פורים / מדריך למורה

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע



מדריך למורה להוראת הספר" פורים"



הליגמה תאירק יניד .6


?הליגמה תא ארוק ימ

גכ רוקמ

בלימוד המשנה "הכל כשרין לקרות את המגילה" המורה יכול להתעכב על עניין חיוב הנשים
במצוות (במיוחד בכיתה של בנות). יש להבהיר את המושג: "מצוות עשה שהזמן גרמן…"
ולעומתו את החיוב במצוות הקשורות בנסים – "שאף הן היו באותו הנס" (חנוכה ופורים).

רצוי להדגיש את העובדה, שנשים חייבות במצוות-עשה הקשורות בשבת ובפסח, שהן
מצוות-יסוד בתורת ישראל. הלימוד מן הפסוק לחיוב נשים במצוות האלה הוא זה: "'זכור'
'רוכז'ב ונשי [תבש לש השעת-אל תווצמ] 'רומש'ב ונשיש לכ – (ונתינ דחא רובידב) 'רומש'ו
(ברכות כ, ב); וכן: כל שישנו ב'בל תאכל חמץ' ישנו באכילת מצה (פסחים מג, ב)."

עיין היינמן, "שעורים במשנה", עמ' .99-98

מן הראוי להרחיב את הדיבור בפרק זה על האפשרות שאדם יצא ידי חובת המצווה על ידי
חברו. זאת על בסיס הרעיון שכל ישראל ערבין זה לזה. נדגיש גם, שבמקרה של קריאת מגילה
שהאחד (ש"צ) יקרא ויוציא את כולם ידי חובה, ויש להשתדל ביותר לשמוע מגילה יוצר

בציבור. וזאת מן הטעם "כי ברוב עם הדרת מלך".

5 הלאשל

ולכן בהכרח זהו חירש שאיננו אילם.אורקל לוכישמדובר באדם

7 הלאשל

שאלה זו מיועדת למתקדמים.

הנקודה העיקרית שנחלקו עליה היא: האם הקטן עצמו חייב במצוות מדרבנן מטעם חינוך,
קיזחמ הנורחאה העדב .וכנחל ויבאאו שהוא עצמו אינו מחויב כלל ואין החובה אלא על
.ן"במרה

8 הלאשל

שאלה זו הובאה כדי להרגיל את התלמידים בקטע תלמוד קל וכדי להדגיש את חשיבות
התקדים בפסיקת ההלכה.


זמן קריאת המגילה


הכ ,גכ תורוקמ

פרט להקניית הידע בדבר זמן קריאת-המגילה נשתדל גם להביא את התלמידים להבנה
ולהשוואה בין עניינים דומים.

11 הלאשל

זמן קריאת שמע בשחרית הוא עד שלוש שעות ביום, הוא זמן קימה הנזכר בפסוק "בשכבך
, שכן נאמר: "ימי הפורים נזכרים םויהובקומך". לעומת זאת, זמן מקרא מגילה הוא כל
ונעשים", ואין כל הגבלת זמן.


זכ-וכ תורוקמ

בהוראת מקורות אלה נרשום תחילה על הלוח את הפסוק "אלוקיי אקרא יומם ולא תענה
."יל היימוד אלו הלילו

נעיין במזמור כ"ב ונצטט את דברי הגמרא במסכת יומא דף כ"ט, כי המזמור מדבר בתקופת
מרדכי ואסתר. תוכן המזמור: מצב-רוחם של הנביא ועמו, הנמצאים במיצר ללא מוצא –
כבימי מרדכי ואסתר – ומצפים לישועת ה'. (רש"י – "ואמר דויד תפילה זו על העתיד".) סופו
של המזמור מהלל את שם ה' על ההצלה הגדולה: "בתוך קהל אהללך"; "יראי ה' הללוהו";
"מאתך תהילתו"; "ישבעו יהללו את ה'".


חכ קוספ

"יזכרו לנו את וישובו אל ה' כל אפסי ארץ, ישתחוו לפניך כל משפחות הגויים" – מזכיר לנו את

הפסוק" ורבים מעמי הארץ מתייהדים, כי נפל פחד מרדכי עליהם" (אסתר ח, יז).


טכ קוספ

"כי לה' המלוכה ומושל בגויים" – מוסבר פה בהקשר למגילה באמצעות דברי

חז"ל, שאמרו, כי בכל מקום שנזכר במגילה "המלך" הכוונה הנסתרת היא לה', מלכו של
עולם, מסובב הסיבות.

נדגיש שהפסוק: "אלוהיי אקרא יומם וכו'" אינו מדבר על מקרא מגילה ביום ובלילה;
הקריאה ביום ובלילה היא זכר לתפילות ולצומות שעשו היהודים יומם ולילה. השווה: "לך
כנוס את כל היהודיים… שלושת ימים, לילה ויום" (אסתר ד, יז).

