'ד הנשמ
|
|
אחד הלוקח ואחד המוכר, יש להן אונאה. כשם שאונאה להדיוט, כך אונאה לתגר. רבי יהודה אומר: אין אונאה לתגר. .הנוילעה לע ודי ,וילע לטוהש ימ |
|
,ורבח תא תונוהל הנוקל וא רכומל רוסא (אס) שנאמר: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, אל תונו .(די,הכ ארקיו) .הוושב (1/6) תותש ?בישהל בייח היהיו הינוה אהת המכו … כיצד? הרי שמכר (חפץ ה)שווה שש בחמש… או שווה חמש בשש, הרי זה הוניה, ונקנה המקח, וחייב המאנה (מבצע ההונאה) לשלם .הנאתמל הלוכ הריזחהלו הינוהה תא (אם) הייתה ההוניה יתרה על שתות, בטל המקח, והמתאנה יכול להחזיר החפץ (רמב"ם, מכירה יב,א-ג). |
רואיב
|
|
… ןיב :דחא .הנוקה :חקולה האר) האנואה ימד תא עובתל וא ,חקמה תא לטבל תוכזיש להן אונאה: (א"ס רוקמ כי יש דין אונאה למי שאינו בקי במסחר. :טוידהל האנואש .רחסמב יקבה ,רחוסל :רגתל ואף אם מכר במחיר הנמוך מאוד ממחיר החפץ.אין אונאה לתגר: |
|
(סב) … משום שהוא תגר אין לו (זכות לתבוע) אונאה?! בתגר ספסר (שקונה ומוכר מיד) שנו (שאין לו אונאה). ,(ותרוחס ריחמ תא עדוי אוה) איווש המכ היתניבז עדימ ?אמעט יאמ ואחולי אחיל גביה (ובכוונה מכר בזול מאוד, ומחל על יתר התשלום) .(א,אנ מ"בב) |
תולאש
|
| השלם את הטבלה הבאה בעזרת המקור שלמעלה: .1 |
| הכלהה | האם יש לנו דין אונאה? | |||
|---|---|---|---|---|
| ומעט | ותעד | אנתה | ||
| ק"תכ | "ונות אל" |
– |
ק"ת | טוידה .1 |
|
– |
– |
הדוהי יבר | ||
|
– |
– |
ק"ת | ליגר רגת .2 | |
|
– |
– |
הדוהי יבר | ||
|
– |
– |
ק"ת | רספס-רגת .3 | |
| הנווכב לחמ |
– |
הדוהי יבר | ||
רואיב
|
|
.הנאתנש ימ :וילע לטוהש ימ לקבוע את גורל המקח, כבהמשך. :הנוילעה לע ודי .לטב חקמהותן לי מעותיי: דמי האונאה, והמקח קיים. :ינתינואש המ |
|
רשאב המו .(הנאתנש) "וילע לטוה"ש חקולה לש ותיינפ חסונ אבומ ונתנשמ לש אפיסב .2 ?רכומהל א. הוכח מן הרישא שגם למוכר יש זכות זהה. ב. כתוב נוסח פנייה של מוכר ש"הוטל עליו", כך: "רצה אומר לו… או…" ההלכה שבסיפא מיוחסת בגמרא לרבי יהודה הנשיא. על דעתו זו חולק רבי נתן, וזו לשונו: .3 |
|
;חקמה הנקנ ,(תישישמ) תותשמ תוחפ האנוא (גס) ;חקמה לטב ,תותש לע רתי .(ב,נ מ"בב) האנוא ריזחמו הנק ,תותש |
|
סכם בטבלה הבאה את 2הדעות, וכתוב את ההלכה בעזרת מקור ס"ד: |
|
(סד) אמר רבא: הלכתא… "שתות (אם נתאנה ב ,)-1/6קנה ומחזיר אונאה" (שם שם). מתניתין, רבי יהודה הנשיא היא, ולית (ואין) ,היתווכ אתכלה .(ף"ירה) "האנוא ריזחמו הנק ,תותש" :אתכלה אבר קספ אהד |
|
כתוב לפי ההלכה את דין המקח בדוגמאות האלה: .4 |
|
דין המקח
|
הנוה ימ ?ימ תא |
האם נתאנה 1/6 -מ רתויב ?תוחפב וא |
ריחמב רכמנ
|
ערך החפץ
|
|---|---|---|---|---|
|
– |
– |
– |
ח"ש 40 | ח"ש 50 .1 |
|
– |
– |
– |
ח"ש 60 | ח"ש 50 .2 |
|
– |
– |
– |
ח"ש 30 | ח"ש 20 .3 |
|
– |
– |
– |
ח"ש 35 | ח"ש 30 .4 |
'י הנשמ
|
|
כשם שאונאה במקח וממכר, כך אונאה בדברים. לא יאמר לו "בכמה חפץ זה", והוא אינו רוצה ליקח. אם היה בעל תשובה, לא יאמר לו "זכור מעשיך הראשונים". אם היה בן גרים, לא יאמר לו "זכור מעשה אבותיך". ."ונצחלת אלו הנות אל רגו" :רמאנש |
רואיב
|
|
.ורובידב תלוזה תא רעצל הרות רוסיאאונאה בדברים: .רכומל :ול רמאי אל .?וריחמ המבכמה חפץ זה?: ואין בכוונת השואל לקנות. :חקיל הצור וניא אוהו מעשים אסורים שעשית, לפני שחזרת בתשובה.זכור מעשיך הראשונים: |
|
(סה) תנו רבנן: "לא תונו איש…" ר"י אומר: אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים (כסף), שהרי הדבר מסור ללב, וכל דבר המסור ללב נאמר בו"ויראת מאלוקיך". … גדול (איסור) אונאת דברים מאונאת ממון, שזה נאמר בו "ויראת מאלוקיך" וזה (אונאת ממון) לא נאמר בו. .ונוממב הזו ,ופוגב הז זה ניתן להשבון (כסף אפשר להחזיר), וזה (אונאת דברים) לא ניתן .ןובשהל כל המלבין פני חברו ברבים, כאילו שופך דמים. המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא. נוח (עדיף) לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש, ואל ילבין פני חברו ברבים. כל השערים ננעלים, חוץ משערי אונאה (בב"מ נח-נט). |
תולאש
|
|
למה נאמר "ויראת מאלוקיך" באונאת דברים דווקא? היעזר במקורות ס"ה-ס"ו. .1
מצא במקורות שבטבלה ביטוי המשותף להם ולאונאת דברים, והשלם אותה כנדרש: .2 |
| טעם אמירתו | הביטוי המשותף | ונכות | רוקמה |
|---|---|---|---|
|
– |
– |
– |
די ,טי ארקיו .1 |
|
– |
– |
חובת קימה מפני זקן | בל,טי ארקיו .2 |
|
– |
– |
– |
ול,הכ ארקיו .3 |
|
– |
– |
– |
גמ,הכ ארקיו .4 |
|
(סו) לפיכך נאמר "ויראת מאלוקיך", היודע כוונותיך ומחשבותיך כל מקום שאמר "ויראת מאלוקיך" הוא דבר שלא יוכלו דייני בשר ודם .(הנשמה שוריפב ם"במרה) ותוא טופשל (סז) וכל הצועק מהוניית דברים נענה מיד, |
| אבה קרפל רבעמ | חזרה לתוכן בבא מציעא |
