צער בעלי חיים / מדריך למורה

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע



מדריך למורה להוראת הספר" צער בעלי חיים"

פרק :6דוגמות לדינים הנובעים
מאיסור צער בעלי-חיים

גל-בל תורוקמל

אסור בשבת לבטל כלי מהיכנו (=היתרו). איסור זה הוא מדרבנן, אבל חכמים, שקבעו את
האיסור, התירו במקרים שבהם הבהמה סובלת.

עיין באו"ח סימן ש"ה, סעיף י"ט, ובמשנה ברורה שם ס"ק, ע': יש פוסקים המקלים ומתירים
אף להעלות את הבהמה בידיים, אם אי-אפשר להעלותה באמצעות כרים וכסתות.

למעשה, יש להדריך את התלמידים, שבמקרים כעין אלה יש לשאול שאלת חכם ולקבל ממנו
הוראות מפורטות בנידון ("שמירת שבת כהלכתה" פרק כ"ו, סעיף ט"ז).

מאותה סיבה מותר לומר לנכרי (דבר שהוא אסור, בד"כ, מדרבנן) לחלוב בהמה בשבת, כי
הבהמה מצטערת כשאין חולבים אותה. כמו כן הותר לסייע במקרים מסוימים לבהמה
להמליט – אם יש חשש למותה, או אף לתת תרופות לבהמה.

פרטים על כך ראה: שו"ע או"ח שה, שכד, שלב.

רוריבל תולאש :7 קרפ

בפרק זה נדרש התלמיד להשתמש בדברים שלמד לפתרון בעיות ממשיות.

הבעיות המובאות בפרק הן משלושה סוגים: בעיות שהובאו מתוך ספרי השאלות והתשובות
(שאלות )4-1; שאלות מתוך הנעשה בכיתה בלימודי הטבע והחקלאות (שאלות )6-5; ושאלה
.(7 הלאש) "בירעמ"ב תכרעמל בתכמל תסחייתמה

לשאלות 4-1הובאו התשובות של הפוסקים, שעסקו בשאלות אלו.

אנו מציעים ללמד פרק זה בדרך של דיון בכיתה בכל אחת מן השאלות. בפרקים הקודמים
הובאו כל המקורות, שעל-פיהם אפשר לברר כל שאלה. לאחר כל בירור בכיתה יפה יהיה
.הלאש התואב קסעש קסופה ירבד תא אורקל

הבעיות שיש לבררן לגבי השאלות השונות הן אלה:

1 הלאש

האם יש צער בעלי-חיים, כאשר הצער הוא לצורך האדם?

האם ייפוי כלב נחשב "צורך"?

האם כדאי להימנע מכך עקב מידת חסידות?

בדברי רבי ישראל איסרליין ב"תרומת הדשן" (מקור לט) ישנה תשובה: מותר למרוט נוצות
ולייפות כלב, אלא שממידת חסידות נמנעים מכך.

לשבור מקור של עוף כדי למנוע ממנו לנקר עופות אחרים – יהיה בוודאי מותר לכתחילה.
פעולה זו אינה גורמת לעוף כאב גדול, ומאידך – היא מונעת מן התרנגולת לנקר ולפצוע את
.הל ביאכהלו התרבח

2 הלאש

האם הריגת כבשים כדי להשתמש בעורם (בלי לאכול את הבשר) היא "צורך"?

האם שייך "צער בעלי-חיים" בהריגה?

האם יש כאן "בל תשחית"?

התשובה של "טורי זהב" (מקור מ) ו"עבודת הגרשוני" (מקור מא) היא בהריגה אין איסור
"צער בעלי-חיים", וגם איסור "בל תשחית" אין – שהרי הדבר נעשה לצורך השימוש בעור.

3 הלאש

ניסיונות בבעלי-חיים – האם הם מותרים?

