אלההן
לשונות נרדפות ,ואיןביניהן אלא שינוי סגנון בלבד .וכן יש לראות שהכוונה של
"לעשות תורה" היא לעמול בתורהמן הדרש על הפסוק,כי קרובאליך הדבר מאד
בפיך ובלבבך לעשותו (דברים ג' ,יד)" :כשתהא יגע בדברי תורה ,הוייגע בפיך
ובלבבך …לכךבפיך ובלבבך לעשותו"ן .2כך יוצא גם מן הדרש על הפסוק ,בשל
אשריעמל האדם לבקש ולא ימצא (קהלת ה',יז)" :הרבה שאלו לעשותולעמודעל
דברי תורה ולא יכלו" .27לאחרעיון קל נראה שהמלים "הרבה שאלו לעשות" באות
כפרושלביטוי "אשריעמל האדם" ,והמלים "ולעמוד עלדברי תורה" באות כפרוש
לפועל "לבקש" ,והביטוי "ולא ימצא" נתפרש כפשוטו במלים "ולא יכלו".
לאור משמעותזו יתפרש לנו שימוש לשון סתום במאמר על הפסוק,יהיולרצון
אמריפיוהגיוןלבילפניך(תהליםי"ס,סו)" :שיעשולדורותויוחקולדורות ,ואליהו
קורין בהםכקורין בספרי מירס ,אלאיהוקורין בהםוהוגין בהםונוטליןעליהן שכר
כנגעים ואהלות" .73לכאורההביטוי "שיעשו לדורות" מחוסר כל משמעות ,אךלפי
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
השוה פרוש "מגן אבות" לרשב"ץ שם.
ירוש' סוף ברכות.
מדרש תהלים ,קי"ט ,גז .השוה שם אות סא.
אבות ,א' ,טו.
יובא ,י"ט ,ע"ב.
ספרי ,דברים פי' שו ,מהד' פינקלשטין עמ' .338
תענית ,ז' ,ע"א .השוה מה"ג ,דברים ,עמ' תרצא; ברכות י"ז ,ע"א ורש"י שם.
ד"ר ,מהד' ליברמן עמ' .120
קה"ר לפסוק.
מדרש תהלים ,א' ,ח.
215
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פב(
[]4
ניסן-סיון תש"ם
נחום מ .ברונזניק
האמור הוא מתפרש בפשטות ,שדוד מתפלל שהדורות הבאיםיעסקובדבריווילמדו
אותםמתוךיגיעה והתעמקות,ולאיקראו בהםקריאהשטחיתכמושקוראיםבספרים
החיצונים.
וכן יתפרשלנכון המאמר על הפסוק,כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת
אשראנכימצוה אתכם לעשותה(דבריםי"א,כב)" :אשראנכימצוה אתכםלעשותה,
למה נאמר?לפי שנאמר,כי אם שמר תשמרון ,שומעאניכיון ששומר אדםדברי
תורה,ישבלוולאיעשה,תלמודלומר,לעשותה ,תשובלעשותה .למד אדםתורה,הרי
בידו מצוה אחת; למד ושמר ,הריבידו שתי מצוות; למד ושמר ועשה,אין למעלה
הימנו" .24מפרשיהספרי,ר'הללבר'אליקיםור'דודפארדו,נדחקובהסבר מאמרזה
כפישיווכחהמעייןבעצמו.אךעליסוד האמורניתןלפרשובדרךנוחה המתקבלתעל
הלב" .שמר" משמש כידוע בהוראת לגרוס ולשנן לשם שמירהבזכרוןכפי שיוצא,
למשל,מן המאמר" :לפי שנאמר,והיה אם שמע תשמעו(דבריםי"א,יג) ,שומעאני
כיון ששמע אדםדברי תורה ,ישבלו ולא ישנה ,תלמוד לומר,כי אם שמר תשמרון
(שם ,פסוק כב),מגיד שכשם שאדםצריך להזהר בסלעו שלא תאבד,כךצריךלהזהר
בתלמודו שלא יאבד" .25מעכשו פרושו של המאמר הקודם כך הוא" :כיון ששומר
[ובגורס וזוכר] אדםדברי תורה ,ישבלו[=יתבטל] ולאיעשה[יעסוקויעמול,היינו,
יחקורידרושויתעמק] תלמודלומר ,לעשותה ,תשוב לעשותה [וכלאחר שלמדתאותה
על פה תחזור לעסוק בה לשם הבנה עמוקה]" .והמאמר מסתיים בקביעה ,שלימוד
תורה מתחלק לשלש מצוות נפרדות :למידה ,שינון לשם שמירה בזכרון ,ועשיה,
כלומר ,יגיעה ועמל לשםעיוןודיון.
