'א הנשמ
|
|
השוכר את הפועלים, ואמר להם להשכים ולהעריב: מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב, אינו רשאי לכופן. מקום שנהגו לזון, יזון; לספק במתיקה, יספק – הכול כמנהג המדינה. מעשה ברבי יוחנן בן מתיא, שאמר לבנו: צא שכור לנו פועלים. רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא היה צריך; הכול כמנהג המדינה. |
רואיב
|
|
שכירי יום.השוכר את הפועלים: לאחר ששכרם.ואמר להם: לבוא לעבודה מוקדם יותר מהנהוג באותו מקום. :םיכשהל לסיים את העבודה מאוחר יותר מהנהוג באותו מקום. :בירעהלו אינו רשאי להכריחם.אינו רשאי לכופן: |
|
(צד) פשיטא (הרי פשוט שאינו רשאי לכופן בניגוד לנהוג)! לא, צריכא, דטפא להו אגרייהו (משנתנו מחדשת שאף במקרה שהוסיף להם שכר יותר מהנהוג, והוא טוען שעל דעת כן הוסיף, בכל זאת אינו רשאי, כי הם יכולים לטעון): האי דטפת לן אדעתא דעבדינן לך מ"בב) (רתוי בוט דובענש ידכ היה ונל תפסוהש הז) אתריפש אתדיבע .(א,גפ |
תולאש
|
|
באיזה מקרה, לדעתך, יהיה בעל הבית מוסמך לדרוש חריגה מן המנהג המקובל? היעזר .1 .ה"צ רוקמב |
|
(צה) מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב, אינו יכול לכופן, אפילו הוסיף על שכרם, כיוון שלא התנה כן בשעה ששכרם (שולחן ערוך, חושן משפט שלא,א). (צו) בני טבריא לא משכימין ולא מעריבין. |
|
.ראודב דיקפ לש הדובעה תועש יבגל "הנידמה גהנמ" והמ ,בותכו קודב .2 סמוך ל"ראש השנה" נדרשו פקידי הדואר לעבוד שעות נוספות בשכר, מפאת עומס .3 |
רואיב
|
|
לספק ארוחה לפועלים. :ןוזל .הקיתמ ירבד :הקיתמ .ריעה :הנידמה |
|
ייותאל ?(תוברל הז ללכ אב המ) יאמ ייותאל :"הנידמה גהנמכ לוכה" (זצ) באתרא דנהיגי מכרך ריפתא ומשתא אנפקא (הכלל בא לרבות שאם במקום מסוים נוהגים לאכול לחם ולשתות יין לפני שיוצאים לעבודה), דאי אמר להו: קדימו ואייתי לכו (שאם בעה"ב אומר להם: השכימו בבוקר לעבודה, ואביא לכם לאכול אחר כך), אמרו לו: לאו כל כמינך (אינך רשאי לשנות את מנהגנו) (בב"מ פו,א). |
|
מה הדין ביישוב חדש, שעדיין לא התגבש בו שום מנהג קבוע? האם בעל הבית .4 זכאי לדרוש בו להשכים ולהעריב? היעזר במקור צ"ח. |
|
(צח) לא היה מנהג בעיר… חייבים לצאת מביתם בזריחת השמש ולעשות מלאכה עד צאת הכוכבים (הרמ"א בשולחן ערוך, חושן משפט שלא,א). |
|
מצא סמך להלכה שלמעלה בתהלים קד, כב-כג. .5 |
רואיב
|
|
הודיעם שיקבלו ארוחה במסגרת עבודתם.פסק להם מזונות: סעודה פשוטה, אך מזינה. :תינטקו תפ |
|
השווה בין סעודות אברהם אבינו ושלמה המלך, בעזרת המקורות הבאים (שים לב גם .6 למספר המשתתפים): א. בראשית יח, ב ו-ח, עם פירוש רש"י; ב. מלכים א ד, כ; ה, ב-ג. כלל הוא שכאשר מובא סיפור במשנה הוא מובא כדי לתמוך בהלכה שהובאה לפניו. בדוק .7 |
|
