תלהק רפסב תוחיש
גרבנזיא הדוהי
מבחר שיחות ששודרו ב"קול ישראל "במסגרת" פרקי היום בתנ"ך"
|
תלהק רפסב ול ערו קידצ / ח קרפ |
|---|
יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים אמרתי שגם זה הבל: החמשה תא ינא יתחבשו אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלהים תחת השמש: כאשר נתתי את לבי לדעת חכמה ולראות את הענין אשר נעשה על הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה: וראיתי את כל מעשה האלהים כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא: |
(די) . . . (וט) . . (זט) . (זי) . . . |
| :היעב גיצמ תלהק |
אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים |
|
הבעיה מוכרת, וקהלת אינו הראשון המעורר אותה. אבל קהלת מקיף את הבעיה שהעלה בשני משפטים, והם מעניקים לבעיה מימד אחר, מוזר: |
יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים אמרתי שגם זה הבל: |
(די) . . . |
|
קהלת פותח וסוגר את הבעיה בהכרזה: "יש הבל… על הארץ", "גם זה הבל". ובין שתי הכרזות אלה, מביא קהלת את הבעיה שכל הנביאים התלבטו בה, וכל החכמים מייגעים את מוחם למצוא לה פתרון. מה מטריד את קהלת? |
אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים |
|
"יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים". לפי ניסוח זה, הרשעים סובלים בעולם סבל רב, ויש גם צדיקים הסובלים כמותם, וזה עוול, וזה מפריע לקהלת. ולהפך: יש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים. גם כאן ניתן להבין כי הצדיקים זוכים לעולם שכולו טוב, ויש גם רשעים שזוכים לטוב זה, וקהלת מתרעם על כך. ואולי כוונת הפסוק שונה: יש צדיקים אשר מגיע אליהם מה שאנו מאמינים שצריך להיות גורל זאת ועוד: מניין "מגיע" לצדיקים מעשה הרשעים, ולרשעים מעשה הצדיקים? מאת האלוהים? איה הלאשהש עבק הליחת .תובושת לש הרדסל דימ רבוע אוהו ,הלאשה תא טרפמ אל תלהק |
החמשה תא ינא יתחבשו אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלהים תחת השמש: |
(וט) . . |
|
קשה לך המצב בו אין צדק – ברח אל עולם התענוגות. אכול ושתה ושמח. אמץ לך פתרון ראשון: פילוסופיה של נהנתנות, של הדוניזם. חטוף ואכול, חטוף ושתה. האם פתרון זה מרגיע את האדם? האם עולם התענוגות פותר את בעיות הקיום? קהלת ממשיך |
המכח תעדל יבל תא יתתנ רשאכ ולראות את הענין אשר נעשה על הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה: |
(זט) . . |
|
אבן עזרא מפרש "איננו רואה" במשמע "אינני רואה". האיש המשבח את השמחה מגיע מהר מאוד למצב בו גם ביום וגם בלילה שינה איננו רואה. אוהב התענוגות מוטרד. אין הוא יכול לישון. וכל כך למה? כי אין הוא מבין את העולם שהוא נתון בו. אין הוא מסוגל לשמוח, כאשר סביבו עולם המלשהל ,ינשה טלפמלבלתי צודק, עולם בו הרשעים מקבלים שכר כאילו היו צדיקים. והוא בורח עם חוסר הידע, עם הסקפטיציזם, הספקנות: |
וראיתי את כל מעשה האלהים כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא: |
(זי) . . . |
|
הפעם חושב קהלת במושגים של החכם. לא הנהנתן. והחכם לוחש באזנו: אין פתרון לשאלה. האדם אינו מסוגל למצוא את פשר המעשה הנעשה תחת השמש. חבל על המאמץ. וקהלת משלים עם תשובה או חוסר-תשובה זו. האדם מוגבל. הדעת מוגבלת. אין אנו מבינים את |
|
תוכן קהלת |
