קריאת המגילה

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע


הליגמה תאירק


'ד הנשמ 'ג קרפ

תוישרפה עברא

הנשמה


– תבשב תויהל לחש רדא שדוח שאר
קורין בפרשת "שקלים".
חל להיות בתוך השבת –
מקדימים לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת.

."רוכז" – היינשב
."המודא הרפ" – תישילשב
ברביעית – "החודש הזה לכם".
בחמישית – חוזרים לכסדרן.

לכול מפסיקין: בראשי חודשים, בחנוכה ובפורים,
בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים.

רואיב

,תוישרפה עבראמ הנושארה איה ,זט-אי ,ל תומשב ,השרפה פרשת "שקלים":

וקוראים אותה ב"מפטיר" בראש חודש אדר שחל בשבת, או בשבת שלפני ראש
.עובשה עצמאב לחש רדא שדוח
הפרשה, בדברים כה, יז-יט, היא השנייה מארבע הפרשיות, :"רוכז" היינשב

וקוראים אותה בשבת שלפני פורים.
תבשל תמדוקה תבשב תארקנ ,טי רבדמבב ,השרפה :"המודא הרפ" תישילשב

ראש חודש ניסן, או בשבת שלפניה.
עבראמ תיעיברה איה ,ב-א,בי תומשב השרפהברביעית "החודש הזה לכם":

הפרשיות, וקוראים אותה בשבת שלפני ראש חודש ניסן או בראש חודש ניסן שחל
.תבשב
בכל תאריך מיוחד קוראים בתורה קריאה מיוחדת מעניין היום. אם לכול מפסיקין:

התאריך חל בשבת, קוראים ב"מפטיר" מעניין היום, ואין קוראים את ההפטרה
הרגילה של אותה שבת. וביום חול, במקום לקרוא בתורה את פרשת השבוע
(בימים שני וחמישי), קוראים בתורה פרשה מעניין היום.


ם י ג ש ו מ


העלייה האחרונה לתורה בשבתות ובמועדים. העולה :ריטפמ
ל"מפטיר" קורא גם את ה"הפטרה".

קטע מדברי הנביאים שקוראים לאחר קריאת התורה :הרטפה
בשבתות ובמועדים. בדרך כלל ההפטרה היא מעניין הקריאה
בתורה או מעניין המועד שבו נקראים הדברים.

ארבע פרשיות מן התורה שקוראים אותן :תוישרפה עברא
ב"מפטיר", בספר תורה שני, בארבע שבתות: שתיים לפני חג
הפורים ושתיים אחריו. קריאת כל אחת מארבע הפרשיות נוספת
על קריאת פרשת השבוע שקוראים בספר התורה הראשון. ארבע

השבתות האלה נקראות על שם ארבע הפרשיות.
ואלו הן, לפי הסדר:

.1שבת שקלים .2שבת זכור .3שבת פרה .4שבת החודש.

להלן נפרט במה הפרשיות עוסקות:


פרשת שקלים

פרשה זו עוסקת במצווה המחייבת כל אדם מישראל שמלאו לו
עשרים שנה לתרום מדי שנה מחצית השקל לצורך קרבנות הציבור.
מצווה זו נוהגת בזמן שבית המקדש קיים ו"באחד באדר משמיעין
על השקלים" (מסכת שקלים א, א).


רוכז תשרפ

תחתופ השרפה .קלמע רכז תא תוחמל הווצמב תקסוע וז השרפ
בציווי "זכור את אשר עשה לך עמלק", ומסיימת בציווי "תמחה את
זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח". קריאת "פרשת זכור" היא
.[הרותהמ=] אתיירואדמ הבוח


הרפ תשרפ

בפרשה זו מתארת התורה את הדרך להיטהרות מטומאת מת
תונכהב הרושק "הרפ תשרפ" תאירק .המודא הרפ רפא תועצמאב
.חספל


שדוחה תשרפ

שם זה ניתן ל"שבת החודש" על שם הנאמר בפסוק הראשון בפרשה
זו: "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי
.אבו ברקה חספה גח יניינעב תקסוע השרפה לכ ".הנשה


תוישרפה עברא

פרשת שקלים: שמות ל, יא-טז
פרשת זכור: דברים כה, יז-יט
טי רבדמב :הרפ תשרפ
כ-א ,בי תומש :שדוחה תשרפ
:תוצובקב הדובע .1
התחלקו ל- 4קבוצות. כל קבוצה תבחר בפרשה אחת מבין ארבע
הפרשיות, ותסביר לכל הכיתה את הקשר בין השבת המיוחדת לקריאת
.הילא תיוולנה הרותה

הדין הראשון במשנה קובע: "ראש חודש אדר שחל להיות בשבת – קורין
בפרשת שקלים."