ירוסיח !?(וינפלש הכלהל דגונמה השעמ אבומ דציכה) רותסל השעמ (טצ) מחסרא, והכי קתני (במשנתנו חסר קטע, וכך צריך לשנותה): "… ואם פסק להם מזונות (אם הודיעם שיקבלו אוכל), ריבה להם (גילה דעתו שייתן להם יותר מהנהוג; ובהלכה זו בא המעשה לתמוך), ומעשה ברבי יוחנן…" (בב"מ פו,א-ב). |
רואיב
|
|
רבי יוחנן לא היה צריך לדאוג ולהצהיר "פת וקטניות", אף לא היה צריך: שפסק להם מזונות. |
|
השלם את הטבלה: .8 |
| הכלהה | םעטה | ןידה | הרקמה |
|---|---|---|---|
|
:'ק רוקמ ______ |
_____כ לוכה" | א. לא פסק להם מזונות | |
| .1ריב"מ: ריבה להם | ב. פסק להם מזונות | ||
| ___ :ג"בשר . 2 |
|
(ק) והלכה כרבן שמעון בן גמליאל (הרמב"ם בפירוש המשנה). |
|
ותרזעב ".ינתק יכהו ,ארסחמ ירסח" :(ט"צ רוקמב) שדח גשומל ונעדוותה ונתנשמב .9 יישבנו סתירה לכאורה בין ההלכה לבין המעשה שאחריה. התוכל לנמק מדוע, אם כן, לא הוחזר הקטע ה"חסר" לתוך המשנה? היעזר במקור ק"א. |
|
(קא) … היו להם זמירות (ניגונים) מיוחדים לכל משנה, כדי לחזק המשנה בכוח הזיכרון, מדהיו שונין המשניות בעל פה… שהיה הזמר (הניגון) .הנשמבש תולמה יפל רדוסמ ומהאי טעמא (ומסיבה זו) אף שהיה חיסורי מחסרא, הניחוה כך … ואם היו מבלבלים המלות, יתבלל השיר המיוחד לה, ויתבלבל הזיכרון, ותשתכח המשנה, חס ושלום. ("תפארת ישראל", ערכין ד,א) |
|
האם מוכרות לך משניות שנכתב לחן למלותיהן בימינו? ראה ב"אבות" א, ב. .10 |
|
(קב) אמר רבי יוחנן: כל קורא (בתורה) בלא נעימה (כגון טעמי המקראות), ושונה (במשנה) בלא זמרה, עליו הכתוב אומר: "וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים" (יחזקאל כ') (מגילה לב,א). |
'ב הנשמ
|
|
ואלו אוכלין מן התורה: ,הכאלמ רמג תעשב ,עקרקל רבוחמב השועה ובתלוש מן הקרקע, עד שלא נגמרה מלאכתו, בדבר שגידולו מן הארץ. ואלו שאינן אוכלין: |
רואיב
|
|
פועלים אלו. :ולאו זכאים לאכול מן ממה שהם עובדים בו. :ןילכוא על פי דין תורה, ללא תלות במנהג המקום.מן התורה: |
|
(קג) כי תבא בכרם רעך ("בפועל הכתוב מדבר" – רש"י), ואכלת ענבים כנפשך שבעך, ואל כלייך לא תיתן ("דיברה התורה בשעת הבציר" – רש"י). כי תבוא בקמת רעך ("אף זו בפועל הכתוב מדבר" – רש"י) וקטפת מלילות בידך… (דברים כג,כה-כו). |
רואיב
|
|
דבועה :השועה בגידולים שעדיין לא נקטפו. :עקרקל רבוחמב כשהם בשלים, ועליו לקטפם. :הכאלמ רמג תעשב |
|
(קד) ואל כליך לא תיתן: בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית (בשעת הקטיף), אתה אוכל, ובשעה שאי אתה נותן לכליו… אי אתה אוכל .(ב,זפ מ"בב) |
תולאש
|
| ?ד"ק רוקמבש דומילהמ תעבונ הנשמה לש "אפיס"ב הכלה וזיא .1 |
|
(קה) "לא תחסום שור בדישו" (דברים כה,ד)… לכתוב רחמנא "לא תדוש ?!(רוש הרותה הנייצ המלו) "המיסחב לאקושי (להשוות הלכות) חוסם (האיש, הפועל) לנחסם (השור הדש): מה חוסם אוכל במחובר (בשעת הקטיף), אף נחסם. ומה נחסם אוכל בתלוש (שנאמר "בדישו"), אף חוסם (בב"מ פט,א). |
רואיב
|
|
