שיחות בספר תהלים

כ׳ באב תשפ״ו · תנ"ך

גרבנזיא הדוהי

"לארשי לוק"ב ורדושש תוחיש רחבמ
במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"

תהלים פט: מצאתי דוד
עבדי – בשמן קדשי משחתיו


מזמור פ"ט בתהילים כולל שלושה חלקים:
חלקו הראשון הנו שיר תהילה לאלוהים הכל יכול;
,דוד תיב תוכלמל החטבהה רואת ינשה וקלח
.תכלוהו תלדלדתמ תוכלמהו ,הרמשנ אל דוד תיבל החטבהה יכ לע הליפת ישילשה וקלחו
.דוד תיב תוכלמל החטבהה רואיתב :רומזמה לש ינשה וקלחב קוסענ

תיאור ההבטחה למלכות בית דוד בנוי על דברי נתן הנביא לדוד, בשמואל ב' פרק ז'.
מזמורנו מכיל ציטוטים מדברי נתן, וכל כולו בנוי על נבואת נתן, ועל פירוש מיוחד שבעל
המזמור מפרש את דברי נתן הנביא.
דברי נתן הנביא לדוד זכו לכמה פירושים במקרא עצמו, ומעניין יהיה לבדוק מה מייחד את
הפירוש של בעל המזמור בתהילים.

דברי נתן קצרים:


"כי ימלאו ימיך, ושכבת את אבותיך,
והקימותיך את זרעך אחריך, אשר יצא ממעיך,
.ותכלממ תא יתוניכהו
הוא יבנה בית לשמי, וכוננתי את כסא ממלכתו עד עולם.
אני אהיה לו לאב, והוא יהיה לי לבן,
אשר בהעותו, והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם,
וחסדי לא יסור ממנו, כאשר הסרתי מעם שאול,
אשר הסרתי מלפניך.
ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך, כיסאך יהיה נכון עד עולם".
מה הובטח לדוד? בן שיירש את ממלכתו. אם הבן יחטא, ייענש "בשבט אנשים ובנגעי בני
אדם", אבל בכל מקרה לא יקרה לו מה שקרה לשאול – שממלכתו בוטלה והוסרה לעולם.

:הארנו הוושנ .לאומש רפסבש האובנה לש הזרפרפ ונה ונרמזמ


"אני אהיה לו לאב, והוא יהיה לי לבן."
,יתעושי רוצו יל-א ,התא יבא ינארקי אוה"
אך אני בכור אתננו עליון למלכי ארץ."

:לאומשב
:םיליהתב
.

"והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם"
"ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עוונם."

:לאומשב
:םיליהתב
וכעת נבחן את ההקבלה המעניינת ביותר:

"ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך, כיסאך יהיה נכון עד עולם"
"זרעו לעולם יהיה, וכיסאו כשמש נגדי, כירח יכון עולם,
ועד בשחק נאמן סלה."

:לאומשב
ואילו בתהילים:
.
וממלכתך עד עולם נאמן ביתךנשים לב להבדל: בשמואל הבטיח נתן הנביא לדוד כי "
לפניך". דהיינו: כאשר המלך יהיה נאמן – ימלוך. אם לא יהיה נאמן – ייענש. "כיסאך" –
דהיינו: מלכות בית דוד לעצמה – מלכות זו תשמר לעולם: "כיסאך יהיה נכון עד עולם". בעל
המזמור מתחיל את הציטוט במחצית הפסוק. אין הוא מזכיר כי ההבטחה "עד עולם"
מתייחסת לזה שהוא "נאמן ביתך". הוא מדלג על המילים "נאמן ביתך וממלכתך", והופך את
ההבטחה המתייחסת לנאמן הבית, להבטחה כללית: "כי זרעו לעולם יהיה, וכיסאו כשמש
נגדי, כירח יכון עולם, ועד בשחק נאמן סלה".

נסכם, אפוא, את מה שמצאנו עד כאן. נתן הנביא מבטיח לדוד מלכות עולם, אבל קובע כי רק
מלכים שיהיו נאמנים ימלכו. אחרים – ייענשו. כיסא דוד – יכון לעולם. בעל המזמור מסתמך
על הבטחה זו, אבל מרחיב אותה, ומצפה למלכות בית דוד בכל מקרה ובכל זמן, בלי קשר
לאישיותו של המלך ולצדקתו.

בטרם נפתור את הבעיה, נקרא נביא אחר, המתייחס גם הוא להבטחת המלוכה לבית דוד.
בספר ירמיהו, בפרק ל"ג, מצויה נבואת נחמה על ירושלים. הנביא נאבק באומרים על המקום
הזה כי "חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה" והוא מבטיח קול ששון וקול שמחה. והוא
:ףיסומ


"בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה
ועשה משפט וצדקה בארץ.
בימים ההם תושע יהודה וירושלים…
…לארשי תיב אסכ לע בשוי שיא דודל תרכי אל ,'ה רמא הכ יכ
כה אמר ה', אם תפרו את בריתי היום, ואת בריתי הלילה,
לבלתי היות יומם ולילה בעתם –
גם בריתי תפר את דוד עבדי מהיות לו בן מולך על כיסאו…".
דברי ירמיהו הם דברי נחמה לאחרית הימים. בימי הישועה – קובע ירמיהו – תשוב מלכות
בית דוד למלא עוצמתה. כמו שהיום והלילה לא יבטלו – כך כסא דוד לא ייכרת.

גם בדברי ירמיהו אנו מוצאים דברים דומים לזה שאנו מוצאים בדברי משורר התהילים:
פירוש דברי נתן הנביא כנבואה ללא תנאי, בלי להתחשב ביכולתו של המלך ובצדקתו.

דומה כי תשובה אחת לשתי השאלות. ההבדל שבין דברי נתן הנביא לדוד מצד אחד, לבין
דברי ירמיהו ערב החורבן, ודברי משורר התהילים המתאר את מלכות בית דוד בהתפוררותה
מאידך, הם הם ההבדל שבין תפילה ותוחלת, לבין הבטחה הניתנת להפעלה מיידית. נתן
תויורשפאה לכ תא ריכזמ אוהו .ונב ימיבו וימיב הכולמה תלעפה רדס תא דודל רסומ איבנה
– הטובה והרעה; האפשרות של מלך שילך בדרכי דוד, ושל מלך שיעזוב את דרך אביו. ירמיהו
מנבא על חידוש מלכות בית דוד באחרית הימים – והוא יודע כי אז תהיה המלכות בטוהרתה,
בשלמותה. משורר התהילים מתפלל לחידוש המלוכה – והוא מעלה לנגד עיניו רק את הטוב
והיפה שבה: הוא רוצה מלוכה בכל תנאי. וכאשר הוא מזכיר את המלך החוטא, אותו מלך
יוכל למלוך, בעל המזמור מצפה כי גם מלך זה ימלוך, והוא בא אלשנתן הנביא אמר כי
בטענות אל הקב"ה, "איה חסדך הראשונים ה', נשבעת לדוד באמונתך".



:םוכיס

קראנו את נבואתו של נתן הנביא; ואת שני פירושיה: הפירוש של ירמיהו הנביא, והפירוש של
משורר התהילים. ראינו את ההבדל שבין נבואה לבין תפילה.
ואף אנו מצטרפים לתפילתו של משורר התהילים ומבקשים:

"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, וקרנו תרום בישועתך, כי לישועתך קווינו כל היום".

חזרה לתוכן תהלים