'א הנשמ
|
|
,המע הילעב רכש וא ,המע הילעב לאשו הרפה תא לאושה שאל הבעלים, או שכרן, ואחר כך שאל את הפרה ומתה, פטור. שנאמר: "אם בעליו עמו, לא ישלם" (שמות כב,יד). אבל שאל את הפרה ואחר כך שאל את הבעלים או שכרן, ומתה, חייב, |
רואיב
|
|
בשעת שאילת החפץ שאל גם את בעליו, לעבוד :המע הילעב …לאושה .יהשלכ הכאלמב לצא |
תולאש
|
|
העתק למחברתך את פרשת שואל מספר שמות כב, יג-יד, ופרש את הפסוקים על פי פירוש .1 אבן עזרא והרשב"ם. |
רואיב
|
|
בשעת שאילת החפץ שכר גם את הבעלים לעבודה :המע הילעב רכש וא .ולצא יהשלכ הקדים את שאילת הבעלים, או את שאל את… ואחר כך שאל…: שכירתם, לשאילת החפץ מהם. מכל תשלום אם נשברה או מתה. :רוטפ |
|
,המע הילעב לאשו ,הרפה תא לאושה (זטק) ,המע הילעב רכשו ,הרפה תא רכושה ,הילעב לאשו ,(הרפה תא) הלאש ,הילעב רכשו הלאש ,הילעב רכשו הרכש ,הרבשנ וא ,התמו ,הילעב לאשו הרכש אף על פי שהבעלים עומדין וחורשין במקום אחר… פטור. שנאמר: "אם בעליו עמו לא ישלם" (תוספתא). (קיז) כל אלו החילוקים של "שאלה בבעלים" |
|
השווה בין המשנה שלנו לבין ה"תוספתא": איזו הלכה מחדשת לנו ה"תוספתא"? .2 לפי ה"תוספתא" והשולחן ערוך יש דין "לא ישלם" כאשר בעליו עמו גם בשומר שכר, .3 הכיצד "בעליו עמו" הכתוב בתורה בשואל מתקיים לפטור גם בשאר השומרים? היעזר .4 |
|
(קיח) אתמר: פשיעה בבעלים (מהו דין פיקדון שניזוק מחמת רשלנות "פשיעה" של השומר, אך בעליו היו עמו בעבודה כשקיבלו לשמירה): בותכה "ומע וילעב") ארקמ …בייח :רמא דח :הב יגילפ אניברו אחא בר הבנגב ורטפל ,לאוש ינפל ,בותכה ש"ושל) וינפל שרדנ ("לאוש"ב ורטפל ,וינפ ינפל בותכה ,ח"ושל אלו) וינפ ינפל אלו ,(הדבאבו !(העובשמ וילעב" ביתכ (רשאכו) יכו ,וינפ ינפל וינפל שרדנ ארקמ …רוטפ :רמא דחו עמו", ושומר חינם נמי (גם) כתיב (בב"מ צה,ע"א). |
|
עיין בספר דברים יא, יט-כא, וציין בזכות מה ירבו ימינו (כמובטח שם) לשיטת "מקרא .5 לכות * ."וינפ ינפלו וינפל שרדנ ארקמ" תטישל המ תוכזבו ,"וינפ ינפל אלו ,וינפל שרדנ .ב ,בל תבש ,ארמגב רזעיהל |
רואיב
|
|
.הליחתב :הרפה תא לאש לבא ואם לא היו משועבדים לו בשעת קבלת הפרה או ואחר כך שאל… שכרן: לפני כן. .סנואב :התמו שהרי שואל חייב באונסין. :בייח בשעת שאילה דווקא, או לפני כן.שנא': "בעליו אין עמו": אף אם בשעת מיתת הפרה היו "בעליו עמו".שלם ישלם: |
|
השלם את הטבלה: .6 |
| םעטה | ןידה | הרקמה | |||
|---|---|---|---|---|---|
| ?יתמ :"ומע וילעב" | |||||
|
תתימ תעשב הרפה |
ירחא הליאש |
תעשב הליאש |
ינפל הליאש |
||
| ןכ | ןכ | ןכ | ןכ .1 | ||
| ןכ | ןכ | ןכ | אל .2 | ||
| אל | ןכ | ןכ | ןכ .3 | ||
| אל | ןכ | ןכ | אל .4 | ||
|
תעשב ויה אל הליאש |
בייח | אל | ןכ | אל | אל .5 |
| אל | ןכ | אל | אל .6 | ||
'ח הנשמ
|
|
.רכושל הרבעתנ ,הנשה הרבעתנ ,הנשל ורבחל תיב ריכשמה השכיר לו לחודשים, נתעברה השנה, נתעברה למשכיר. מעשה בציפורי, באחד ששכר מרחץ מחברו בשנים עשר זהב לשנה, מדינר |
רואיב
|
|
הוסיפו בית הדין חודש נוסף לשנה, אדר ב', במהלך שנת :הנשה הרבעתנ .תוריכשה |
תולאש
|
|
עיין בספר דברים טז, א, ובאר את הפסוק על פי רש"י, ספורנו תרגום יונתן שבמקור .1 :ךינפלש |
|
(קיט) היו זהירים לשמור זמני מועדים, לעבר שנה ולשמור "תקופה" בחודש האביב, לעשות בו פסח לפני ה' אלוקיכם, כי בחודש האביב הוציא אתכם ה' אלוקיכם ממצרים (תרגום יונתן). (קכ) תנו רבנן: על שלושה דברים מעברין את השנה: על האביב (אם לא ינפמ הנשה רוביעו הייארה לע שדוח שאר תועיבקמ ונרמאש המ לכ (אק) |
