ראשי חדשים בתקופת המקרא

כן נהגו לתקוע בחצוצרות באותו יום: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם ותקעתם
בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם". (במדבר י' .)10ומבחינה זו דומה ראש החודש לכל
מועדי ישראל האחרים.

מקראות שונים, גם בחלק הסיפורי של המקרא המשיח לפני תומו, מוכיחים כי אכן, נתייחד
ראש החודש בין השבתות והמועדים. לעתים קרובות מצוי הצרוף של השבת החודש והמועד.
כך מסביר שלמה המלך לחירם מלך צור את מהותו של בית המקדש העומד לקום בירושלים:
"הנה אני בונה בית לשם ה' אלהי להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת סמים ומערכת תמיד
ועלות לבקר ולערב לשבתות ולחדשים ולמועדי ה'" (דבהי"ב ב )-3וכן בישעיהו (א' )13-14
והושע (ב' .)13הצרוף "שבת, חדשים ומועדים" מצוי גם בספרות שיבת ציון.

יש סמוכין לדעה, כי בתקופת המקרא שבתה המלאכה בראש החודש כמו בשבת ובמועדים.
הנביא עמוס שם בפיהם של סוחרים רמאים עושי עולה את הדברים האלה: "מתי יעבר החדש
ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר" (עמוס ח' .)5אם אין בפסוק זה הוכחה גמורה לביטול
מלאכה כללי בראש החודש הרי ברורה הפסקת משא ומתן מסחרי ביום מקודש זה.

ראש החודש כיום ביטול מלאכה קשור היה כנראה במנהגו של העם להתאסף ביום זה אצל
נביאים ואנשי אלהים שבקרבת מקום, כדי לשאול או כדי לשמוע תורה מפיהם. באסיפות אלה
לקחו חלק גם נשים. כאשר מתכוננת האשה השונמית לבקר אצל אלישע "איש האלהים"
שואל אותה בעלה (מ"ב, ד' " :)23מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת." מכלל
השאלה אנו למדים שנסיעת האשה בחודש, כלומר בראש חודש, לא היתה מעוררת כלל את
.הלעב תהימת

בדומה לסעודות השמחה בשבתות ובמועדים נהגה בתקופת המקרא גם סעודת ראש חודש
חגיגית, וייתכן שהיא ניתנה על ידי הנביא או מורה העם אשר אצלו נהגו להתאסף בני העם.
נכבדים ורמי מעלה היו מזמינים, כנראה, לסעודות אלו את ידידיהם וקרוביהם. עדות למנהג
סעודה זה נשתמרה גם בספור על דוד ויהונתן שבשמואל א' פרק כ', ספור הקשור בסעודת
ראש חודש מלכותית שניתנה על ידי שאול המלך: "הנה חודש מחר" – אומר דוד ליהונתן
(פסוק )5ואנוכי ישב אשב עם המלך לאכול". העדרו של דוד בסעודת החודש ומושבו הנפקד
ליד שולחן החג במשך יומיים רצופים ניכרו יפה וגרמו לשאלת שאול (שם " :)27מדוע לא בא
בן ישי… אל הלחם?" ולתשובת הסבר של יהונתן. מבין השיטין של פרק זה אפשר אולי ללמוד
:תופסונ תודבוע יתש

את ראש החודש היו חוגגים יומיים רצופים: דוד מסתתר משום כך עד הערב השלישי. היום
."ינשה שדוחה תרחממ"כ רופסב רכזנ שדוחה שאר לש ינשה

זבח המשפחה השנתי, הנקרא בספורנו פעם "זבח הימים" של כל המשפחה ופעם "זבח
משפחה", נהוג היה בראשי חדשים דווקא. זבח המשפחה בראש החודש במשפחת דוד, היה
תירוץ מתקבל על הדעת להעדרו של דוד מסעודת ראש החודש המלכותית. יש לשער, כי לראש
החודש, כיום של מזל וברכה נקבעו אירועים מסויימים, ורבות העדויות לכך בעיקר בספרים
האחרונים של המקרא.

גם בחזון הנבואי של אחרית הימים נתיחד מקום לראש החודש כחג שישמש לעתיד לבוא מועד
עלייה לרגל ולא רק של ישראל בלבד. כן ימלא ראש החדש תפקיד מיוחד בבית המקדש העתיד
.תונבהל

."ינפל תווחתשהל רשב לכ אובי …ושדחב שדח ידמ היהו" :(23 ו"ס) אופא רמוא והיעשי
ויחזקאל קובע (מ"ו )1-3כי, "שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה
וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח… והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא בשבתות
ובחדשים לפני ה'". גם במקום אחר מדבר יחזקאל (מ"ה )17על חגים, חדשים ושבתות, וכל
.תחא המישנב לארשי ידעומ

עדויות הספרים החיצוניים שנתחברו בין חתימת המקרא לבין העלאת דברי האגדה על הכתב
מעידות על רציפותם של מנהגי ראש החודש. לדעת ספר היובלים עלה יעקב אבינו לבית-אל
בראש חודש; לפי המגילה היונית החליט אנטיוכוס על רדיפות היהודים בשלושה תחומים:
שבת, ראש חודש ומילה. דמטריוס מלך סוריה נותן ליונתן החשמונאי את ראשי החדשים כימי
חופש ומנוחה לכל היהודים אשר במלכותו (מכבים א' י' .)34גם ב"מגילת בני אור", אחת
המגילות הגנוזות של מדבר יהודה, מסופר (ב' )4על ראשי המשמרות המתיצבים למועדיהם,
לחדשיהם ולשבתות. כן מדבר בעל "מגילת הסרכים" (י' )6על ראשית ירחים למועדיהם וימי
.שדוק

,הארנ .?דומלתהו הנשמה תפוקתב שדוחה שאר לש המודקה תיגיגחה ותומד הטעמתנ עודמ
כי בגלל דמיון בין מנהגי ראש החודש, שקיבל במרוצת השנים צביון עממי מובהק, ובין
הטכסים של עובדי הלבנה והמזלות במרחב התרבות היווני-הרומאי, קמה התנגדות לחג זה
בחוגי החכמים והם ניסו למעט את דמותו או לבטלו. אך דווקא השכבות הרחבות של עם
הפשוט, והנשים בגלל זה, נהגו להקפיד על שמירת החג ועל ביטול המלאכה בו. לפי האגדה נתן
הקב"ה את חג ראש החודש לנשים דווקא כשכר על שלא רצו להשתתף במעשה העגל
ולהתפרק מתכשיטיהן.