הפועל רשאי לאכול כשהוא עובד בגידולים תלושים, ובתלוש מן הקרקע: כגון בדיש. כאשר מלאכתו היא בגידולים שטרם הגיעו :ותכאלמ הרמגנ אלש דע ."הלח"ב וא תורשעמב בויח בלשל |
|
(קו) איזהו גמר מלאכתן (למעשרות) של פירות? .חיטבא דצב חיטבא ,הצקמב ותוא הצקישמ :חיטבאב… .(תחרב המרעה ינפ תא קילחי) חרמישמ :האובתה … … היין: משיניחנו בחביות, וישלה הגיזין והחרצנין מעל פני החבית. .ונקילחישמ :הלבד לש לוגיעה … .(ג רשעמ ,ם"במרה) שודישמ :תורגורגה |
|
.תויועמשמ 2 "הכאלמ רמג" גשומל שי ונתנשמב .2 א. ציין מה הן. ב. ציין את ההלכות הקשורות בהן. |
רואיב
|
| מן הצומח.בדבר שגידולו מן הארץ: |
|
(קז) מה דיש מיוחד: דבר שגידוליו מן הארץ; יצא החולב והמחבץ והמגבן. מה דיש מיוחד: דבר התלוש מן הקרקע; יצא המנכש בשום ובבצלים, דבר .עקרקל רבוחמה מה דיש מיוחד: דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשרות; יצא הבודל בתמרים .('ח קרפ אתפסות) תורשעמל ותכאלמ הרמגנש רבד ,תורגורגבו |
רואיב
|
|
מדין תורה ואף לא מהלכות מדינה.ואלו שאינן אוכלין: כגון עידור או ניכוש. :הכאלמ רמג הניאש …רבוחמב למעשרות, או לחלה, כגון בודל בתמרים. :ותכאלמ הרמגנש …שולתבו כגון חולב, מחבץ או מגבן.שאין גידולו מן הארץ: |
|
השלם את הטבלה: .3 |
| ג | ב | א | ||
|---|---|---|---|---|
| שגידולו מן הארץ |
אלש דע שולתב ותכאלמ הרמגנ |
עקרקל רבוחמב הכאלמ רמג תעשב |
לשון המשנה |
ולא ןילכוא מן התורה |
| רואיב | ||||
| "ושידב …" | "ושידב .." | "ואל כלייך…" | רוקמ | |
|
שאין גידולו מן הארץ |
…שולתבו ותכאלמ הרמגנש |
הניאש…רבוחמב הכאלמ רמג |
לשון המשנה |
אלו אינן ןילכוא מן התורה |
| רואיב | ||||
| " ____ " | ושידב …" | "___ לאו" | רוקמ | |
|
בטבלה הבאה רשימת מלאכות. ציין ליד כל אחת מהן אם הפועל אוכל בהן מדין תורה, .4 ונמק את תשובתך: |
| םעטה | ןידה | הכאלמה |
|---|---|---|
| השעמל ותכאלמ הרמגנ | .1שומר פירות קטופים | |
| אל | הניבג רציימ .2 | |
| הכאלמ רמג | .3קוטף אבוקדו | |
| אל | הדש הקשמ .4 | |
| רשעמל ותכאלמ הרמגנ אל | האובת שד .5 | |
| תודילג רכומ .6 | ||
| "הלח"ל ותכאלמ הרמגנ אל | .7טוחן קמח |
|
השווה בין תשובתך למס' 1שבטבלה לבין ה"רישא" של משנה ח' בפרקנו. .5 |
'ח הנשמ
|
|
שומרי פירות אוכלין מהלכות מדינה, אבל לא מן התורה. ארבעה שומרין הן: שומר חינם והשואל, נושא שכר והשוכר. שומר חינם נשבע על הכול, |
רואיב
|
| .ט"ק-ח"ק תורוקמ האר :תוריפ ירמוש |
|
(קח) "שומרי פירות": אמר רב: לא שנו (שאוכלין מהלכות מדינה) אלא בשומרי גנות ופרדסים (שפירותיהם מחוברים, ולא נגמרה מלאכתם), אבל שומרי גתות וערמות (תלושים ובשלים) אוכלין מן התורה. קסבר .ימד (ב"ויכו רצוקכ) השעמ השועכ (רמוש) "רמשמ" (ומעט) ושמואל אמר: לא שנו (שאוכלים מהלכות מדינה) אלא בשומרי גתות ועמרות (תלושים ובשלים), אבל שומרי גנות ופרדסים אינם אוכלים לא מן התורה ולא מהלכות מדינה. קסבר (טעמו) "משמר" (שומר) לאו .ימד השועכ (א,גצ מ"בב) .ארבתסמ לאומשד (ותומכ) היתווכ :ישא בר רמא |
