פורים / מדריך למורה

גכ רוקמ

בלימוד המשנה "הכל כשרין לקרות את המגילה" המורה יכול להתעכב על עניין חיוב הנשים
במצוות (במיוחד בכיתה של בנות). יש להבהיר את המושג: "מצוות עשה שהזמן גרמן…"
ולעומתו את החיוב במצוות הקשורות בנסים – "שאף הן היו באותו הנס" (חנוכה ופורים).

רצוי להדגיש את העובדה, שנשים חייבות במצוות-עשה הקשורות בשבת ובפסח, שהן
מצוות-יסוד בתורת ישראל. הלימוד מן הפסוק לחיוב נשים במצוות האלה הוא זה: "'זכור'
'רוכז'ב ונשי [תבש לש השעת-אל תווצמ] 'רומש'ב ונשיש לכ – (ונתינ דחא רובידב) 'רומש'ו
(ברכות כ, ב); וכן: כל שישנו ב'בל תאכל חמץ' ישנו באכילת מצה (פסחים מג, ב)."

עיין היינמן, "שעורים במשנה", עמ' .99-98

מן הראוי להרחיב את הדיבור בפרק זה על האפשרות שאדם יצא ידי חובת המצווה על ידי
חברו. זאת על בסיס הרעיון שכל ישראל ערבין זה לזה. נדגיש גם, שבמקרה של קריאת מגילה
שהאחד (ש"צ) יקרא ויוציא את כולם ידי חובה, ויש להשתדל ביותר לשמוע מגילה יוצר

בציבור. וזאת מן הטעם "כי ברוב עם הדרת מלך".

5 הלאשל

ולכן בהכרח זהו חירש שאיננו אילם.אורקל לוכישמדובר באדם

7 הלאשל

שאלה זו מיועדת למתקדמים.

הנקודה העיקרית שנחלקו עליה היא: האם הקטן עצמו חייב במצוות מדרבנן מטעם חינוך,
קיזחמ הנורחאה העדב .וכנחל ויבאאו שהוא עצמו אינו מחויב כלל ואין החובה אלא על
.ן"במרה

8 הלאשל

שאלה זו הובאה כדי להרגיל את התלמידים בקטע תלמוד קל וכדי להדגיש את חשיבות
התקדים בפסיקת ההלכה.

הכ ,גכ תורוקמ

פרט להקניית הידע בדבר זמן קריאת-המגילה נשתדל גם להביא את התלמידים להבנה
ולהשוואה בין עניינים דומים.

11 הלאשל

זמן קריאת שמע בשחרית הוא עד שלוש שעות ביום, הוא זמן קימה הנזכר בפסוק "בשכבך
, שכן נאמר: "ימי הפורים נזכרים םויהובקומך". לעומת זאת, זמן מקרא מגילה הוא כל
ונעשים", ואין כל הגבלת זמן.

זכ-וכ תורוקמ

בהוראת מקורות אלה נרשום תחילה על הלוח את הפסוק "אלוקיי אקרא יומם ולא תענה
."יל היימוד אלו הלילו

נעיין במזמור כ"ב ונצטט את דברי הגמרא במסכת יומא דף כ"ט, כי המזמור מדבר בתקופת
מרדכי ואסתר. תוכן המזמור: מצב-רוחם של הנביא ועמו, הנמצאים במיצר ללא מוצא –
כבימי מרדכי ואסתר – ומצפים לישועת ה'. (רש"י – "ואמר דויד תפילה זו על העתיד".) סופו
של המזמור מהלל את שם ה' על ההצלה הגדולה: "בתוך קהל אהללך"; "יראי ה' הללוהו";
"מאתך תהילתו"; "ישבעו יהללו את ה'".

חכ קוספ

"יזכרו לנו את וישובו אל ה' כל אפסי ארץ, ישתחוו לפניך כל משפחות הגויים" – מזכיר לנו את

הפסוק" ורבים מעמי הארץ מתייהדים, כי נפל פחד מרדכי עליהם" (אסתר ח, יז).

הקריאה מתוך מגילה כשרה (מקור כט)

חשיבות הוראתו של עניין זה הלכה למעשה רבה מאוד. זאת במיוחד לאור המנהג של הכאת
המן בקול רעש גדול, עד שלא ניתן לשמוע את המקרא עצמו.

