שיחות בספר תהלים

תיאור ההבטחה למלכות בית דוד בנוי על דברי נתן הנביא לדוד, בשמואל ב' פרק ז'.
מזמורנו מכיל ציטוטים מדברי נתן, וכל כולו בנוי על נבואת נתן, ועל פירוש מיוחד שבעל
המזמור מפרש את דברי נתן הנביא.
דברי נתן הנביא לדוד זכו לכמה פירושים במקרא עצמו, ומעניין יהיה לבדוק מה מייחד את
הפירוש של בעל המזמור בתהילים.

דברי נתן קצרים:

:הארנו הוושנ .לאומש רפסבש האובנה לש הזרפרפ ונה ונרמזמ

נסכם, אפוא, את מה שמצאנו עד כאן. נתן הנביא מבטיח לדוד מלכות עולם, אבל קובע כי רק
מלכים שיהיו נאמנים ימלכו. אחרים – ייענשו. כיסא דוד – יכון לעולם. בעל המזמור מסתמך
על הבטחה זו, אבל מרחיב אותה, ומצפה למלכות בית דוד בכל מקרה ובכל זמן, בלי קשר
לאישיותו של המלך ולצדקתו.

בטרם נפתור את הבעיה, נקרא נביא אחר, המתייחס גם הוא להבטחת המלוכה לבית דוד.
בספר ירמיהו, בפרק ל"ג, מצויה נבואת נחמה על ירושלים. הנביא נאבק באומרים על המקום
הזה כי "חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה" והוא מבטיח קול ששון וקול שמחה. והוא
:ףיסומ

גם בדברי ירמיהו אנו מוצאים דברים דומים לזה שאנו מוצאים בדברי משורר התהילים:
פירוש דברי נתן הנביא כנבואה ללא תנאי, בלי להתחשב ביכולתו של המלך ובצדקתו.

דומה כי תשובה אחת לשתי השאלות. ההבדל שבין דברי נתן הנביא לדוד מצד אחד, לבין
דברי ירמיהו ערב החורבן, ודברי משורר התהילים המתאר את מלכות בית דוד בהתפוררותה
מאידך, הם הם ההבדל שבין תפילה ותוחלת, לבין הבטחה הניתנת להפעלה מיידית. נתן
תויורשפאה לכ תא ריכזמ אוהו .ונב ימיבו וימיב הכולמה תלעפה רדס תא דודל רסומ איבנה
– הטובה והרעה; האפשרות של מלך שילך בדרכי דוד, ושל מלך שיעזוב את דרך אביו. ירמיהו
מנבא על חידוש מלכות בית דוד באחרית הימים – והוא יודע כי אז תהיה המלכות בטוהרתה,
בשלמותה. משורר התהילים מתפלל לחידוש המלוכה – והוא מעלה לנגד עיניו רק את הטוב
והיפה שבה: הוא רוצה מלוכה בכל תנאי. וכאשר הוא מזכיר את המלך החוטא, אותו מלך
יוכל למלוך, בעל המזמור מצפה כי גם מלך זה ימלוך, והוא בא אלשנתן הנביא אמר כי
בטענות אל הקב"ה, "איה חסדך הראשונים ה', נשבעת לדוד באמונתך".