תולאש
|
| סכם את המחלוקת שבין רב לשמואל בטבלה: .1 |
| הכלהה | תוריפ ירמוש | ארומאה | |||
|---|---|---|---|---|---|
| שומרים ב"תלוש" | שומרים ב"מחובר" | ||||
| ומעט | ותעד | ומעט | ותעד | ||
| "_ "כ "רמשמ" |
אין זה גמר ותכאלמ |
אוכלים מהלכות הנידמ |
בר .1 | ||
|
ואל "רמשמ" ימד "__"כ |
לאומש .2 | ||||
|
רמושה לבא ,לכוא וניא הכאלמ רמג תעשב וליפא ,רבוחמב רמושה (טק) בתלוש אוכל מהלכות מדינה, שנהגו כן (שו"ע חו"מ שלז,ו). |
|
.קמנ ?ונתנשמ תקסוע תוריפ ירמוש לש גוס הזיאב ,הכלהה יפל .2 |
רואיב
|
|
בתורה מצוינים 4סוגי שומרים.ארבעה שומרין הן: .ותרימש לע הרומת לבקמ וניאשומר חינם: משתמש בחפץ של חברו ללא מתן תמורה. :לאושהו .הרומתב ורבחל רמוש :רכש אשונ משתמש בחפץ של חברו בתמורה. :רכוש |
|
עיין בספר שמות כב, ו-יד ובמשנתנו, והשלם בעזרתם את הטבלה: .3 |
| רמושה לש בויחהו רוטפה ירקמ | …ב תקסוע | טוטיצ | השרפ | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
וילעב" "ומע |
תמחמ הכאלמ |
העישפב | סנואב | הדבאב | הבנגב | |||
| רוטפ | שומר חינם |
רומשל… ___ו ברקנו … __ __ __ה לא |
הנושאר (ז-ו) |
|||||
| רוטפ |
ומכ בייח ירהש ,לאוש ול רוסא הב דובעל |
בייח | רכש רמוש |
רומשל… …תמו… …תעובש __ אלו …םא |
היינש (בי-ט) |
|||
|
___יכו רבשנו __םלש וילעב… ___אל… |
תישילש (די-גי) |
|||||||
|
ומה עם ה"שוכר"? הוא אמנם נזכר בסוף פסוק י"ד: "אם שכיר הוא, ___ ____", אך .4 מהי משמעות הדברים? ראה במקורות ק"י-קי"ב: |
|
(קי) תניא: שוכר, כיצד משלם? רבי מאיר אומר: כשומר חינם. .(א,גצ מ"בב) רכש רמושכ :רמוא הדוהי יבר (קיא) והפרשה השנייה… בשומר שכר והשוכר, לפי שדין שניהם אחד (קיב) השוכר מחברו בהמה או כלים, דינו כשומר שכר, להתחייב בגנבה |
|
שבץ עתה, על פי המקורות שלעיל, את השוכר בטבלה שלמעלה. .5 למה, לדעתך, זהה דין השוכר לדין שומר שכר? ענה בעזרת ממצאיך מן הטבלה הבאה. .6 השלם את הטבלה: .7 |
| מיהו הנהנה מן הקשר הזה שבין השומר לבין הבעלים? | רמושה | |
|---|---|---|
| האנהה רואית | הנהנה | |
| ב"העב | .1שומר חינם | |
| רכש רמוש .2 | ||
| זה משתמש בחפץ, וזה מקבל תמורה | םהינש | רכוש .3 |
| לאוש .4 | ||
|
למה, לדעתך, חמור כל כך דינו של השואל, החייב אף ב"אונסין"? .8 עיון בפרשה שנייה (של שו"ש ושוכר) מגלה שלא מוזכר בה חיובם ב"אבדה". חיובם בה .9 גם חיובו של שואל בגנבה ובאבדה, שאינו מופיע בפסוק, נלמד ב"קל וחומר" מ"שומר כתוב את שמות "השומרים" כפי סדרם במקרא, והשווה עם סדרם במשנתנו. התוכל לנמק .10 |
|
(קיג) שומר חינם והשואל, נושא שכר והשוכר: שומר חינם פטור מן הכול, חוץ מן הפשיעה. שואל חייב בכול, חוץ ממתה מחמת מלאכה. ונושא שכר חייב במקצת, בגנבה ואבדה, ופטור באונסין. לכן נקט להו בזה הסדר, ולא כסדר שנכתב בפרשה (תוספות בב"ק ד,ב, .("ח"וש" ה"ד |
