פרק ב', משנה ב'

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע



'ב הנשמ ,'ב קרפ

מיטה שהיא גם סוכה

הנשמה


הסומך סוכתו בכרעי המיטה, כשרה.
:רמוא הדוהי יבר
אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה, פסולה.
.הרשכ ,התמחמ הבורמ התלצשו תללבודמה הכוס
המעובה כמין בית,
אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה, כשרה.

רואיב

.ןיעשמה :ךמוסה

.היתונפדו הטימה ילגר :הטימה יערכ
ראה באור המושג בהמשך.:תללבודמה הכוס
מלשון "עבה", שהסכך של הסוכה צפוף מאוד. :הבועמה
.ותופיפצ בורמ ,תיב לש הרקת ומכ כמין בית:

שו"ע או"ח סימן תר"ל, סעיף י"ג

הסומך סוכתו על כרעי המיטה, והכרעיים הם המחיצות,
אם יש בה גובה עשרה טפחים מן המיטה לסכך, כשרה, ואם לאו, פסולה.

ואם סמך הסכך על עמודים, והכרעיים הם הדפנות,
אפילו אין גבוה י' טפחים מהמיטה עד הסכך, כשרה,
כיוון שיש עשרה טפחים מהארץ עד הסכך.

? הדוהי יבר תעדכ וא אמק אנת תעדכ :ע"ושב הכלהה הקספנ ימ לש ותעדכ .1
.2כתוב בלשונך את ההבחנה שעושה בעל ה"שולחן ערוך" בין הסומך על כרעי
המיטה לבין הסומך על עמודים: מהיכן נמדד גובה עשרה טפחים בכל מקרה? _

תללבודמ הכוס


גמרא, סוכה דף כ"ב, עמוד א'

?"תללבודמ" יאמ
אמר רב: סוכה ענייה ("שיש בסככה קנים מעט ואוויר הרבה" – רש"י),

שו"ע או"ח סימן תרל"א, סעיפים ד'-ה'

ד. אם היה כיסוי דק מאוד, שיש אוויר הרבה, אלא שאין שלושה
טפחים (ריקים מסכך) במקום אחד, ובין הכול "צלתה מרובה _
.הרשכ ,"התמחמ _
ה. אם היה הסיכוך מדובלל… מקצתו למעלה ומקצתו למטה, כשר.

.3השלם את הטבלה הבאה בעזרת משנה א' שבפרק א' ובעזרת משנתנו:

ןידה וננושלב רואיבה לשון המשנה רוקמה
_
_
"___ ___ התמחשו" א ,א
הרשכ _
"___ ___ התלצשו" ונתנשמ

ממשנה א' שבפרק א' עולה, שבמצב של שוויון הסוכה כשרה, שהרי פסלו רק כשיש
.המח בור
ממשנתנו עולה ההפך: במצב שוויון הסוכה פסולה, שהרי הכשירו רק כאשר יש רוב
.לצ לש
מה יהיה הדין?
הגמרא משיבה על כך במקור שלפניך:

גמרא, סוכה דף כ"ב, עמוד א'

לא קשיא: כאן מלמעלה (=כאשר השוויון בסכך עצמו למעלה, היא פסולה),
וכאן מלמטה (=כאשר השוויון הוא ברצפת הסוכה, בהשתקפות האור והצל
בה, הרי הסוכה כשרה), … היינו דאמרי אינשי (=כך נוהגים האנשים לומר):
.תחתלמ ארתסיאכ – ליעלמ אזוזכ

(פירוש: "זוזא" = זוז = מטבע קטן, לעומת "איסתרא" שהוא מטבע הגדול במידותיו
ממנו. וזה פירוש המשפט: כאשר יש בסכך נקב בגודל "זוז", הוא משתקף ברצפה
בגודל "איסתרא", כי זו דרך התפשטות קרני השמש.)

סכך מעובה


גמרא, סוכה דף כ"ב, עמוד ב'

תנו רבנן (=שנו חכמינו בברייתא):
"כמין בית": אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה, כשרה.


שו"ע או"ח סימן תרל"א, סעיף א'

דרך הסיכוך להיות קל, כדי שייראו ממנו הכוכבים הגדולים.
(אם) הייתה מעובה כמין בית, אף על פי שאין הכוכבים נראים
.הרשכ ,הכותמ

.4לפי המקורות שלמעלה, האם נעדיף לכתחילה סיכוך קל או מעובה?
נמק את תשובתך.
.5עיין בקצוש"ע פרק קל"ד, סעיף ה', או ב"מקור חיים" פרק ק"ח, סעיף ה',
וכתוב, מה דין סוכה שסככה מעובה כל כך עד שאפילו טיפות הגשם
אינן חודרות לתוכה

האבה הנשמל רבעמ חזרה לתוכן "מסכת סוכה"