מן הראוי להבליט את הראיות השונות למצוות הקריאה ביום, והעיקרית היא הפסוק
במגילה: "וימי הפורים האלה נזכרים ונעשים". "כשם שנעשים" [מצוות הפורים] ביום, כך
נזכרים ביום [במקרא המגילה]". יש להסביר שגם סעודת פורים ומשלוח מנות נוהגים ביום
דווקא, כיוון שנאמר "וימי הפורים…". ועוד, לפי שהקריאה ביום היא העיקרית, לכן רק היא
.הנשמב תרכזנ

בקשר לחשיבות מקרא המגילה ביום לעומת הלילה יש מקום ללמד את עניין ברכת
"שהחיינו" ואת חילוקי-המנהגים בקשר לכך. זאת גם כדי למנוע מכשלה מצויה בעניין. כן יש
להשוות עם מצוות אחרות: "הלל" נאמר במועדים ובראשי חודשים ביום ולא בלילה; קריאת
התורה בשבתות, בראשי חודשים ובמועדים – ביום ולא בלילה; קרבנות ותפילות המוספים –
ביום ולא בלילה. יוצא מכלל זה רק ליל הסדר, שנערך בלילה לציין שהגאולה הייתה בלילה
(הערת הרב ש' מן ההר).


הלימ לכ עומשל הבוחה


הקריאה מתוך מגילה כשרה (מקור כט)

חשיבות הוראתו של עניין זה הלכה למעשה רבה מאוד. זאת במיוחד לאור המנהג של הכאת
המן בקול רעש גדול, עד שלא ניתן לשמוע את המקרא עצמו.

ראוי לציין את המנהג של שליח-הציבור לחזור על מילים או קטעים שהציבור לא שמע מחמת
.שערה

בנושא זה ובהסברים לו כרוכים גם עניינים אחרים, כגון עמידה בשעת קריאת התורה (השווה
והשונה) עמידה לשם כבוד-ציבור; לכתחילה ובדיעבד.

בהמשך נדונות הברכות שמברכים לפני קריאת המגילה ואחריה והברכות שנהגו לברך
.הנשמה ימיב הרותה תאירקב


הליגמה תאירק יגהנממ


יש להדגיש את שיתוף הקהל בקריאת המגילה. כדאי להעתיק את כל הפסוקים שהקהל קורא
עם שליח הציבור.

הגאון הרוגצ'ובי פוסק, כי הקורא מוציא את שומעיו ידי חובה, אך אינו יכול להוציאם ידי
חובה בעשרת בני המן, שצריך לקראם בנשימה אחת, ולכן על הקהל לקרוא בעצמו קטע זה
("המועדים בהלכה", הרב זוין). ולמעשה יוצא ידי-חובה גם בשמיעה, ובדיעבד גם אם לא
אמרם בנשימה אחת.

17 הלאשל

.רתויב הנוכנה איה הנורחאה תורשפאה



הבישיב הליגמ תאירק


19 הלאשל

כבוד הציבור הוא שהקורא יעמוד, כפי שהחזן נוהג לעמוד בכל התפילות והקריאות (על פי
"ערוך השולחן" תרצ, א).

20 הלאשל

.הבוח הינפלש הכרבה ירהש ,הירחאש הכרבב רבודמ

לוגס
תכרב אלא ,(ב ,זכ הליגמ) הליגמה תאירק תווצמ לע הכרב הניא הירחאש הכרבה :הרעה
.הליגמל הוכימסהש הידוה



.7שאר מצוות ימי הפורים


מתנות לאביונים


יש להדגיש את הצד המוסרי-החינוכי בנתינת מתנות לאביונים. עיין: ויקרא כג, כא-כב;
דברים טז, יג-טו.



ל"רהמה ירבדמ

"פורים הוא לישראל מפני שניצח זרעו של עמלק וכי ישראל הם הפך עמלק, כי כל זמן
שזרע עמלק בעולם, אין שמו "אחד" (עיין שמות יז). וישראל מייחדים שמו ערב
ובוקר, ובשביל זה הם עם אחד, דבקים בו יתברך, שהוא אחד.

ומפני זה ראוי שיהיה להם חיבור וריעות גמורה, לכן יש להם להחיות אביונים מצד
שהוא אחיו, כדכתוב אצל מצוות צדקה: "כי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו"
(ויקרא כב, לה), "לא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" (דברים טו, ז)."

זט ,ב הליגמ תוכלה ,ם"במר

"ואין מדקדקין במעות פורים, אלא כל הפושט ידו ליטול נותנים לו."


סעודת פורים


המצווה "לבסומי בפוריא עד דלא ידע" עשויה לעורר תמיהה. וכך כתוב בפירוש
ב"ביאור-הלכה" בשם האליה רבה:


"ואם תאמר, האיך יחייבו חז"ל מה שנזכר בתורה ובנביאים בכמה מקומות השכרות
למכשול גדול? ויש לומר, מפני שכל הנסים שנעשו לישראל בימי אחשוורוש היו
על-ידי משתה. לכן חייבו חכמים, להשתכר עד כדי שיהא נזכר הנס הגדול בשתיית
יין. מכל מקום כל זה למצווה, אבל לא לעכב."