התשובה חד-משמעית: אפילו מידת חסידות אין כאן, שהרי מותר להשתמש בבעלי-חיים
לצורך האדם (מקור מב). בדברי הרב וינברג (מקור מג) נשמעת גם נימה של לגלוג לרוצים
להחמיר על עצמם בנושא זה: מדוע חושב אתה שצערה של החיה גרוע יותר מצערו של האיש,
?יוסינה ללגב אפרתהל לכויש

מסקנתו: אין כל מקום להימנע מניסויים מתוך "מידת חסידות". אדרבה, אין אדם רשאי
להחמיר על עצמו, שכן צערם של בני-אדם חולים, שנוכל למנעו באמצעות התרופה, חשוב
יותר מצערם של בעלי-חיים אלה.

4 הלאש


האם מותר לצער בעלי-חיים להנאת הצייד?


:רוריבל תויעבה
האם ציד לשם ציד הוא "צורך"?
האם יש בציד זה "צער בעלי-חיים" או "בל תשחית"?


תשובת רבי יחזקאל לנדוי מפתיעה: אין צער בעלי-חיים, ואין "בל תשחית", ובכל זאת אסור
משתי סיבות: ( )1אין זה מדרכם של בני אברהם, יצחק ויעקב להרוג בעלי-חיים להנאת
ההריגה. ( )2אסור לאדם להסתכן ולצאת לציד.

5 הלאש

ניסיונות בכיתה בדבורים


:רוריבל תויעבה
האם מותר לנתח דבורה רדומה?
האם יש צער בעלי-חיים בהריגת דבורה?


התשובה כאן תהיה על-פי דברי "שאלת יעבץ" (מקור לא). הוא קובע שאין איסור צער
בעלי-חיים בחרקים. מה גם שבניסוי זה יש שתי סיבות נוספות להיתר: הדבורה רדומה ואינה
מרגישה דבר, והורגים אותה בתחילת הניסוי, והרי אין איסור צער בעלי-חיים בהריגת
בעלי-חיים. איסור "בל תשחית" אין כאן, כי הדבר נעשה לשם לימוד ("לצורך").

6 הלאש

ניסיונות באפרוחים הגדלים בתנאים של חוסר ויטמינים:

הבירור יתקיים גם כאן סביב השאלה, האם הצער של האפרוחים הוא "צורך", ומשום כך
הוא מותר. לימוד הוא צורך, אבל במקום זה יש להוסיף עיקרון נוסף המובא בדברי ה"חזון
איש" (רבי אברהם ישעיהו קרליץ) לאורח חיים, מח-ז. הוא כותב, כי צער מרובה, שאינו כדרך
השימוש הרגיל בבעלי-החיים, אסור. דהיינו: מותר בשעת הדחק להעמיס על סוס משא כבד;
אבל אסור לענותו עינויים קשים, גם אם הדבר לצורך. לפי זה, יהיה מותר לעשות את הניסוי
כדי להבחין בהשפעה של חוסר ויטמינים על האפרוח, אבל אסור יהיה להשאיר את
האפרוחים במצב של חוסר ויטמינים עד לרגע שיסבלו מאוד ממחסור זה, ובוודאי שאין
להשאירם בחוסר ויטמינים עד שימותו, כי במקרה כזה יסבלו מאוד בימים האחרונים
.םהייחל

7 הלאש

הנימוקים נגד הניסוי הם שניים:

.1אין זה מוסרי לענות בע"ח
.2צעירים אינם יכולים להתרשם ולהסיק מסקנות מהניסוי.


נדון תחילה בטענה הראשונה:

לפי מה שלמדנו – מותר לגרום סבל לבעלי-חיים, כאשר הדבר עשוי למנוע סבל מאדם. במקרה
הזה, אם ההתבוננות בחיות תגרום לכך, שצעירים יימנעו מנטילת סמים, הרי סבל זה מותר.

אם אמנם נכונה הטענה השנייה, שצעירים אינם יכולים להסיק מסקנה מתצפית בניסוי כזה,
הרי שהסבל נגרם לחיות חינם, ואז הוא באמת אסור.


ךשמה