מעכשו יש לתת את הדעת לצד הדקדוקי של הביטוי "לעשות תורה" ,שכן יש
לטעון ,אם פרושו שלהביטוי הוא לעמולולעסוקבתורה,היהצריךלבוא במלתהיחס
"ב"" ,לעשות בתורה" ,כמו שנמצא "ויעשו בה" בפסוק :תכבד העבודהעלהאנשים
ויעשו בה (שמות ה' ,ט)וכפי שת"אות"י שם "ויתעסקוןבה" .כנראה שכבר נתקשה
בזה מחברו של "סדר אליהו רבה" ומשום כך נתןלביטוי זה הוראה מיוחדת כפי
שמשתמע מדבריו" :לאנתתי תורתילאלו אלא שיקראווישנו בהוילמדוהימנהדרך
ארץ …אם תעשו את התורהותעדיפועליה ,אחד מכםירדףאלףושניםיניסורבבה
(דברים ל"ב ,ל)" .26לכאורה הביטוי "ותעדיפו עליה" משולל הבנה ,שכן מה יש
להוסיף על התורה .אך כנראה שמחברו של מדרש זה תפס את הביטוי "לעשות
תורה" בהוראה הדומה לזו שבביטוי "לעבד את האדמה" (בראשית ב' ,ה)והיינו
לעשות את כל העבודותכדי להפרות את התורה ,כדי שתצמיח ותגדלפירות.וזוהי
24ספרי ,דברים פי' מח ,עמ' .113
25שם ריש פי' מח .והשוה "אשר תשמרון ,זו משנה" (שם פי' נט).
26סדא"ר ,מהד' איש-שלום עמ' ,56ובעמ' 16הגי' "ותעדיפו את התורה" במקום "ותעדיפו
עליה" .לגופו של המאמר השוה ספרי דברים ,פי' שבג ,עמ' ,373ותרגום ירושלמי לפסוק.
216
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תש"ם
בית מקרא )פב(
"עשות ספרים הרבהאין קץ"
[]5
הכוונה של "ותעדיפו עליה" ,שכן העמל והעסק בתורה מביא לידי גידולה
והרחבתה .27ואמנם הושווה העסק בתורה לעבודת האדמה בדרשעל הפסוק,ויניחהו
בגן עדן לעבדה ולשמרה (בראשית ב' ,סו)" :לעבדה ,זה תלמוד ,ולשמרה ,אלו
מצוות" .28וכן במאמר" :השונה ואינו עמל ,כאיש שזורע ואינו קוצר".29
תפיסהזו בהוראתהביטוי "לעשות תורה" נמצאתבספרותהסוד":כי אתהגילית
הרזים ורזי רזים ,הכבושים וכבשי כבושים למשה ,ומשה [למדן] לישראל להיות
עושים בהן את התורה ,ומרבים בהם את התלמוד" .30ונראה שהחרוז "ומרביםבהן
אתהתלמוד"אינו אלאחרוזמקביללזהשלפניווהכוונה שלשניהםהיא שבאמצעות
הרזים והכבושים שניתנו למשהעלינו להרחיב את הבנת התורה והתלמוד.
ברם,כפי שמוכחמן המקורות ,הוראתוהיסודית שלהביטוי ו"הלהערשחובתה.תורה"אינו
אלא לעמול ולעסוק בתורה ,ולכן יש להניח שהוראת הגידול
אינה אלא
תוצאה הגיונית מן העובדה שהעמל בתורה מביאלידי גידולה והרחבתה .ואשר
להשמטתה של מלתהיחס "ב" ,אםכיביטויזהמקביללביטוי "לעמול" או"לעסוק
בתורה",איןללמודמן האחדעלהשני,שכןהםאינם אלאביטוייםנרדפיםולאזהים
ממש .למעשה נבצר ממנו לקבועכללים בשימושן הנכון של מלות היחס עליסוד
שיקול הדעתואף לא עליסודדימוישלפועללפועלהמקבילאליו.ואוליליתרהידוק
של העמלהכרוך בעסק התורה וחקירתה בא הפועל "עשה"בביטויהנדון ללא מלת
יחסשמתפקידהלהגבילולגוון אתתחוםפעולתושלהפועל.עלכלפנים ,תהאהסיבה
לניסוחו שלביטוי זה מה שתהא ,ברור מתוךהענין וההקשר של כמהמן המקורות
שהובאולעיל שיש לתפוסביטויזה במשמעות עמלויגיעה בתורה .לאמיתו של דבר
ראוילציין שאף הביטוי "יגע בתורה" בא לפעמים ללא מלת יחס" :היגע תלמודו
בבית הכנסת ,לא במהרה הוא משכה …היגע תלמודו בצנעה לא במהרה הוא
משכח" .31וכמוכןהביטוי "לעסוק בתורה" בא לפעמים ללא מלתיחס" :מי גרם
לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלים ,שהיו עוסקים בהם תורה".32
מעכשונוכל לטפל בפרושו שלהביטוי "עשות ספרים" בחתימתו של ספרקהלת.
