שיחות בספר תהלים

כ׳ באב תשפ״ו · תנ"ך

גרבנזיא הדוהי

"לארשי לוק"ב ורדושש תוחיש רחבמ
במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"

תהילים נא: מהות החרטה


,החילסה רואת וכשמה ;ויתוביבסו אטחהבמזמור נ"א שלושה חלקים: תחילתו תאור
וסופו: תיאורו של עובד האלוהים בלב שלם.
כיצד מתאר דוד את האדם החוטא ואת הגורמים לו לחטוא? מדוע מצפה הוא לסליחה?

"חנני אלוהים כחסדך, כרוב רחמיך מחה פשעי"
הסליחה היא חסד, והיא באה מתוך רחמים. מתוך רוב רחמים. אין לאדם "זכות" לבקש
חנינה, שהרי המעשה עשוי, ואין אפשרות להשיבו.
:ואטחב דוד אצומ תוכז תודוקנ יתש

"הן בעוון חוללתי, ובחטא יחמתני אמי."
התהוותו של האדם ועצם יצירתו, יש בהם אלמנט של חטא. בלשונו של רש"י:

"איך לא אחטא, ועיקר יצירתי על ידי תשמיש, שכמה עוונות באים על ידו.
דבר אחר: עיקר יצירתי מזכר ונקבה, שכולם מלאי עוון".
דהיינו: היסוד הגופני, יסוד הבשר של האדם – מושך לכוון החטא.
ובהתאמה לטענה זו מוסיף דוד כי חטאו לא היה תוצאה של הכרה, אלא של כשלון חד-פעמי:

"הן אמת חפצת בטחות ובסתום חכמה תודיעני"
הטוחות – הכליות, או מסתרי הלב. דרישתך, טוען דוד לפני האל, היא שלבי יהיה נאמן לך.
כי צריך לחטוא, אלא מתוך כשלון רגעי. לבי, הרכהואמנם כן הוא: חטאי לא היה מתוך
מעולם לא מרד. תמיד רציתי לעבוד אותך, ורק יצרי השיאני.
שני נימוקים אלה לסיבת החטא, הם גם נימוק לבקשת הסליחה.

…ינרהט יתאטחמו ינוועמ ינסבכ ברה"
לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי
למען תצדק בדברך תזכה בשופטך."
הרבה רחמיך, וכבסני מעווני. אני זקוק לסליחה לא בשביל בני אדם, כי אינני צריך לפייס בני
אדם או להרגיעם. לך לבדך חטאתי, הרע בעיניך עשיתי, וממך אני מבקש סליחה וכפרה.

מדוע? מדוע זכאי אני לסליחה? "למען תצדק בדברך, תזכה בשופטך", אתה היית זה שאמר
"נושא עוון ופשע וחטאה"; אתה אמרת לקין "אם תיטיב – שאת"; אם תיטיב דרכיך – יסלח
לך. ועל כן, שעה שאני מבקש סליחה, חייב אתה לסלוח לי, שהרי אתה הבטחת כי ייסלח
.םיבשל

נימוק זה חוזר גם בהמשך הפרק:


"אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו"
אם תסלח לי, ילמדו ממני פושעים, כי יראו שאתה מקבל שבים.

.החילסהו הבושתה רואת – אטחה רואת רחאל
הסליחה היא התחדשות; לאחר הכפרה האדם הוא אדם חדש;


"לב טהור ברא לי אלוהים, ורוח נכון חדש בקרבי…
השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני."
שלוש פעמים חוזר ומבקש דוד "רוח" מאת ה', והקבלת שלוש בקשות אלה מלמדות אותנו כי
:רבודמ שדוקה חורב

"ורוח נכון חדש בקרבי
ורוח קודשך אל תיקח ממני
".ינכמסת הבידנ חורו
הסליחה קשורה בהתחדשות. דוד מבקש כי רוח הקודש לא יילקח ממנו, יתירה מזו: תסמוך
.וברקב שדחתת :רתוי דועו ;ותוא

.אטחה יטרפ תא "תקחומ" החילסה .אטחה רואיתל ליבקמ החילסה רואת

,"ינרהט יתאטחמו ינוועמ ינסבכ ברה" :אטחה רואיתב

"תחטאני באזוב ואטהר, תכבסני, ומשלג אלבין". :החילסה רואיתבו


"לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי":אטחה רואיתב

"הסתר פניך מחטאי וכל עוונותיי מחה".:החילסה רואיתבו


"הן אמת חפצת בטוחות ובסתום חכמה תודיעני":אטחה רואיתב

"לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי". :החילסה רואיתבו

:ולוכ ללכל ,דיתעל הליפת ,החילסה רחאל


"היטיבה ברצונך את ציון, תבנה חומות ירושלים
אז תחפוץ זבחי צדק, עולה וכליל, אז יעלו מזבחך פרים."


חזרה לתוכן תהלים