מדובר כאן בשבת משולשת, שיש בה שלוש קריאות בתורה:
.הליגר תבש לש האירק .א
.שדוח-שאר תבש לש האירק .ב
ג. קריאה של שבת "שקלים".

בשבת זו מוציאים בתפילת שחרית שלושה ספרי תורה, וקוראים בהם על פי
:ארמגב עבקנש רדסה


מסכת מגילה דף כט, ע"ב:

,תבשב תויהל לחש רדא שדוח שאר :אחפנ קחצי יבר רמא"
מוציאין שלוש תורות, וקורין בהן, אחד בעניינו של יום [=פרשת
השבוע], ואחד בשל ראש חודש [="ובראשי חודשיכם"], ואחד
ב"כי תישא" [=פרשת "שקלים.]"

.2התאם במחברתך בין ה"שבתות" לבין קריאת התורה:
."אשית יכ" .א
.עובשה תשרפ .ב
ג. "ובראשי חודשיכם".
הליגר תבש .1
שדוח-שאר תבש .2

.3שבת שקלים

.3השבת שלאחר ראש חודש אדר היא שבת רגילה, ובה מפסיקים את רצף
"ארבע הפרשיות", ומעבירים את קריאת פרשת "זכור" לשבת שלפני
פורים, כדי לסמוך את מחיית עמלק למחיית המן, שהיה מזרעו של עמלק.
כלל זה מתאים למה שנאמר במשנה. השלם (במחברת): "חל להיות_____

".תרחא תבשל __________ רבעשל _________ – _______

תאו תוישרפה עברא תא תודחוימ תותבש עבראב וארק רבכש רחאל .4
ארבע ההפטרות המיוחדות להן, חוזרים בשבת החמישית (מיד לאחר
"ריטפמ" אלב עובשה תשרפ תאירקל רמולכ ,ליגרה רדסל ("שדוחה תבש"
נוסף ומיוחד ולהפטרה הרגילה של פרשת השבוע.

העתק למחברתך את המשפט במשנה הקובע את הדין הנהוג בשבת
:תישימחה
."___________ ___________ – ___________ "

:רמאנ הנשמה לש אפיסב

"לכול מפסיקין: בראשי חודשים, בחנוכה ובפורים,
בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים."
בשתי המילים, "לכול מפסיקין", המשנה קובעת את כללי קריאת התורה וההפטרות
במועדים ובימים מיוחדים בלוח העברי:

א. בכל יום-טוב (בפסח, בשבועות, בראש השנה, ביום הכיפורים, בסוכות) שחל
בשבת מפסיקים לקרוא את פרשת השבוע, קוראים בתורה בעניין החג בספר תורה
ראשון, "מפטיר" מעניין החג בספר תורה שני והפטרה מעניין החג (במקום ההפטרה
.(הליגרה

ב. בימים מיוחדים (בראשי חודשים, בחנוכה ובפורים) החלים בשבת קוראים את
פרשת השבוע בספר תורה ראשון, מפסיקים את ה"מפטיר" הרגיל, וקוראים
"מפטיר" מיוחד מעניין היום בספר תורה שני והפטרה מעניין היום (במקום ההפטרה
.(הליגרה

ג. בכל המועדים והימים המיוחדים החלים בימי חול (ובכלל זה תעניות ציבור)
הקריאה בתורה קשורה רק לעניין היום. ואפילו בימי שני וחמישי מפסיקים לקרוא
את הקריאה הרגילה בפרשת השבוע וקוראים בתורה מעניין היום.

הרמב"ם, בעקבות המשנה, מנסח בקיצור את הכללים ההלכתיים שלמדנו:


ח הכלה ,גי קרפ הליפת תוכלה ,הרות הנשמ ,ם"במר

מפסיקין למועדות וליום הכיפורים, וקוראים בעניין המועד לא בסדר
שבת. ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד עניינו .

האבה הנשמל רבעמ חזרה לתוכן "מסכת מגילה"