ראוי לציין את המנהג של שליח-הציבור לחזור על מילים או קטעים שהציבור לא שמע מחמת
.שערה

בנושא זה ובהסברים לו כרוכים גם עניינים אחרים, כגון עמידה בשעת קריאת התורה (השווה
והשונה) עמידה לשם כבוד-ציבור; לכתחילה ובדיעבד.

בהמשך נדונות הברכות שמברכים לפני קריאת המגילה ואחריה והברכות שנהגו לברך
.הנשמה ימיב הרותה תאירקב

הגאון הרוגצ'ובי פוסק, כי הקורא מוציא את שומעיו ידי חובה, אך אינו יכול להוציאם ידי
חובה בעשרת בני המן, שצריך לקראם בנשימה אחת, ולכן על הקהל לקרוא בעצמו קטע זה
("המועדים בהלכה", הרב זוין). ולמעשה יוצא ידי-חובה גם בשמיעה, ובדיעבד גם אם לא
אמרם בנשימה אחת.

17 הלאשל

.רתויב הנוכנה איה הנורחאה תורשפאה

19 הלאשל

כבוד הציבור הוא שהקורא יעמוד, כפי שהחזן נוהג לעמוד בכל התפילות והקריאות (על פי
"ערוך השולחן" תרצ, א).

20 הלאשל

.הבוח הינפלש הכרבה ירהש ,הירחאש הכרבב רבודמ

לוגס
תכרב אלא ,(ב ,זכ הליגמ) הליגמה תאירק תווצמ לע הכרב הניא הירחאש הכרבה :הרעה
.הליגמל הוכימסהש הידוה

: עם קביעת נכונות הסבר טעמיהן ידי לע תוכלהב דימלתה תועידי תא רישעהל ונלדתשה
הבושת התוא עודמאו אי-נכונות התשובה שנבחרה על-ידי התלמיד, נאמר לו גם כן
.העט המב – וא הנוכנ

1 הלאשל

בשאלה זו נעמיד את התלמידים על המשמעות המלאה של המילה "הלל", ועל משמעות
המצווה להלל את ה' על הנסים והנפלאות שעשה לאבותינו ולנו. מכאן יובן הרעיון הגלום
."הלש ללהה וז (הליגמה לש) התאירקש" קומינב

2 הלאשל

הנימוק הנכון הוא נימוק ב'. ישראל נשארו "עבדי אחשוורוש", כלומר לא זכו בעצמאות
.תינידמ

מובן שהעובדה שישראל נשארו ברובם בחוץ-לארץ ממחישה ומדגישה את מצבם כ"עבדי
.הנוכנה הבושתה ונניא ומצעלשכאחשוורוש", אף הנימוק הזה

4 הלאשל

כאן אפשר שתתעורר שאלה זו: כיצד אמרו ישראל שירה על הים ביציאת מצרים, כשעוד היו
בחו"ל? התלמוד השיב על כך: "עד שלא נכנסו לארץ הוכשרו כל הארצות לומר שירה;
משנכנסו לארץ – לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה." (ועיין בסוף מקור לד.)

אפשר לפזר את השאלות במשך כל זמן לימוד הנושא, 4-3שאלות לאחר כל שניים או שלושה
.םיקרפ

9 הלאשל
– פיוטים מיוחדים לפורים הנאמרים עם חזרת הש"ץ. מקור השם: יש אומרים ץ"בורק

שהוא מורכב מראשי-תיבות – "קול רינה וישועה באוהלי צדיקים" ("אורח חיים" קיב, ב),
ויש משערים שהוא שיבוש של המילה "קרובות" (=פיוטים המשולבים בתפילת העמידה).

11 הלאשל
עיין במגילה טו, ב: תנו רבנן: "מה ראתה אסתר שזימנה את המן וכו'? – בקטע מובאות סיבות
רבות ומעניינות של תנאים ואמוראים לכך שאסתר הזמינה את המן, ואליהו הנביא אומר
לרבה בר אבוה, שאסתר התכוונה "ככולהו תנאי אמוראי"! (זוהי דוגמה יפה לכך שעניין
בתורה יכולות להיות לו פנים רבות, וכולן אמיתיות.)