א"י הנשמ
|
|
.לטב ואנת ,הרותב בותכש המ לע הנתמה לכ .לטב ואנת ,ותליחתב השעמ שיש יאנת לכו וכל שאפשר לו לקיימו בסופו, והתנה עליו מתחילתו, תנאו קיים. |
רואיב
|
|
המבטיח שיעשה דבר מסוים, אם יהיה דבר מסוים אחר. :הנתמה .הרותב בותכל הריתסב דמוע יאנתה :הרותב בותכש המ לע המעשה קיים כאילו לא היה תלוי בתנאי. :לטב ואנת |
תולאש
|
|
עיין בספר במדבר לב, א-לח, סכם במחברתך את הפרשה, והעתק את הפסוקים כט-ל. .1 בפסוקים שהעתקת נמצא תנאי הנקרא "תנאי בני גד ובני ראובן". לתנאי זה 2מאפיינים: .הלילשלו בויחל הינתה וב שי :"לופכ" יאנת אוה .א ב. התנאי בו קודם למעשה: אם… אז… :הלבטב השעמהו יאנתה יקלח תא קתעה .2 |
| השעמה | יאנתה | ||
|---|---|---|---|
| …םתתנו | …םא | בויחל |
יאנת לופכ |
| …וזחאנו | …םאו | הלילשל | |
|
בברייתא מובאת מחלוקת תנאים בדין "מתנה על מה שכתוב בתורה": .3 לדעת רבי מאיר תנאו בטל בכל מקרה, ולדעת רבי יהודה בדבר שבממון תנאו קיים. עיין במשנה י שבפרקנו, "מתנה שומר חינם…", וכתוב, למי מבין 2התנאים האלה .וז הנשמבש הכלהה המיאתמ יברל וא ריאמ יברל :"לטב ואנת …הנתמה לכ" – ונתנשמבש הכלהה המיאתמ ימלו .4 מתשובותיך עולה, שמשנה י כרבי יהודה, ומשנה יא כרבי מאיר. בגמרא ראו בזה קושי, .5 |
|
(קיד) לא קשיא: לעולם (גם משנה יא) רבי יהודה היא… בדבר שאינו של .ןוממ (ועוד תירוץ:) כולה (גם משנה י) רבי מאיר היא, ושאני הכא (ושונה דעתו כאן במשנה י), דמעיקרא (שמלכתחילה) לא שעבד (השומר) נפשיה (את עצמו להתחייב, ולכן גם רבי מאיר מודה שתנאו קיים) (בב"מ צד,א). |
|
העמד בטבלה הבאה את משנתנו לפי כל אחד משני התירוצים: .6 |
| "לטב ואנת ,הרותב בותכש המ לע הנתמה לכ" | ||
|---|---|---|
| םעטה | ?רבודמ יאנת הזיאב | הדוהי יבר |
| שאינו של ממון | ||
| !לטב הרותב בותכש המ לע יאנת לכ יכ | ריאמ יבר | |
|
(קטו) (אם) התנה (החתן לכלתו) בשעת הקידושין (שהיא מקודשת לו בתנאי) שלא יהיה לה ממנו "שאר" ו"כסות" (מזון ולבוש), תנאו קיים (אף שזה נגד הכתוב בתורה, כיוון שזה תנאי שבממון ותנאי כזה מתקיים) (שולחן ערוך לח,ה). |
|
כדעת מי מבין 2התנאים נפסקה ההלכה בשולחן ערוך? .7 |
רואיב
|
|
שבניסוח דבריו הקדים את המעשה לתנאי, להפך :ותליחתב השעמ שיש מ"תנאי בני גד ובני ראובן" (ראה עבודה .)2 והמעשה מתקיים אף אם התנאי לא יתקיים. :לטב ואנת |
|
נסח "תנאי קיים" ו"תנאי בטל" על פי ההלכה שבמשנתנו, בעניין לימודים ופרסים. .8 |
רואיב
|
|
שהוא בר ביצוע, למעט תנאי בלתי אפשרי, כגון :ופוסב ומייקל רשפאש "אם תעלי לרקיע, את מקודשת לי". שהקדים בדבריו את התנאי למעשה. :ותליחתמ וילע הנתהו וכל עוד לא התקיים התנאי, אין תוקף למעשה.תנאו קיים: |
|
:םלשה .9 .____ …בש רבד לע אוה יאנתה .1 .2ה_____ צריך להיות קודם ל_____. .3זה צריך להיות סוג של תנאי ש______. |
| אבה קרפל רבעמ | חזרה לתוכן בבא מציעא |
