פרשת קדושים

כ׳ באב תשפ״ו · תנ"ך



פרשת קדושים


פרשה כד: קדושים תהיו



א [הקב"ה וישראל מתקדשים זה בזה]

ב [קדושתם של ישראל לעולמים]

ג [ישלח עזרך מקדש]

ד [כשם שאני קדוש, כך תהיו קדושים]

ה [עשרת הדברות כתובים בה]

ו [כל הפורש מעריות נקרא קדוש]

ז [ולא יראה בך ערות דבר, ערות דבור]

ח [והתקדשתם והייתם קדושים]

ט [קדושתי למעלה מקדושתכם]



פרשה כה: לימוד תורה, מצוות מילה וערלה



א [עסקו בתורה ואין אתם מתייראים משום אומה]

ב [כי בצל החכמה בצל הכסף]

ג [כשנכנסין לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחלה]

ד [שבחה וטובה של הארץ]

ה [לנטוע נטיעות לעתיד; אדרינוס והזקן]

ו [ערלה באילן, וערלה באדם]

ז [מצוות מילה]

ח [פרשיותיה של תורה נדרשות לפניהם ולאחריהם]