אותו פירוש מביא גם את דברי המאירי:


"חייב אדם להרבות בשמחה ביום זה באכילה ובשתייה עד שלא יחסר שום דבר, ומכל
מקום אין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה, שלא נצטווינו על
'ה תבהאל הכותמ עיגיש גונעת לש החמשב אלא ,תוטש לשו תוללוה לש החמש
יתברך והוראה על הנסים שעשה לנו."



תונמ חולשמ



עיין בדברי "ערוך השולחן" סימן תרצ"ה לנושא. יש בדבריו אלה כדי להשיב על שאלות
מסוימות העשויות להתעורר במהלך הדיון.


הרותה תאירקו הליפתה .8



תימצע הדובע


כאן בחרנו בדרך העבודה המתוכנתת. ההנחה הייתה, שרוב הדינים האלה כבר נלמדו באחת
השנים הקודמות (אף שייתכן כי נשכחו), ודרך הוראה שגרתית לא תעורר עניין.

: עם קביעת נכונות הסבר טעמיהן ידי לע תוכלהב דימלתה תועידי תא רישעהל ונלדתשה
הבושת התוא עודמאו אי-נכונות התשובה שנבחרה על-ידי התלמיד, נאמר לו גם כן
.העט המב – וא הנוכנ


מדוע אין אומרים "הלל" בפורים?


לפני קריאת מקור לד מן הראוי להסביר את סגנונו המיוחד של המאירי ולדבר מעט על
תקופתו, על מקומו ועל חיבור: רבי מנחם שלמה המאירי נולד ב -1249למניינם והיה מגדולי
חכמי פרובנס (דרום צרפת). חיבורו הגדול הוא "בית הבחירה", פירוש לשלושים ושבע
מסכתות בש"ס. היה בן דורם של הרשב"א ורבי אהרון הלוי (הרא"ה).

1 הלאשל

בשאלה זו נעמיד את התלמידים על המשמעות המלאה של המילה "הלל", ועל משמעות
המצווה להלל את ה' על הנסים והנפלאות שעשה לאבותינו ולנו. מכאן יובן הרעיון הגלום
."הלש ללהה וז (הליגמה לש) התאירקש" קומינב

2 הלאשל

הנימוק הנכון הוא נימוק ב'. ישראל נשארו "עבדי אחשוורוש", כלומר לא זכו בעצמאות
.תינידמ

מובן שהעובדה שישראל נשארו ברובם בחוץ-לארץ ממחישה ומדגישה את מצבם כ"עבדי
.הנוכנה הבושתה ונניא ומצעלשכאחשוורוש", אף הנימוק הזה

4 הלאשל

כאן אפשר שתתעורר שאלה זו: כיצד אמרו ישראל שירה על הים ביציאת מצרים, כשעוד היו
בחו"ל? התלמוד השיב על כך: "עד שלא נכנסו לארץ הוכשרו כל הארצות לומר שירה;
משנכנסו לארץ – לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה." (ועיין בסוף מקור לד.)


.12חידונים לסיכום ענייני פורים

חידון ההלכה
תרוצב אלא ,לא במסגרת הרגילה של הלימודיםהכוונה היא שהמורה ישתמש בחידון
משחקי תחרות וכדומה, באופן שהתלמידים ייהנו להראות את כוחם בידיעות בהלכה. אין
להפוך את החידון למבחן מחייב.

אפשר לפזר את השאלות במשך כל זמן לימוד הנושא, 4-3שאלות לאחר כל שניים או שלושה
.םיקרפ

9 הלאשל
– פיוטים מיוחדים לפורים הנאמרים עם חזרת הש"ץ. מקור השם: יש אומרים ץ"בורק

שהוא מורכב מראשי-תיבות – "קול רינה וישועה באוהלי צדיקים" ("אורח חיים" קיב, ב),
ויש משערים שהוא שיבוש של המילה "קרובות" (=פיוטים המשולבים בתפילת העמידה).

חידון למגילת אסתר
10 הלאשל
לעניין זה יש חשיבות חינוכית גדולה. הילדים רגילים לחשוב שאסתר רצתה "להיבחר"
למלכה. מקריאת דברי רש"י יעמדו על טעותם הגדולה (אסתר ב, י, ד"ה "אשר לא תגיד"):
"כדי שיאמרו שהיא ממשפחה בזויה וישלחוה, שאם ידעו שהיא ממשפחת שאול המלך, היו
מחזיקים בה."

11 הלאשל
עיין במגילה טו, ב: תנו רבנן: "מה ראתה אסתר שזימנה את המן וכו'? – בקטע מובאות סיבות
רבות ומעניינות של תנאים ואמוראים לכך שאסתר הזמינה את המן, ואליהו הנביא אומר
לרבה בר אבוה, שאסתר התכוונה "ככולהו תנאי אמוראי"! (זוהי דוגמה יפה לכך שעניין
בתורה יכולות להיות לו פנים רבות, וכולן אמיתיות.)


חזרה לתחילת המדריך