27השוה הדרש על הפסוק ,ברחובות תתן קולה (משלי א' ,כ)" :מהוברחובות? במקוםשמרחיבין.
והיכןמרחיבין לה?בבתיכנסיותובבתי מדרשות" (תנחומא,בחוקותיג) .והשוה המאמר" :כך אמרלהם
הקב"ה לישראלבניי קראו את המקרא ושנו את המשנה והרכו אותו" (סדא"ר ,עמ' .)68
28ספרי דבריםפי' מא ,עמ' .87
29תוספתא ,פרה ד' ,ד; אהלות ט"ז ,ד.
. Scholem, Jewish Gnosticism, Merkabah Mvslicism, and Talmudic Tradition 30נ)
. 103.ק
31ירוש' ברכות פ"ה ,ה"א.
32מדרש תהלים קכ"ב,ג.
217
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פב(
[]6
ניסן-סיון תש"ם
נחום מ .ברונזניק
לאורקדמותו שלהביטוי "עשות תורה" ,שכן הוא כבר נמצא בספרבןסיראובספר
המכבים,33יש לפרשגם אתהביטוי "עשותספרים" בדומהלזהבמובןהעמלוהיגיעה
בספרים .וישלציין שבמקרה זהאין חסרונה של ה"ב" כמלתיחס מורגשת משום
ש"עשות" הוא שם הפועל הבא בסמיכות לשם "ספרים" וזה מתפקידה של צורת
הסמיכות לשמש כממלאת מקום של כל מלתיחס .וכזאת נתפרש הפסוק במאמר:
"מהו'כילעולםהיאל" (תהלים קי"ט ,צח)? שלאעסקתיבספרים אחרים אלאבה,
וכן שלמה אומר ,עשות ספרים הרבהאין קץ".34
המתקבל מזה ,שאין לראות בפסוק הזה התנגדות לחיבורם של ספרים ,אף לא
לרכישתם ואף לא לקריאתם אלא לעמל,היגיעה והעסק המרובה בהם בלבד משום
שלזהאיןקץותכלית .מעכשו תתקבללנותקבולתמדוייקתביןהצלעהזווביןהצלע
השניה של הפסוק ,ולהג הרבה יגיעת בשר .את השורש "להג" יש לפרש עלפי
הערבית שבה הוא משמש בהוראת להיטות והתמכרות לדבר מתוך חשק ודבקות
בדבר .35ובכן כוונתה של הצלע הזאת היא ,שההתמכרות המרובה לעיון בספרים
מביאהלידייגיעתהגוף ומתשתכוחושל אדםומשוםכךמזהירהפסוקלהימנעמזה.
המסתכם מכל האמור ,שאין כאן שום התנגדות לקריאהולימוד בספרים והפסוק
מתנגד אך ורק לעמל ועסק בספרים המשתקפים בהתמכרות והשתקעות מופרזות
בהם .אף רבותינו שראו בפסוק הזה אזהרה נגד הספריםהחיצוניםהבינו את הפסוק
כזאת" :אבל ספרי המירס וכל הספרים שנכתבו מיכן והילך הקורא בהן כקורא
באיגרת .מאי טעמא?ויותר מהמהבני הזהר עשותספרים הרבהאיןקץולהג הרבה
יגיעת בשר ,להגיון ניתנו ,ליגיעה לא ניתנו" .36וכבר פרשה ר"ש ליברמף 3לנכון:
להגיוןניתנו",כלומר לקריאה שלעראיניתנו";ליגיעה לאניתנו" ,ולאליגיעה של
לימוד" .נמצא שהאיסור על הספריםהחיצונים מכוון אך ורק להשתקעות בהם עד
כדייגיעה .רק לתורהיש הזכות הבלעדית לדרושמן האדם עמל והתמכרותבלימודו
עדכדי התשת כוחו משום שהיא נקראת תושיהכפי פשוטו ומדרשו של שם זה.38
33השוהלעיל הערה ,8והשוה מאמרי "וזדיםבידעוסקי תורתך" ,אור המזרח,כו (תשל"ח) ,עמ'
.268 ,262כנראה שהביטוי הארמי "עבדי אורייתא" (ת"י ישעיה י"ג ,יב) הוא תרגומו של המונח
העברי "עושי תורה" במובן עוסקי תורה.
34מדרש תהלים קי"ט ,מב.
35השוה המילון הערבי-אנגלי של וואהר עמ' .880
36ירוש' סנהדרין פ"י ,ה"א.
37יוונית ויוונות בארץ ישראל ,עמ' .231
38השווה סנהדרין ט"ו ,ע"ב.
218
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il