רואיב
|
|
השוכר פטור מלשלם עבור החודש הנוסף, כי גם הוא :רכושל הרבעתנ נכלל בלשון "לשנה" שבחוזה השכירות. על פי חודשים, בסכום מסוים לכל חודש. :םישדוחל השוכר מחויב לשלם עבור החודש הנוסף. :ריכשמל הרבעתנ כשבלשון ההשכרה מוזכרת מחד גיסא, :שדוחל בהז רנידב …השעמ "שנה" (הכולל, את החודש הנוסף), ומאידך גיסא מוזכר "חודש" (המחייב לשלם עבור החודש הנוסף). השוכר ישלם 1/2משכר החודש הנוסף. :רוביעה שדוח תא וקלחי |
|
האם המעשה המובא במשנתנו תומך בהלכה שהובאה לפניו? היעזר במקור שלפניך: .2 |
|
(קכב) מעשה לסתור (הייתכן שיובא במשנתנו מעשה הסוחר את ההלכה !?(וינפלש (תשובה:) חסורי מחסרא (במשנתנו חסר משפט), והכי קתני (וכך יש לשנותה): "ואם אמר לו: בשנים עשר זהובים לשנה, מדינר זהב .(ב,בק מ"בב) "…ב השעמו .וקלחי ,שדוחל |
|
(ובשאלה 9שם), ומצא קשר בינה לבין משנתנו:א הנשמ ,ז קרפעיין לעיל, ב .3 |
|
(קכג) אמר רב: אילו הייתי שם (בציפורי), הייתי פוסק לתת את מלוא התשלום למשכיר. (והסיבה:) "תפוס לשון אחרון" (שהרי פתח ב"לשנה", וסיים ב"לחודש")… ורב נחמן אמר: קרקע בחזקת בעלים קיימת (ולכן בכל מקרה נתעברה למשכיר, אפילו לשון אחרון יהיה "לשנה") (שם, שם). (קכד) … בין שאמר לו "דינר לחודש, שנים עשר דינר בשנה", בין שאמר לו |
|
השלם את הטבלה: .4 |
| םעטה | ןידה | חסונה |
|---|---|---|
| "הנשל" . 1 | ||
| "שדוחל" . 2 | ||
| הילעב תקזחב עקרק | ____ ל הרבעתנ |
"שדוחל …הנשל" . 3 או להפך |
|
ההלכה בשולחן ערוך נפסקה כדעת האמורא רב נחמן ושלא כדעת התנאים שבמעשה .5 שבמשנה. הייתכן שדעת אמורא תדחה דעת תנא?! היעזר במקור שלפניך: |
|
(קכה) צריך לומר דמתניתין כ(דעת התנא) סומכוס (הפוסק), דב"מוחזק" יחלקו, ורב נחמן פסק כ"חכמים" החולקים על סומכוס (תוספות .(ק"ער |
|
המעשה שבמשנתנו אירע ביישוב ציפורי. מצא אותו במפת הארץ. .6 .(הירבטמ קוחר וניא אוה :זמר) |
|
'ט הנשמ
|
|
.תיב ול דימעהל בייח ,לפנו ,ורבחל תיב ריכשמה היה קטן, לא יעשנו גדול, גדול; לא יעשנו קטן. אחד, לא יעשנו שניים, שניים; לא יעשנו אחד. לא יפחות מן החלונות, ולא יוסיף עליהן, אלא מדעת שניהם. |
רואיב
|
|
הבית בתוך זמן השכירות. :לפנו .ריכשמה :בייח לתת עד סוף זמן השכירות. :דימעהל אם היה הבית קטן במידותיו.היה קטן: .רכושה תמכסה אלל :לודג ונשעי אל לא יעשה שני בתים במקום אחד.אחד, לא יעשנו שניים: לא יתקין פחות. :תוחפי אל אם השוכר מסכים לשינויים, מותר.אם לא מדעת שניהם: |
|
?(תקסוע ונתנשמ קוידב הרקמ הזיאב) ימד יכיה (וכק) אם בשאמר לו "בית זה" (המסוים, אני משכיר לך), "נפל": הלך לו (זה מזלו, ואין המשכיר חייב לו דבר)! ואם בשאמר לו "בית" סתם (ללא ציון "זה"), אמר ריש לקיש: דאמר ליה: "בית כזה אני משכיר לך." |
תולאש
|
| השלם את הטבלה הבאה על פי הגמרא שלמעלה: .1 |
| םעטה | ןידה | לשון המשכיר |
|---|---|---|
|
,ול דבעש הז תיב קר ומזלו גרם. |
הז תיב .1 | |
| .2 בית (סתם) | ||
| הזכ תיב .3 |
|
אם השוכר שילם מראש לשנה שלמה, וכעבור זמן מה נפל הבית, מה יהיה דין התשלום .2 ששילם במקרה 1שבטבלה? היעזר במקור קכ"ז: |
|
(קכז) אם אמר לו "בית זה", אינו חייב לבנותו, אלא מחשב לו על מה שנשתמש בו, ומחזיר לו שאר השכירות (שולחן ערוך, חושן משפט (זי,ביש |
|
מצא קשר בין משנה ג שבפרק ו, עם מקור פ"ד שם והטבלה, לבין משנתנו. .3 |
| אבה קרפל רבעמ | חזרה לתוכן בבא מציעא |
