חולין פרק 11
כִּי סָלִיק אִיסִי בַּר הִינִי, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּקָא מַתְנִי לֵיהּ לִבְרֵיהּ 'רְחֵלִים', אָמַר לֵיהּ: אַתְנֵייהּ 'רְחֵלוֹת'! אָמַר לֵיהּ: כְּדִכְתִיב: (בראשית לב) "רְחֵלִים מָאתַיִם". אָמַר לֵיהּ: לְשׁוֹן תּוֹרָה לְעַצְמָהּ, לְשׁוֹן חֲכָמִים לְעַצְמָן. אָמַר לֵיה: מַאן רֵישׁ סִדְרָא בְּבָבֶל? אָמַר לֵיהּ: אַבָּא אֲרִיכָא. אָמַר לֵיהּ: 'אַבָּא אֲרִיכָא' קָרִית לֵיהּ? נְהִירָא כַּד הֲוָה יָתִיבְנָא אַחֲרֵי שְׁבַע עֶשְׂרֵה שׁוּרָן אֲחוֹרֵיהּ דְּרַב, קַמֵּיהּ דְּרַבִּי, וְנַפְקֵי זִקּוּקִין דְּנוּרָא מִפּוּמֵיהּ דְּרַב לְפוּמֵיהּ דְּרַבִּי, וּמִפּוּמֵיהּ דְּרַבִּי לְפוּמֵיהּ דְּרַב, וְלֵית אֲנָא יָדַע מָה הֵן אוֹמְרִין, וְאַתְּ, 'אַבָּא אֲרִיכָא' קָרִית לֵיהּ?
גנזי המלך
דף קלז
מתני ליה לבריה "רחלים" אמר ליה אתנייה "רחלות" – [ההבדל מתי אומרים לשון זכר ומתי נקבה] – מהרש"א
לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמה – [היו שהקשו כי גם בחז"ל מצאנו לשון "רחלים". והתשובה לחלק בין לשון חיבור ללשון נפרדות] – בן יהוידע
אבא אריכא קרית ליה – בן יהוידע