|
מדריך למורה להוראת הספר" פורים" |
|---|
הקריאה במוקפים ובפרזים
|
5-1 תולאשו 'י רוקמ במרכז הוראת משניות אלה עומדת השאלה מדוע קריאת המגילה מתקיימת בזמנים שונים במקומות שונים, שלא כמו המועדים האחרים שחלים בכל המקומות באותו זמן. .הווש הרזג – יתאוושהה דומילה לש תורוצה תחא תא ריבסהל תונמדזהה תנתינ 'א הנשמב גזרה שווה – לימוד דין בעניין אחד מעניין שני על פי מילים דומות הכתובות בתורה בשני בגזרה-שווה שלנו – ("פרזי"-"פרזים") – לומדים, שאנשי הכנסת הגדולה, כשכתבו את
לעניין "יום הכניסה" (שאלה )8 |
והקשה הרא"ש: והא אי-אפשר שלא יתקבצו ביום י"ג, שהוא יום התענית, לקרוא פרשת "ויחל", ובפורים עצמו לקרוא פרשת "ויבוא עמלק" (שמות י"ז)? [ואם כן, לשם מה להקדים ליום הכניסה את קריאת התורה של ימי ב' ו-ה', והרי יבואו גם בימים [?הרותה תאירק עומשל ד"יו ג"י ויש לומר שאין הכפריים מקפידין אלא על תיקון הקריאה שתיקן משה רבנו, שהוא |
|
להסבר מקור יב – "מקדמין ולא מאחרין" א. במשנתנו נזכרות מצוות מספר, ויש בה שימוש בכמה וכמה מושגים. את כל אלה חייב המורה להבהיר לתלמידים. ב. בקשר למושג "עשרה בטלנים", יש ליטול את המשמעות השלילית המתלווה אליו עקב ג. פורענות אין מקדימים: אמנם כל חודש אב הוא זמן אבל, ו"משנכנס אב ממעטין בשמחה", ד. יש לשים לב, שלכל אחד מן המקרים הנזכרים במשנתנו יש נימוק אחר לאיחור. |
תרבועמ הנשב הליגמה תאירק
|
גי רוקמ שנה מעוברת מביאה אתה כמה בעיות והלכות, הקשורות בחודש אדר (האחרון לחודשי השנה). דומה כי זו ההזדמנות הנאותה לדון בקיצור בשאלת הצורך בעיבור השנה (בהפרשים המצטברים בין שנת הירח לשנת החמה), וכן בשאלות כיצד נהגו לעבר את השנה בעבר הרחוק (שאלה ,)20וכיצד נקבעות השנים המעוברות לפי הלוח המחושב מראש (ג.ו.ח.א.ד.ז.ט). כאן ההזדמנות גם לדון בהלכות המעשיות הקשורות לחג פורים, וכן בשאלה מה יש לקיים בנסיבות מתאימות אפשר לגלגל בשיעור זה גם שאלות אחרות, למשל: מי שנולד בשנה
20 הלאשל בימינו, כשהלוחות והעיבורים נקבעים מראש, לא ייתכן, כמובן, דבר כזה. אך בזמן הסנהדרין, כאשר בית דין הגדול היה מקדש את החודשים על-פי הראייה ומעבר את השנים על-פי תנאים שונים, הייתה קיימת האפשרות שיעברו את השנה עד יום השלושים של חודש אדר, דהיינו אף לאחר קריאת-המגילה. מבין הסיבות שבגללן היו מעברים את השנה ניתן למנות את אלה: בגלל הצורך שהפסח יחול "ופעמיים שהיו מעברים גם על הדרכים המקולקלות או גשמים שלא ימנעו את באי הרגל
23 הלאשל |
תאריכי קריאת המגילה בזמן הזה
|
די רוקמ רבסהל א. נרשום על הלוח את תאריכי פורים ופסח ונצביע על התקלות שתיתכנה, כאשר יימנו 30יום מיום י"א באדר (לדוגמה). עיקר הבעיה הוא בחשש שיאכלו חמץ בימים האחרונים של פסח. ב. בני הכפרים נתנו מתנות עניים ביום הקריאה, הוא "יום הכניסה". גם כיום נוהגים
|
הליגמה תאירק יניד .5
|
חי רוקמ המורה יבדוק היטב, אם התלמידים הבינו את המושגים הנדונים במשנה. להסבר המשנה רצוי להוסיף את דברי התוספתא (מקור יב) בדבר המושג "למפרע", כדי שלא יתקבל הרושם אצל התלמידים כאילו המשנה מדברת במקרים בלתי מציאותיים. אגב, כאן ההזדמנות לשרש את השימוש הבלתי נכון במלה "למפרע", כפי שהוא נעשה בפי
3 הלאשל ייתכן שהתלמידים יעלו גם את הנימוק הענייני: במגילה יש חשיבות גדולה להבנת |
האירקה תעב הנווכ
|
טי רוקמ נושא זה הוא בעל חשיבות רבה, שכן עניינו הכוונה בקיום מצוות: באיזו מידה יש ערך למצוות הנעשות ללא כוונה? המורה יחליט, אם נושא זה מתאים לכיתתו, ובהתאם לכך ילמד עניין זה. עיין היינמן, "שיעורים במשנה", עמודים .97-96
12-10 תולאשל יש מצוות שקיומן ב"סתמא" נחשב כנעשה בכוונה "לשמה", כגון נטילת לולב, המורה יכין |
| ג | ב | א |
|---|---|---|
|
כוונה אחרת (כגון לשיר או (דמלתהל |
הבוח ידי תאצל הנווכ | עשיית המצווה סתם |
|
נסביר לתלמידים שרצויה כוונה כדי לצאת ידי חובה, אך בדיעבד גם עשיית המצווה סתם
10 הלאשל
13 הלאשל |
מה קוראים
|
אכ רוקמ נבחין בחלקי המשנה על-פי הדעות השונות. לפנינו תופעה לא שכיחה: ארבע דעות של חכמים שונים לגבי עניין אחד. בהתאם לדעות השונות ניתן להסיק על תוכן המגילה ועל השאלה מהו .(17 הלאש) העד לכ יפל הלש רתויב בושחהו יזכרמה אשונה
22 הלאשל
23 הלאשל יש לשרש מפי תלמידינו את הטעות הנפוצה: יש לומר "תשואתם היית" (=אתה, הקב"ה, |
|
ךשמה |
