|
הנשמה
|
|
בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר: אם עתיד לחזור למקומו, קורא כמקומו, ואם לאו, קורא עמהן. |
רואיב
|
|
שבה קוראים תמיד את מגילת אסתר ב- י"ד באדר.בן עיר: שהלך לפני פורים לעיר מוקפת חומה [=כרך], שבה קוראים שהלך לכרך: .רדאב ו"ט -ב הליגמה תא דימת שבה קוראים את המגילה ב- ט"ו באדר.ובן כרך: שבה קוראים את המגילה ב- י"ד באדר.שהלך לעיר: אם יש בדעתו לחזור למקומו בזמן.אם עתיד לחזור למקומו: יקרא את המגילה כנהוג במקומו הקבוע, בעיר או בכרך. :ומוקמכ ארוק אם אין בדעתו לחזור למקומו בזמן.ואם לאו: עם אנשי העיר או הכרך שעמם הוא נמצא.קורא עמהן: |
ם י ג ש ו מ
הסיבה להבדל שבין עיר פרזות לכרך לעניין מועד חג הפורים מוסברת
מגילת אסתר פרק ט, פסוקים טו-כב :
|
|
ארבעה מדיני פורים נקבעו על ידי רבותינו (=מדרבנן) על פי הכתוב במגילת אסתר. ואלו הם: הליגמ ארקמ .א ב. סעודת פורים והערל שיא תונמ חולשמ .ג ד. מתנות לאביונים. הרישא של משנה ג' מבחינה בין עיר לכרך לעניין קריאת המגילה בפורים של בן עיר |
|
י הכלה ,א קרפ הליגמ תוכלה ,הרות הנשמ ,ם"במר בן עיר שהלך לכרך או בן כרך שהלך לעיר, אם היה דעתו לחזור למקומו בזמן קריאה .ומוקמכ ארוק ,רזח אלו בכעתנו ואם לא היה בדעתו לחזור אלא לאחר זמן הקריאה, קורא עם אנשי המקום שהוא שם. |
| האבה הנשמל רבעמ | חזרה לתוכן "מסכת מגילה" |
